שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
מסתרי שטרות אנזא"ק

שלמה טפר

נחיתת כוחות ANZAC במפרץ אנזא"ק-גליפולי, 25 באפריל 1915

נחיתת הכוחות במפרץ אנזא"ק-גליפולי, 25 באפריל 1915 

עם פרוץ מלחה"ע הראשונה הוחלט בבריטניה לגייס למאמץ המלחמתי גם את תושבי הדומיניונים הבריטיים. לצורך גיוסם של חיילים אוסטרליים וניו-זילנדים הוקם ה"גיס האוסטרלי ניו-זילנדי (Australian & New Zealand Army Corps), ובקיצור ה-ANZAC (בעברית – אנזא"ק).
חיילי הגיס השתתפו בקרבות בגליפולי, באזור מיצרי הדרדנלים, בפלשתינה ובאירופה. מקום הריכוז של הגיס היה במצרים, שהפכה לבסיס היציאה לקרבות, ומשם יצאו החיילים האוסטרלים והניו-זילנדים לגליפולי. לאחר קרבות גליפולי השתתפו הכוחות בקרבות נגד הגרמנים בחזית המערבית בצרפת ובבלגיה ובקרבות נגד התורכים במצרים, סוריה, ירדן ובפלשתינה יחד עם שאר היחידות של הצבא הבריטי. בשלבים המוקדמים של המלחמה היתה גם מעורבות של הכוחות האוסטרלים בעירק, כאשר חלק מכוח הגיס המוטס האוסטרלי הצטרף לעזרה לכוח הבריטי במקום. חלק משבויי המלחמה האוסטרלים, אשר מתו בשבי התורכי, קבורים אף הם בעירק.
הגיס מנה 16 בטליונים אוסטרליים, 4 בטליונים ניו-זילנדים וקומץ חיילים הודים ונפאלים. חיילי הגיס יצאו ממצרים ב-7 במרץ 1915, והפליגו לגליפולי ב-150 אוניות. מטרת הפלישה לגליפולי היתה לרתק, מצד אחד, את הצבא התורכי באזור גליפולי על מנת להקל על הלחץ של צבאות גרמניה בחזית המערבית, בכך שגרמניה תשלח עזרה לצבא התורכי, וכן במטרה לכבוש את קונסטנטינופול, בירת האימפריה העותמנית.
חיילי הגיס נחתו בגליפולי ב-25 באפריל 1915, וניהלו קרבות קשים עם הצבא התורכי. מספר הקורבנות היה עצום. כ-36,000 חיילים מחיל המשלוח הבריטי כולו נפלו בקרבות גליפולי. לגיס האוסטרלי ניו-זילנדי היו 8,000 הרוגים ו-18,000 פצועים. תוך מספר חודשים התברר לפיקוד העליון הבריטי שהמחיר כבד ושיש סיכוי קלוש לפרוץ את קווי הצבא התורכי ולהתקדם לכיוון קונסטנטינופול, והוחלט על נסיגה. חיילי הגיס נסוגו מגליפולי בשני גלים. הגל הראשון עזב ב-9 וב-10 בדצמבר 1915, והגל השני התפנה בינואר 1916.
החיילים האוסטרלים והניו זילנדים חזרו למצרים ועסקו באימונים לקראת הפלישה לפלשתינה. ב-9 בינואר 1917, יצאו יחידות של הצבא הבריטי והאנזא"ק לפלשתינה בפיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי. הצבא התמקם דרומית לעזה, בסביבת הכפרים ראפה (כנראה רפיח), חאן יונס ודיר אל בלח. ב-31 באוקטובר 1917 נכבשה באר שבע וב-9 בדצמבר 1917 נכנעה ירושלים. מסוף דצמבר 1917 ועד ספטמבר 1918 היתה פעילות צבאית מצומצמת. הפעילות הצבאית התגברה בספטמבר 1918 והסתיימה סופית עם חתימת הסכם שביתת הנשק ב-12 בדצמבר 1918. למרות סיום הקרבות נשארה פלשתינה תחת שלטון צבאי עד שיוכרע מעמדה המדיני. בוועידת סן רמו שהתקיימה ב-25 באפריל 1920 הוחלט להעניק לבריטניה מנדט על ארץ ישראל.

