שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
סדרת שימור אתרים בישראל

סדרת שימור האתרים של בזק נותנת לנו מבט על מספר תקופות בבניין הארץ והולמת יפה את חגיגות 100 שנה לציונות ו-50 שנה למדינת ישראל.

בן-ציון זאב

בית הכנסת במקווה ישראל

מבנה בית הכנסת במקווה ישראלקרל נטר נולד ב-1826 בשטרסבורג שבצרפת. הוא היה ממייסדי חברת "כל ישראל חברים" ונסע מטעם חברת "אליאנס" כדי להקים בתי-ספר ברחבי העולם. ב-1870 קיבל נטר כתב הרשאה מהסולטן התורכי שנתן לו את הזכות להקים מוסד חקלאי של חברת "כל ישראל חברים" על שטחי מקווה ישראל. הבנייה החלה מיד והבניין בו נמצא בית הכנסת היה מבניניה הראשונים של הפנימייה. היה זה מבנה גדול שבקומתו העליונה היו חדרי לימוד, לידו הוקם אגף מגורים ראשון. דירת קרל נטר נמצאת באגף השמאלי של בניין בית הכנסת.
טלכרט מקוה ישראל, 1997, ישראלב-1882 נפטר קרל נטר ונקבר בחלקת קרקע אותה רכש מבעוד מועד מחברת "אליאנס" בקצה הדרומי של מקווה ישראל. במלחמת העולם השנייה שונו הבנינים (קירות מגן, מקלט, מרפסות וכו'), זמן המלחמה ואחריה בתקופת המדינה שבדרך והקמת המדינה לא היטיבו עם המבנים שסבלו מהזנחה כדוגמת אתרים רבים ברחבי הארץ. חוסר זמן, מחסור בכסף ומוּדעות לשימור הקיים היו הסיבות לכך ודעת מצדדי הריסת הישן לטובת המודרני (כן, אפילו בן-גוריון צידד בהריסת חומות ירושלים לטובת העולם החדש) היתה על העליונה.
בשנות השבעים גברו שוב קולות שטענו כי אין עתיד למי שהורס ואיננו משמר את עברו. 100 שנים לאחר ייסודה, שוקמה מקווה ישראל במסגרת תכנית שיקום לכל האזור, מעל הכניסה לבניין הראשי הפונה בחזיתו לכביש יפו-ירושלים נכתבה הכתובת: "בבית זה פעל ומת יעקב נטר, מייסד של מקווה ישראל, תקפ"ז-תרמ"ג: 1826-1882". לכבוד 100 שנים ליסודה הופיעו שני בולים עם דיוקן נטר ובניין בית הכנסת.

מצודת ביריה בגליל

מצודת ביריה בגלילהמצודה נוסדה ב-8.1.1945 על קרקע קרן הקיימת כאחת מ-6 מצודות הפלמ"ח בגליל וכהתיישבות קיבוצית מטעם הפועל המזרחי (בני עקיבא). המצודה נבנתה כבנין מבוצר שנבנה מאבני הסביבה, מוקף חומה מרובעת ו-2 מגדלי תצפית בפינות. ממנה יצאו 24 חברי הגרעין לעבודות ייעור בסביבה. ב-5.3.1946 עלו הבריטים על ביריה, עצרו את תושביה בטענה שתקפו את מחנה הליגיון הערבי וכלאו אותם בכלא עתלית. המצודה נתפסה על-ידי הבריטים.
טלכרט מצודת ביריה, 1997, ישראלב-14.3.1946, יום העלייה המסורתי לתל-חי עלו כתגובת היישוב היהודי 3,000 איש מכל הגילים ובאישון הלילה כסופת גשמים הקימו עד שעה 10 בבוקר שלמחרת בקצה ההר של המצודה התפוסה על-ידי הבריטים אוהלים וגדרות, נטעו עצים והכריזו על קיום מחנה ארעי בשם "ביריה ב'", המבצע עצמו נקרא "הגידם" לזכרו של יוסף טרומפלדור. בערב אותו היום הסתערה בריגדה בריטית שלמה בעזרת טנקים על המחנה והרסוהו באכזריות. המתיישבים נסוגו אבל חזרו בחשכת הלילה והקימו מחנה חדש בשם "ביריה ג'" בסמוך למחנה "ביריה ב'" ההרוס. הותר ל-20 צעירים להישאר בביריה ג'. כ-10,000 חיילים ושוטרים שמו מצור על הקבוצה הקטנה של היהודים שעמדו על זכותם להתיישב בהר כנען. ב-7.6.1946 עזבו הבריטים את המצודה ויושבי ביריה ג' חזרו להתגורר בה.
בסוף שנות ה-60 שוחזרה ושוקמה המצודה על-ידי האגודה לשיקום ושחזור מצודת ביריה ביוזמתו של שר הסעד דאז מיכאל חזני ז"ל. הוקם בה מוזיאון למקורות המקום והקשר שלו לשולחן ערוך, והיא נמצאת בלב היער שננטע לזכר המקום.

