שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
טביעת אצבע מן העבר במטבעות ישראל

מאז קום המדינה הונפקו 41 סוגים של מטבעות, ובכללם חמש מעות מנייר ● על 30 מהם עוצבו נושאים השאובים ממטבעות יהודיים עתיקים, שמונה אחרים הראו ממצאים ארכיאולוגיים, ועל שלוש מעות נייר הופיעו ציורים ניטרליים ● טביעת אצבע מן העבר

שמואל אביעזר

סיפור המטבע הראשון

המטבע הראשון מסדרת הפרוטות (50 פרוטה) נכנס למחזור רק ב-11 למאי 1949. עד אז ניסתה הממשלה הזמנית לטבוע מטבע משלה, בעריך של 25 מיל. קביעת הערך הנקוב "מיל" באה להקל על הציבור לקבל את המטבע החדש, ולהמשיך את מטבעות המנדט שנשאו אותו השם.
מטבע בר-כוכבא (132-135 לספירה)ליאו קדמן, שהיה יו"ר האגודה הנומיסמטית הישראלית, בחר למטבע את המוטיב של אשכול ענבים, כפי השופיע על מטבע יהודי עתיק מתקופת בר כוכבא (135-132 לספירה). יש לשער כי הבחירה סימלה את התחדשות תקומת המדינה היהודית בהזכירה את הפגישה של המרגלים שנשלחו לתור את הארץ המובטחת עם העדות הראשונה על טיבה ופוריותה. "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד..." (במדבר יג 23). אשכול הענבים סימל גם את השיבה לאדמה, כפי שעשה נח מיד אחרי המבול: "ויחל נח איש אדמה, ויטע כרם" (בראשית ט' 20).
מטבע 25 מיל, 1948, ישראלעיצוב המטבע בוצע, לפי העדויות, בידי אוטה וליש, אך מלאכת ההטבעה לא היתה משימה של מה בכך במדינה הצעירה. אנשי האוצר פנו למפעל טחורש בירושלים וביקשו לקבל אלומיניום לשם ייצור אסימונים, שעליהם יוטבע המטבע. כתריאל טחורש, מבעלי המפעל, סיפר לי, שהוא מסר לנציגי משרד האוצר שני טון לוחות אלומיניום. אלה נותרו במלאי לאחר שהושלמה בניית עשרה מבנים על הר הצופים עבור המשטרה הבריטית. המפעל, לדבריו, לא זכה מעולם לתשלום עבור האלומיניום...
החומר נלקח למפעל משפחת זלצמן שבמושבה הגרמנית בירושלים, שם היו מכבשים שהופעלו בייצור קופסאות הקרן הקיימת לישראל. המבלטים גולפו תחילה בידי משה מורו מירושלים, אך התברר שהמכבשים לא התאימו לטביעת מטבעות. המשך המשימה הוטל על משה נוידרפר, אז פקיד ראשי במס הכנסה, הוא בחר במפעל "מכסף" שבחולון, שברשותו היו מכבשים לייצור כפיות וסכינים. אחיו של בעל "מכסף", מר משה קלוגרמן, גילף את המבלטים למטבע. יוסף גנוי, עובד במפעל, הרכיב מתקן מיוחד על המכבש, שאיפשר הטבעה אוטומטית.
למרות זאת, העבודה התבצעה בקצב איטי ונמשכה חודש וחצי. "מדי ערב לקחתי את המבלטים אלי הביתה והחבאתי אותם בארון", סיפר לי משה נוידרפר, לימים מנכ"ל בנק ברקליס דיסקונט. "כל בוקר החזרתי את המבלטים למפעל "מכסף" והשגחתי על התקנתם במכבש. כל שעות היום ניצבתי ליד המכבש כדי לפקח על הביצוע. המטבעות המוגמרים הועברו בסוף כל יום למשמרת במשרד האוצר".
במשך כמה שבועות יוצרו 42,650 מטבעות, שנשאו את התאריך תש"ח. צורת המטבע לא היתה משובבת נפש, אולם המחסור החריף במעות הביא להכנסת המטבע למחזור ב-6 באפריל 1949, אף שבתאריך זה חדל המיל להיות הילך חוקי.
כתריאל טחורש נפטר בשיבה טובה ביוני 1993, משה נוידרפר נפטר בינואר 1995. מטבע זה ראוי שייזכר בין מעשיהם הטובים.