חילוקי הדעות והמסקנות לגבי שטרות האנזא"ק

(לחץ להגדלה)

שטר 10 שילינג אנזא"ק, 1915

נושא השטרות המכונים "שטרות גליפולי" או "שטרות האנזא"ק" הוא נושא שנוי במחלוקת. חילוקי הדעות נוגעים לגבי מועד הנפקת השטרות, לגבי מטרת ההנפקה, לאלו חיילים היתה מיועדת, לגבי עצם השימוש בכלל בשטרות הללו ולגבי משך הזמן בו היו השטרות בשימוש.
מדובר בשטרות בערך של 10 שילינג ולירה שטרלינג אחת, שעליהן נעשתה "הדפסת רכב" בשפה התורכית עם אותיות ערביות. בהדפסת הרכב על שטרות של 10 שילינג נכתב בתורכית שערכן 60 גרושים תורכיים ב-silver, ועל שטרות הלירה שטרלינג נכתב שערכה 120 גרושים תורכיים ב-silver (היה הבדל בין אמצעי תשלום שערכם נקוב בכסף או בזהב). על השטרות הופיעה חתימתו של ג'ון בראדבורי (John Bradbury), ומשלוח השטרות נשלח מלונדון למלטה ולאלכסנדריה.

מועד ההנפקה

על פי גרסתו של חיים לנגלבן, בפרסום של "עמותת אספני שטרי כסף, מטבעות ומדליות בישראל" נעשתה ההנפקה יום לאחר נחיתת חיילי הגיס האוסטרלי ניו זילנדי בגליפולי, כלומר ב-26 באפריל 1915.
על פי מסמך של משרד האוצר הבריטי מספר T1/11863 בוצעה ההנפקה בחודשים מאי-יוני 1915. גרסה זו מתאימה לתשובתו של דר' ג'ון בולן (John Bullen) ממוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון, לשלמה טפר מיום 12 לדצמבר 2001. דר' בולן בדק במסמכים של ה-Inland Revenue ומצא שההנפקה נעשתה ב-21 במאי 1915. גם על פי מכתבו נשלחו השטרות למלטה ולאלכסנדריה.

מטרת ההנפקה

(לחץ להגדלה)

שטר 1 פאונד אנזא"ק, 1915

על פי גרסתו של חיים לנגלבן, שזכתה לחיזוק מחיילי הגיס שרואיינו על ידי פרד פיליפסון (Fred Philipson), במאמרים שפרסם בכתב העת של ה"אגודה הבינלאומית לשטרות בנקאיים" (IBNS International Bank Note Society), ב-1971 וב-1976, השטרות הונפקו עבור חיילי הגיס בחזית גליפולי כדי שיוכלו, בהעדר קנטינות של הצבא, לרכוש את כל הדרוש להם מתושבי המקום.
על פי גרסתו של בנז'מין וויט (Benjamun White) בספרו "אמצעי תשלום במלחמה הגדולה" (The Currency of the Great War), שיצא לאור ב-1921, היו אלה שטרות שהונפקו לאחר שהבריטים קיבלו פרוטקטורט על מצרים בדצמבר 1914, והם נועדו לשימוש של הצבא הבריטי כולו בשטחי הכיבוש.

משך השימוש בשטרות

החיילים שרואיינו על ידי פרד פיליפסון מסרו גרסאות שונות לגבי משך השימוש בשטרות אלה. חייל אחד טען שהשטרות חולקו להם בגליפולי, אך נאספו כעבור 3 ימים משהתברר שאין אפשרות לבוא במגע עם תושבי המקום באזור הקרבות. חייל אחר טען שהחיילים לא קיבלו תשלום כלל בעת שהותם בגליפולי משום שלא היו קנטינות, או חנויות של תושבי המקום באזור הקרבות. התשלום נעשה לדבריו, לאחר שובם למצרים, בכסף מצרי. במלים אחרות, לא היו כלל "שטרות גליפולי". חייל שלישי, קצין, טען שאומנם חולקו שטרות בגליפולי, אך הם הוצאו מהמחזור כעבור שבוע, כאשר התברר שקרבות גליפולי לא יביאו את התוצאה המקווה ופרשת גליפולי תהיה, כהגדרתו, אפיזודה זמנית.