בית אהרונסון בזכרון-יעקב

בית אהרונסון בזכרון יעקבבית משפחת אהרונסון נמצא ברחוב המייסדים של זכרון-יעקב. המשפחה היא אחת המשפחות החשובות של העלייה הראשונה. אפרים פישל אהרונסון הגיע מרומניה ב-1882 והיה בן מייסדי המושבה, בנו האחרון עלה בגיל 10 עם משפחתו והתחנך במקום.
בגיל 17 הופקד כסגן מנהל מפעלי הברון רוטשילד על מאות פועלים ומשום הצלחתו בתפקיד נשלח ללימודי חקלאות בפריס. גילוי אם החיטה בראש-פינה ב-1906 הזניק אותו לצמרת הבוטניקאים העולמית, ב-1907 מונה למנהל תחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית שלמענה פעל עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אז זנח את פעילותו כדי לפעול למען הבריטים מהם ציפה לגמול לטובת היישוב היהודי לאחר כיבוש הארץ על ידם, מקצועו ונסיעותיו הרבות היו לעזר בהקמת ארגון ופריסת רשת ריגול שייסד עם חברו אבשלום פיינברג, ארגון שקיבל את השם ניל"י (נצח ישראל לא ישקר). אחרי שאבשלום נהרג ליד רפיח בידי בדואים בדרכו לפגוש יחד עם יוסף לישנסקי את אהרון אהרונסון במצרים. יוסף היה רק יכול למסור לו את הידיעה המרה על מות חברו וחזר ארצה כדי להצטרף לשרה אהרונסון שניהלה את פעילות הארגון מביתם בזכרון-יעקב, אהרון נשאר בחו"ל כדי לשמור על הקשר עם הבריטים.
טלכרט בית אהרונסון, 1997, ישראללבסוף גילו התורכים את הפעילות המחתרתית, שרה שלחה יד בנפשה בביתה כאשר החיילים התורכים באו לאסרה ועינו אותה קשות, חלק מחברי הרשת עונו למוות או הוצאו להורג. בסוף 1917 כבשו הבריטים את הארץ מידי התורכים, לא בזכות ניל"י, אהרון אהרונסון צורף למשלחת ועד הצירים בראשות חיים וייצמן. במאי 1919 נהרג אהרונסון בתאונת מטוס מעל תעלת למנש, נסיבות מותו נחשבות מסתוריות עד היום.
בית אהרונסון כולל 3 מבנים, ביתו של אהרון כולל את הריהוט המיוחד שנעשה בידי אומני עץ בדמשק לפי הזמנת אהרון. בחדר האמבטיה המשוחזר שלחה שרה יד בנפשה. הבית כולל מוזיאון בוטני המבוסס על אוסף הצמחים של אהרון ומוזיאון ניל"י המנציח את פעילות רשת הריגול.

בית רובינסקי בתל אביב

בית רובינסקי, תל אביבבעקבות התנופה בבנייה שבאה עם העלייה הרביעית (בעלי בתים והון) החלו בסוף שנת 1925 להופיע סימני משבר. העלייה נעצרה ועמה גם הבנייה. הדבר גרר בעקבותיו פשיטות-רגל גם של סולל-בונה הגדולה והירידה מהארץ הלכה וגברה. בין היורדים היה מספר לא מבוטל של עולים מהעלייה השלישית שהגיעו לבירות אירופה כדי ללמוד ארכיטקטורה.
כאשר ב-1929 החלה שוב התאוששות בענף הבנייה נשבה עמה רוח חדשה שגברה על הסגנון האקלקטי בעולם. בעצם יש לפנינו סגנון בניה בינלאומי הכולל את הזרמים השונים, כולל של הבאוהאוס.
טלכרט באוהאוס בת"א (בית רובינסקי), 1997, ישראלבית רובינסקי נבנה בפינת הרחובות הגלבוע 1 ושינקין 65. לפי העדויות הארכיטקט היה לוציאן קורנגולד (1897-1972) ששהה בארץ בשנים 1933-1935 ומיחסים לו מספר בתים בתל-אביב. הוא עזב לברזיל שם הפך לאחד הארכיטקטים המובילים במדינה, עדויות אחרות מצביעות על אברהם מרקוספלד ולקרנובסקי כמתכנני הבניין. יהיה אשר יהיה, הבניין הוא אחד מהמורכבים יותר, נוכחותו ברחוב מרשימה ויוצאת דופן.
ב-1992, לקראת כנס אדריכלים עולמי בנושא הסגנון הבינלאומי שהתקיים ב-1994, שופצו מספר גדול של בתים בתל אביב וניתן להם המראה המקורי שידענו רק מגלויות בהן ראינו רחובות יפיפיים, בתים לבנים – ללא תוספות ושינויים.

ביבליוגרפיה: "סיפורי בתים" מאת זאב ענר. "אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל" מאת זאב וילנאי. "בתים מן החול – אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב 1931-1948" מאת ניצה מנצור-סמוק.


פורסם בבטאון עמותת אספני הטלכרט בישראל, גליון מס' 8 ספטמבר 1997. פרטים נוספים בנושא שימור באתר המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
2.יש לי למכירהeduardo guinsberg26/03/2009 17:44

ניתן ליצור קשר 0528590713 דודו

[הוסף תגובה]

1.יש לי 2 מהטלכרטים האלהLEG3513/07/2006 16:33

יש לי שניים מהטלכרטים האלה שזה בית רובנסקי בתל אביב ובית הכנסת במקווה ישראל המצב של הטלכרטים לא הכי טוב אז אני לא מציע מחיר גבוהה מה שיציאו יציאו ומי שיציא הכי הרבה יקבל איי סי קיו 286565394 אי מייל RSTP@WALLA.CO.IL

[הוסף תגובה]