המטבע הוא כלי הביטוי המוחשי והקולע ביותר, שבאמצעותו יכולה אומה להעביר מסרים על דמותה. ישראל בחרה להקים לתחייה במטבעותיה נושאים שהופיעו בעבר על מטבעות יהודיים עתיקים, שהונפקו בתקופת השלטון העצמאי בארץ ישראל, למן ימי החשמונאים (165 לפנה"ס) ועד ימי בר־כוכבא (135 לספירה). למען הגיוון מונצחים על חלק ממטבעות מדינת ישראל ממצאים ארכאולוגיים שונים, שיש להם זיקה לעבר היהודי בארץ.
המהלכים הראשונים בהנפקת מטבעות המדינה המתחדשת נעשו על ידי אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של ישראל. הוא פנה ביולי 1948 לאגודה הנומיסמטית בישראל וביקש הצעות לעיצוב המטבעות הראשונים של ישראל. תוך שבועות מספר הגישו לו מר ליאו קדמן, שהיה יו"ר האגודה, ומר חנן פאבל, שהיה חבר בה, בסיועו של הגרפיקאי אוטה ואליש, תרשימים לעיצוב שמונה מטבעות. לנגד עיני המעצבים עמד הרצון להדגיש את הזיקה בין המדינה המתחדשת לבין העצמאות היהודית בארץ ישראל בעבר, בבחינת "חדש ימינו כקדם".
אליעזר קפלן קיבל מוועדת השרים לענייני סמלים אישור להצעות האלה, ללא כל שינוי. המטבעות בערכים של פרוטה אחת עד 250 פרוטות הוכנסו למחזור בין מאי 1949 לדצמבר 1950. מטבע בן 500 פרוטה הוכן בנתך כסף, אולם לא הוכנס למחזור וניתן היה להזמין אותו במדפיס הממשלתי במחיר שמעל לערך הנקוב. עד לקבלת מטבעות הפרוטה מהמטבעה של איי.סי.איי. בבריטניה, נעשה ניסיון לטבוע מטבע בערך 25 מיל (ראה מסגרת "המטבע הראשון").

הפרוטה

בחירת השם "פרוטה" למטבע הישראלי מסתמכת על מקורות מהמשנה ומהתלמוד: "בית הלל אומרים שהאישה נקנית בפרוטה ובשווה פרוטה"... (קידושין ב' א'). מושג על כוח הקניה של הפרוטה בימים ההם אפשר לקבל מן הפסוק הבא: "נתן לו שתי פרוטות, אמר לו הבא לי אתרוג, והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ופרוטה רימון"... (מעילה ו' ד'). במהדורות הראשונות של סדרת הפרוטות נכתב "פרוטה" בלשון יחיד במטבעות שערכן 5 ו-10 פרוטות. במהדורה משנת תשי"ז תוקן הכיתוב ל-"10 פרוטות", אולם המטבע "5 פרוטה" נותר לללא תיקון, מאחר שלא הונפקה ממנו מהדורה חדשה.
מטבע פרוטה אלכסנדר ינאי, 103-76 לפנה"סמטבע 1 פרוטה, 1949, ישראל

העוגן שעל מטבע אלכסנדר ינאי מופיע על מטבע 1 פרוטה

מעניין לזהות את מקור המוטיבים המעטרים את סדרת מטבעות הפרוטה: העוגן המצויר על המטבע בן 1 פרוטה לקוח ממטבע מתקופת אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס). אשכול ענבים, כמו זה הנמצא על מטבע בן 25 מיל, הופיע גם על מטבע בן 25 פרוטות שהונפק בינואר 1950. מקור הנושא הוא מטבע בר־כוכבא (132-135 לספירה). נבל בעל 4 מיתרים הטבוע במטבע מתקופת בר כוכבא סוגנן מחדש ושולב במטבע בן 5 פרוטות. מטבעות נוספים מתקופת בר כוכבא סיפקו הן את הכד בעל שתי הידיות והן את הכד בעל הידית האחת, שהופיעו בשתי גרסאות של המטבע בן 10 הפרוטות.
מטבע מלחמת היהודים ברומאים, 66-70 לספירהמטבע 50 פרוטה, 1949, ישראל

