אסימוני הטלפון של ישראל

משה לפינר   צילומים: ד"ר דוד דרום

האסימון בישראל לא היה רק אמצעי לשימוש בטלפון ציבורי, אלא ערך ומסורת; כתבו עליו שירים, פרודיות ומה לא. היטיבה העתונאית נורית וורגפט להספיד את האסימון: "כי מה יהיו חיינו ללא האסימון, אותו מטבע מזולזל, ששימש השראה לא רק למיטב הסופרים והמשוררים, אלא גם לז'אנר שלם של מחזרים מעשיים שהעדיפו אותו על פני זר פרחים וכמה חתונות מאושרות צמחו מהשאלה התמימה: סליחה, יש לך אסימון?".
כאשר אנו, כמשתמשים או כאספנים, מדברים כל כך הרבה על כרטיסי טלכרט, עלינו לזכור שבאופן בסיסי מדובר למעשה באסימון. אלא שה"אסימון" הזה כלומר הכרטיס, הוא חכם יותר, מכיל כמויות גדולות של יחידות שיחה, נוח לשאתו וחברת הטלקום פטורה מהרקת הקופות, ספירת תוכנן, וכמובן שאיננה סובלת מפריצתן.

אסימוני טלפון ישראלים, שנות ה-50

אבל הבה נחזור להיסטוריה של האסימון בצורה כרונולוגית. עם קום המדינה, פעלו בה כמאה טלפונים ציבוריים מתוצרת בריטניה שנקראו אז CCB (ר"ת Coin Collecting Box), מכשירים אלה נחשבו ל"אוטומטיים" כי היו ביניהם גם מספר קטן של מכשירים ללא כל חוגה שנקראו CB (ר"ת Central Battary) או עם מחולל שנקראו "מגניטו". בגלל שינויים תכופים בסוגי המטבעות מחד והאינפלציה מאידך כאשר ערך הכסף נשחק, הוחלט בשנת 1953 להשתמש באסימונים לצורך הפעלת טלפונים ציבוריים. בהזדמנות חגיגית זו הוחלט גם לייצר טלפון ציבורי מתוצרת הארץ לשיחות מקומיות בלבד ושמו נקרא בישראל טל"מ לאמור: טלפון לשיחות מקומיות. מכשיר זה פעל רק באמצעות אסימון בעוד שאחיו הבכור ה-CCB, פעל עם אסימון לשיחות מקומיות ועם מטבעות לשיחות בין-עירוניות (באמצעות הטלפונאי כמובן). האסימונים הללו, אשר היו עשויים מנחושת, הוטבעו בבריטניה ע"י חברת ICI (ר"ת Imperial Chemical Industries) והיו בקוטר של 26 מ"מ, עובי 1.5 מ"מ עם חור במרכז. האסימונים היו שטוחים ולא חלף זמן רב עד שנמצא שקוטרם זהה למטבע של 10 פרוטה שבו קדחו חור והפכו אותו ל"אסימון כשר". לפיכך הוחלט לשנות את צורתם ע"י יצירת "בטן" וכך להקשות על הזיוף. בהדפסה עצמה לא חל כל שינוי ובכל האסימונים ההדפסה היא זהה. בסה"כ הוטבעו כמיליון אסימונים.

אסימוני טלפון, דואר ישראל

בראשית שנות ה-60, הוחל בניסוי שדה של טלפון ציבורי אשר קרוי טג"צ (בגימטריה שמות הממציאים: מאירוביץ – וילצ'יק). מכשיר זה, שאחת מתכונותיו היתה חיוג בין עירוני ישיר, חייב שינויים באסימונים ובראש ובראשונה הקטנתם – כדי לאפשר קליטה בו בזמן של 10 אסימונים. בנוסף, נדרשו שינויים כדי להקשות על זיופים ולכן הוחלט על הכנסתו לשימוש של אסימון מסוג חדש שהיה מבוסס בצורתו על האסימון הצרפתי, אך בתוספת חור ומידות שונות כמובן. הצורה המיוחדת של האסימון, הבטיחה מניעת טריקים למיניהם באמצעות בדיקות מיכניות של קוטר, עובי, חור, אי מגנטיות ומשקל. לקראת ניסוי שדה, הוזמנה מהייצרן הירושלמי חיים מורו, כמות של 32,000 אסימונים חדשים עשויים ארד, עליהם מודפסת שנת 1964 (תשכ"ד). תוך כדי הניסוי נמצא שעדיף לעבור לאסימונים מקופר־ניקל, כדי להבטיח שצורתם לא תפגע במקרה של נפילה. האסימונים האלה הוזמנו מחברת VDM (ר"ת Vereinigte Deutshe Metallwerke A.G) אשר סיפקה כמות של 38.2 מיליון אסימונים משנת 1966 עד 1981. על כל האסימונים הללו מודפסת שנת 1966 (תשכ"ו) וכן "דואר ישראל". בשנת 1971 שונה שמו של משרד הדואר למשרד התקשורת ועל כל האסימונים שיוצרו בישראל הוטבע "משרד התקשורת".