עלה גפן שעל מטבע מלחמת היהודים ברומאים מופיע על מטבע 50 פרוטה

המטבע שערכו 50 פרוטות נושא עלה גפן, שהועתק ממטבע מתקופת מלחמת היהודים ברומאים (66-70 לספירה). עץ התמר, הנראה על מטבע בן 100 פרוטות, לקוח ממטבע אחר של בר כוכבא. אותו עץ תמר הופיע גם על מטבע בן 10 אגורות (1960) ועל אגורה חדשה (1980). שלוש כפות התמרים המתנוססות על המטבע הגדול בן 250 הפרוטות, הועתקו ממטבע מתקופת מלחמת היהודים ברומאים.
מטבע חצי שקל מלחמת היהודים ברומאים, 66-70 לספירהמטבע 500 פרוטה, 1949, ישראל

שימוש במוטיב שלושת הרימונים מתקופת מלחמת היהודים ברומאים במטבע בן 500 פרוטה

במהדורה מיוחדת של מטבע בעריך 500 פרוטות, שלא הוכנסה למחזור, נעשה שימוש במוטיב של שלושת הרימונים, שאף הוא נלקח ממטבע ממלחמת היהודים ברומאים. מוטיב זה שובץ במטבע הלירה שהונפק ב-1967 והופיע גם ב-1980 על המטבע המוקטן של 10 אגורות חדשות, שהיה מקביל לעריך הלירה, לאחר שהשקל הפך להיות כינויו של המטבע הישראלי מפברואר 1980.
בראשית שנות החמישים חסרו מצלצלים לשימוש הציבור. משרד האוצר החליט להוציא באופן זמני למחזור מעות נייר כדי למלא את החסר. היו אלה מעות מסדרת המיל (שהוכנו עוד בסוף שנות הארבעים, אולם לא נעשה בהן שימוש אז) ומסדרת הפרוטות. על שני העריכים ממעות הנייר (50 מיל ו-100 מיל) הופיעו תבליטים הנמצאים ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק בבית אלפא. הדבר נעשה על מעות הנייר, מאחר שבהדפסה בצבעים ניתן לשקף טוב יותר את הפסיפס מאשר בהטבעתו של מתכת. על שתי מעות מסדרת הפרוטות (50 ו-100 פרוטה) צוירו קישוטים ניטרליים. על המעה בעריך 250 פרוטה הופיע נוף הכנרת.

האגורה

לקראת סוף שנות החמישים הפכה חלוקת הלירה ל-1,000 פרוטות לבלתי מעשית. אי אפשר היה להימנע מן הצורך לערוך רפורמה ולחלק את הלירה ל-100 יחידות בלבד. השם שנבחר ליחידה החדשה היה "אגורה", בהסתמך על הפסוק: "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וכיכר לחם" (שמואל א' ב' 36). דוד הורוביץ, הנגיד הראשון של בנק ישראל, צידד בשם "אגורה", אולם שניים מחברי הוועדה לתכנון מטבעות ושטרי כסף, יגאל ידין וליאו קידמן, התנגדו לשם זה ותמכו בביטוי "גרה". הם טענו שהשם "אגורה" ארוך ואינו מעורר אסוציאציה עם ה"גרוש", שם שהשתרש מאוד בציבור ויש המשתמשים בו גם כיום. מלבד זאת, ה"אגורה", על פי מילון אבן שושן, אינה אלא "פרוטה", ולכן המינוח החדש אינו מטבא את הערך המוגדל של היחידה החדשה. השם "גרה" לדעתם, קצר יותר ונזכר פעמים רבות יותר בתנ"ך. דוד הורוביץ התנגד לשם "גרה", בעיקר בגלל האסוציאציה הבלתי נעימה שהוא עלוול לעורר עם העלאת גרה. אנשי האקדמיה ללשון העברית לא מצאו פסול ב"אגורה", מה גם ששם זה אינו ארוך יותר משמות של מטבעות כמו לירטה, סנטבו ופזטה. ואם לא די בכך, הרי ש"גרה" הוא החלק העשרים של השקל, ו"כיצד אפשר לגזור דין השפלה כזה על הגרה ולהורידה לחלק המאה של הלירה של היום?" כדברי הפרופ' טור-סיני, אז נשיא האקדמיה ללשון העברית. בסופו של דבר, אושר השם "אגורה" בוועדת השרים לעינייני כלכלה (9 במרץ 1958), יחד עם ההחלטה על חלוקת הלירה למאה יחידות חדשות.
החלפת הפרוטות באגורות יצרה בעיה סמנטית קטנה ל"אילנשיל-פוליו", האיגוד הישראלי למען נפגעי שיתוק ילדים (כיום איל"ן). מפעלם השנתי נקרא "מצעד הפרוטות", בדומה למפעל דומה בארצות הברית, הקרוי "March of Dimes". לאור ביטול הפרוטות נשאל בנק ישראל אם ייקבע שם מיוחד למטבע בן 10 אגורות, הבנק השיב כי מאחר שלא נמצא כינוי למטבע בן 100 פרוטות, כך לא יהיה כינוי למטבע בן 10 אגורות. מאז ועד היום משתמשים בשם המקורי "מצעד הפרוטות" כביטוי סמלי למפעל איסוף התרומות השנתי.
מטבע פרוטה אגריפס הראשון, 37-44 לספירהמטבע 1 אגורה, 1960, ישראל

במטבע 1 אגורה שולבו שלוש שיבולים בהשראת מטבע מתקופת אגריפס הראשון

הנפקת סדרה החדשה של מטבעות איפשרה להעתיק מוטיבים נוספים מן המטבעות היהודיים העתיקים, שעדיין לא הופיעו על מטבעות ישראליים וגם להנציח ממצאים ארכאולוגיים בעלי זיקה ליהדות. במטבע בן אגורה אחת שולבו שלוש שיבולים, בהשראת מטבע מתקופת אגריפס הראשון (37-44 לספירה). המשקוף שבבית הכנסת העתיק בכפר נחום שימש מקור לשלושת הרימונים הבשלים, שהופיעו על המטבע בן 5 האגורות. נבל בעל שלושה מיתרים, שהתנוסס על מטבע בר כוכבא, הועתק למטבע בן 25 אגורות. על שני המטבעות הראשונים של הלירה ושל חצי־הלירה, שהונפקו ב-1963, שולב סמל המדינה. במרכזו – המנורה, המופיעה בתבליט הידוע משער טיטוס שברומא. ההנחה היא שמנורה זו שימשה בבית המקדש. לפיכך מצא טיטוס לנכון להוביל אותה לרומא, כשהשבויים היהודיים נושאים אותה על גבם השחוח בחוצות רומא, אות למפלתם בשנת 70 לספירה. לאחרונה קמו מערערים על הנחה זו ועל כך שהמנורה המתוארת בשער טיטוס היא אכן המנורה של בית המקדש. מכל מקום, עצם הצגתה במצעד הניצחון של טיטוס היא הוכחה לחשיבותה, וזו גם הסיבה שממשלת ישראל מצאה לנכון לאמץ אותה לסמל המדינה. מוטיב הסמל הועתק מאוחר יותר על מטבע בן 5 אגורות חדשות, שהיה לחלק מסדרת השקל. רק בעל חיים אחד מוצג על מטבע ישראלי, והוא האריה. כשהוחלף השטר בן חמש הלירות במטבע (1978), הוחלט לשתול בו את דמות האריה, המופיעה על חותם עברי קדום שנמצא במגידו בשנת 1904. אותו עיצוב הועתק למטבע המקבלי לו בסדרת השקל, מטבע בעריך חצי שקל.