אסימוני טלפון, בזק

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גבר הביקוש לאסימונים בגין הגיוס הגדול למילואים. כתוצאה מכך נוצר מחסור חמור באסימונים, ולמרות שהוזרמו כמויות גדולות ביותר של אסימונים, לא חדל הביקוש, כאשר חלק מהציבור אוגר אותם כהשקעה צמודה למחיר האסימון שעלה לעיתים בגלל האינפלציה הגואה. רק בשנת 1981 נפתרה הבעיה, לאחר שנמצאה אפשרות לייצר את האסימונים בישראל ומשרד התקשורת הכריז שהוא מוכן להזרים כל כמות של אסימונים, מכיוון שעלות יצורו זולה מהמחיר בו הוא נמכר וכי בשום פנים ואופן לא ימיר אסימונים בכסף. יצרני האסימונים בישראל היו משה הכט מתל אביב, אשר יצר בשיטה הקונבציונלית וקיבוץ מפלסים שיצר בשיטת סינטור; שיטה שבה התרכובת של החומר היא בצורת אבקה אשר נדחסת. ניתן להבדיל בין האסימונים אשר יוצרו ע"י שני היצרנים הישראלים; באסימונים של משה הכט קיים סימון על העצר של חוגת הטלפון, בעוד שבאסימונים של קיבוץ מפלסים הסימון הוא מעל לשתי האותיות השמאליות המציינות את שנת הייצור.
בשנת 1984 הוקמה חברת "בזק" וכמות של 1.5 מיליון אסימונים עם לוגו בזק הוזמנה מ-2 היצרנים. אסימונים אלה נושאים את שנת הייצור 1987 (תשמ"ז) ואלה היו האסימונים האחרונים שהוזמנו.
באוקטובר 1990, לאחר ניסויי שדה שנמשכו ממאי 1988, הגיע עידן חדש לטלפונים הציבוריים, עת הוחל בהתקנת טלפונים המופעלים בכרטיסים הולוגרמיים בטכנולוגיה של חברת LANDIS & GYR משוויץ. מלחמת המפרץ שפרצה, נתנה דחיפה בגלל הצורך להעמיד שירות זמין לקשר בין־לאומי לעיתונאים ולתיירים. גם גל גדול של פריצת קופות תרם להחלטה לזרז את תהליך החלפת הטלפונים הציבוריים המופעלים באסימונים, במכשירים המופעלים בכרטיסים. בשיאם פעלו כ-13,000 מכשירים מופעלי אסימונים, ב-1999 הפעילה בזק יותר מ-22,000 טלפונים מבוססי טלכרטים אך נתון זה נמצא בירידה בשל חדירתו המסיבית של הטלפון הסלולרי הנייד לישראל.

היצרן	השנה	זיהוי
חיים מורו	תשמ"א 1964	עשוי ארד
V.D.M	תשכ"ו 1966	דואר ישראל
משה הכט	תשמ"א 1981	משרד התקשורת, סימון על עצר החוגה
קיבוץ מפלסים	תשמ"א 1981	משרד התקשורת, סימון מעל השנה
קיבוץ מפלסים	תשמ"ב 1982	משרד התקשורת, סימון מעל השנה
משה הכט	תשמ"ז 1987	בזק, סימון על עצר החוגה
קיבוץ מפלסים	תשמ"ז 1987	בזק, סימון מעל השנה

פורסם בבטאון עמותת אספני הטלכרט בישראל, גליון מס' 1 אוקטובר 1995.