השקל

דיונים על שינוי שם המטבע הישראלי "לירה" לשם עברי השאוב מן המקורות, התנהלו בכנסת כבר למן שנות החמישים. במאי 1968 הגיש ח"כ זלמן אברמוב הצעת חוק, שבה הציע לקרוא למטבע הישראלי בשם "שקל". החוק התקבל ב-4 ביוני 1969, אך החלתו הותנתה בכך שבנק ישראל יהיה מוכן עם השטרות והמטבעות שישאו את השם החדש. הביצוע נדחה מסיבות שונות. כשעלה מר מנחם בגין לשלטון ביוני 1977, הוא הורה לשר האוצר, שמחה ארליך, ולנגיד בנק ישראל, ארנון גפני, להפעיל את החוק. ההכנות לכך נעשו בחשאיות בין נובמבר 1977 לפברואר 1980, עת הונפקה סדרת השטרות הראשונה הנושאת את השם "שקל".
מטבע חצי שקל מלחמת היהודים ברומאים, 66-70 לספירהמטבע 1 שקל, 1981, ישראל

מטבע בן שקל אחד הנושא גביע שכמוהו תואר במטבע מלחמת היהודים ברומאים

המונח "שקל" כאמצעי תשלום מוזכר בתנ"ך 153 פעמים. אחת הפעמים קשורה בעסקת רכישת מערת המכפלה בידי אברהם אבינו: "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר" (בראשית כג 16). השקל שימש, אם כן, כאמצעי תשלום מקובל במסחר, למרות שבאופיו הוא יחידת משקל שנוצקה במשקל קבוע פחות או יותר. הביטוי "וישקול אברהם" מעיד שיחידות אלה לא היו אחידות במשקלן והיה צורך לשקול אותן כדי לממש את העסקה.
בשנים 66-70 לספירה הוטבעו בירושלים המטבעות, שלראשונה התנוסס עליהן השם "שקל ישראל". המטבעות הונפקו בערכים של שקל, חצי שקל ורבע שקל. בעיצובם ניכר ביצוע אמנותי איכותי. "שקל הקודש" ו"מחצית השקל" שימשו לצורכי העבודה בבית המקדש או לתרומה למשכן ככופר נפש. השקל נזכר גם בעניין אחר, במצוות פדיון הבן: "ופדויו מבן חדש תפדה, בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא" (במדבר יח 16).
בימי הביניים הוטבעו שקלים "דמיוניים", שנמכרו לעולי רגל. אלה הוצגו לצליינים נוצריים כמטבעות ששולמו ליהודה איש קריות. ואילו ליהודים סופר שאלה הם השקלים שבם השתמשו בעבר לקיום מצוות פדיון הבן. אחד השקלים המפורסמים הוא "שקל גרליץ", שהוטבע במחצית המאה ה-15. השקל המקראי כמושג התחדש בקונגרס הציוני הראשון (1897), ורק מי ששילם את סכום ה"שקל" הזה, היה בעל זכות בחירה בהסתדרות הציונית.
מאז פברואר 1980 השקל הוא המטבע הישראלי. כאשר הוחלט בסוף 1984 למחוק שלושה אפסים מערך המטבע, בשל האינפלציה הגבוהה, הוסכם לשמר את השם "שקל". לשם כך אומץ הנוהג של מדינות שונות להוסיף את הביטוי "חדש" לשם המטבע, כדי להבדילו מן הקיים. לפיכך, מאז ספטמבר 1985, שם המטבע בישראל הוא "השקל החדש".
מטבע מטבע 5 שקל, 1981, ישראל

קרני שפע שעיטרו מטבע מימי הורקנוס הראשון שובצו במטבע בן 5 שקלים

בגבור האינפלציה, במחצית הראשונה של שנות השמונים, היה הכרח להוציא מן המחזור שטרות שערכם ירד במהירות, ולהחליפם במטבעות. שום ניתנה הזדמנות להעתיק נושאים מן המורשת הנומיסמטית היהודית. המטבע החדש, בן שקל אחד, נשא גביע, שכמוהו תואר במטבע של מלחמת היהודים ברומאים. קרני שפע, שעיטרו מטבע מימי הורקנוס הראשון (135-104 לפנה"ס), שובצו במטבע חדש בן 5 שקלים. מטבע של הורדוס ארכילאוס (4 לפנה"ס עד 6 לספירה) "תרם" ספינה עתיקה למטבע בן 10 שקלים, שהפך לאגורה אחת עם הכנסת השקל החדש (ספטמבר 1985). מטבע מתקופת מלחמת היהודים ברומאים, ובו לולב ושני אתרוגים, שובץ כמות שהוא במטבע חדש בעריך 50 שקלים, שהפך לחמש אגורות של ימינו. מטבע מתקופת מתיתיהו אנטיגונוס (40-37 לפנה"ס), שעליו מתנוססת מנורת שבעת הקנים, הועתק אף הוא בצורתו המקורית על מטבע בן 100 שקלים, שהפך למטבע בן 10 אגורות בסדרת השקל החדש, הנהוגה כיום בישראל.
כיום נהוגים מטבעות נוספים שהונפקו ישירות במסגרת השקל החדש: הנבל שבחצי השקל החדש הועתק מחותם עברי קדום, ובו הכתובת "למעדנה בת המלך"; פרח השושן במטבע של 1 שקל חדש נלקח ממטבע יהודה בתקופת השלטון הפרסי בארץ (מאה 4-6 לפנה"ס). על המטבע מופיעות האותיות "יהד" בכתב עברי עתיק, כפי שהיה על המטבע המקורי. במטבע בן 5 שקלים חדשים עוצבה כותרת עמוד מן התקופה הישראלית. בפברואר 1995 הונפק מטבע חדש בעריך 10 ש"ח, שבא להחליף שטר מאותו עריך, הנושא את דיוקנה של גולדה מאיר. מקור הנושא שעל פני המטבע – דקל שלמרגלותיו שני סלים מלאים תמרים – הוא מטבע מהשנה הרביעית למלחמת היהודים ברומאים (69 לספירה).

הדיוקנאות במטבעות

מטבע 100 שקלים עם דיוקנו של זאב ז'בוטינסקי, 1985, ישראלמגוון המוטיבים שהופיעו על המטבעות היהודיים העתיקים משקפים את הרמה התרבותית והפולחנית בתקופות השונות. היו ביניהם כלי קודש, פירות ותוצרת חקלאית, סמלים ימיים, כלי נגינה, כתב עברי וכדומה. בלטו בהיעדרם דמויות השליטים: הציווי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה..." (שמות כ' 4) אסר חריטת דיוקנאות על מטבעות, כפי שהיה נהוג באותו זמן במטבעות יוון ורומי. גם כיום ממשיכה מדינת ישראל בקו הזה, על פי צו התורה. למרות זאת, במטבעות זיכרון, שבנק ישראל הנפיק להנצחת דמויותיהם של גדולי האומה (מטבעות המיועדים למכירה לאספנים), נתקבלה חוות דעת רבנים שהסתמכה על הפירוש שבשולחן ערוך: "אסור לצייר צורת אדם, ואפילו רק פרצוף פני אדם לחוד... ודווקא בצורה שלמה, דהיינו בשתי עיניים וחוטם שלם, אבל אם אינו רק חצי הצורה מצד אחד כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה, זה אינו אסור" (שם, קסח ב'). כך יצא, שבראשית ההנפקות של מטבעות זיכרון, הדמות נוצקה בצדודית (פרופיל) ובתוך שקע במטבע, כדי שלא תבלוט מעל פניו. היו אלה מטבעות זהב שנשאו את דיוקנו של בנימין זאב הרצל (1960), חיים ויצמן (1962) ודוד בן גוריון (1974). מאוחר יותר, כאשר הונפק מטבע זאב ז'בוטינסקי (1980), ניתן לדיוקנו מבט כמעט חזיתי, דבר שחזר על עצמו בציור דיוקנו של הברון אדמונד דה רוטשילד (1982).
מסתבר, שבפירוש לקיצור שולחן ערוך אפשר היה למצוא הקלה לאיסור "לא תעשה לך פסל", כשמדובר במטבעות: "אסור להסתכל בצורת אדם הרי נקרא פסל, ועובר משום אל תפנו אל האלילים, אבל בצורות שעל המטבעות כיוון שרגילין בה מותר, והחסיד נזהר גם בזה" (קיצור שולחן ערוך, קסח ד'). וכך, בנובמבר 1980 תמכה הוועדה לתכנון שטרי כסף, כסף מעות ומטבעות זיכרון ברעיון שהציע בנק ישראל – הנפקת מהדורות בכמויות מוגבלות של מטבעות למחזור, שישאו את דיוקנאותיהם של אישים שהפיעו על שטרות, אשר יצאו מן המחזור והוחלפו במטבעות עקב האינפלציה.
מטבע חצי שקל חדש עם דיוקנו של אדמונד דה רוטשילד, 1986, ישראלכדי להסיר כל ספק, אימצה מחלקת המטבע את השיטה המודרנית בעיצוב הדיוקן, שראשיתה במיטבעה השוויצרית. על פי שיטה זו, מעבדים את הדיוקן בשקע מבריק במקום בבולטות, כמקובל לגבי הדמויות שעל המטבעות בעולם. לאור זאת הונפקו מאז 1982 מטבעות למחזור, שחזותם מודרנית ומושכת את שימת הלב ובה בעת אין עליה עוררין מבחינת ההלכה: בינימין זאב הרצל (10 שקלים); דוד בן גוריון (50 שקלים); זאב ז'בוטינסקי (100 שקלים); אדמונד דה רוטשילד (חצי ש"ח); הרמב"ם (1 ש"ח); לוי אשכול (5 ש"ח) וחיים וייצמן (5 ש"ח).

הנה כי כן, מטבעותיה של אומה משקפים את בבואתה התרבותית והחברתית, מנציחים את זיקתה לעברה ומשקפים את הווייתה הלאומית – נכס רב משמעות לדורות הבאים.


שמואל אביעזר הוא גימלאי, כיהן בעבר כסגן מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל והיה אחראי למעלה מעשרים שנה על הטבעת המטבעות של ישראל. פורסם במגזין לידיעת הארץ "ארץ וטבע", גיליון 38 יולי-אוגוסט 1995.
תמונות המטבעות העתיקים באדיבות גילאי המרכז לאספנות.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
4.מטבע של 5 לירות ישראליות שחר בר-לב09/08/2008 13:44

יש לי מטבע של חמישה לירות ישראליות שהונפק ב- 1958
על דופן המטבע כתוב עשר שנים למדינת ישראל.
מישהו יכול להגיד לי כמה זה בערך שווה ?

[הוסף תגובה]

3.מטבעות משנת 1949 ל2007 יש גם עבד פוקרא02/12/2007 18:32

יש גם מטבע מ5000 שנה גם 1927

[הוסף תגובה]

2.אגורה אחת של שנת תשכ"חred zed26/11/2007 11:49

יש לי שאלה לגביי המטבע: אולי המטבע עולה כסף איזה שהו?

[הוסף תגובה]

1.מטבעות חדשיםגיא זמוסטיאנו15/09/2006 13:26

רציתי לדעת כמה שווה מטבע של 10 ש"ח עם גולדה מאיר, מטבע של 5 ש"ח עם לוי אשכול או חיים וייצמן או חנוכייה או מ' שנים לישראל, מטבע של 1 שקל עם הרמב"ם או חנוכייה או מ' שנים לישראל, מטבע של חצי שקל עם רוטשילד או חנוכייה או מ' שנים לישראל, מטבע של 10 אג' עם חנוכייה או מ' שנים לישראל, מטבע של 5 אג' עם חנוכייה או מ' שנים לישראל ומטבע של 1 אגורה עם חנוכייה אני מאוד אשמח אם תענו לי כי יש לי אותם ואני מעוניין לדעת אם הם שווים משהו

[הוסף תגובה]