מקומות השימוש בשטרות

על פי גרסת חלק מהחיילים השטרות היו מיועדים לשימוש בחזית גליפולי. על פי גרסה של אחד החיילים, לא נעשה בהם שימוש בגליפולי אלא בפלשתינה, לאחר כיבושה, בראשית 1918. ארנולד קלר (Arnold Keller) טען בספרו "שטרות הנייר במלה"ע הראשונה" (Das Papiergeld des Ersten Weltkrieges), שיצא לאור בברלין-וויטנאו ב-1957, שהשטרות הללו היו בשימוש מאז 1916, תחילה בגליפולי ואח"כ בעיראק ובפלשתינה.
על פי מסמך רשמי מספר73A, שפורסם על ידי הממשל הבריטי בפלשתינה ב-12 בדצמבר 1918 בחתימתו של הרברט סמואל (Herbert Samuel), הותר השימוש במגוון רחב של אמצעי תשלום אירופאיים (צרפתיים, גרמניים, איטלקיים, אנגליים), בצד אמצעי תשלום מצריים ותורכיים (ראה סילביה הפנר, "תולדות הכסף של ישראל החדשה, 1970-1917" The History of Modern Israel's Money 1917-1970, שיצא לאור לראשונה ב-1967, עמ' 166). בין השטרות האנגליים נזכר שטר של לירה שטרלינג שערכו 97.50 גרושים מצריים, ושטר של שילינג אחד שערכו 1.85 גרושים מצריים. בהודעה לא צוין קיומה של הדפסת רכב על שטרות אנגליים כלשהם.

מסקנות

  1. עצם קיומם של שטרות בערך של 10 שילינג ולירה שטרלינג ועליהן הדפסת רכב בתורכית היא עובדה קיימת.
  2. כנראה שחלק מחיילי ה"גיס האוסטרלי ניו-זילנדי" קיבלו שטרות כאלה, אך הם לא נכנסו לשימוש משום שלא היו תושבים מקומיים שניתן לסחור עמם באזור הקרבות. סביר להניח שהשטרות לא הונפקו לשימושם של חיילי האנז"ק בלבד, אלא לשימושם של כל חיילי הוד מלכותו המלך ג'ורג ה-5, המופיע על השטרות, בכל אזורי הכיבוש מתורכיה. במסמך T 1/11863T של משרד האוצר הבריטי נאמר בפירוש שהשטרות מיועדים לשימושו של חיל המשלוח הבריטי היבשתי והימי למזרח התיכון. ההנפקה נעשתה, על פי הנאמר במסמך, בשל המחסור באמצעי תשלום באזורי הכיבוש, ומתקבל על הדעת שההנפקה נעשתה בחודשים מאי-יוני 1915. סביר להניח שאם הם היו בשימוש במצרים, זה היה לזמן קצר בלבד, מאחר ששם הוחלט להשתמש בכסף מצרי, ובפלשתינה הם היו רק אחד מאמצעי התשלום ולא החשוב שבהם. פיליפסון היה בדעה שכנראה נשארו שטרות אלה בשלישות של הבטליונים שקיבלו אותם בגליפולי ויתכן שנעשה בהם שימוש בפלשתינה. במצרים ובפלשתינה היו אמצעי התשלום המצריים המקובלים ביותר.

סיכום

השטרות שזכו לכינוי "שטרות גליפולי" או "שטרות אנזא"ק", קיבלו כנראה, מאוחר יותר את כינויים זה משום שנשלחו תחילה לחיילי האנזא"ק בגליפולי. ללא קשר לשאלה אם השטרות היו או לא היו בשימוש, אין ספק שזו היתה הנפקה ייחודית והם מהווים פריטים נומיסמטיים נדירים לאספני שטרות.
ה"קטלוג הסטנדרטי העולמי לשטרות נייר" (Standard Catalog of World Paper Money) מהדורה רביעית קיטלג את השטרות (שהיו ללא הדפסה רכב) כדלקמן: 107 – שטר של 10 שילינג, 108 – שטר של לירה שטרלינג.
במדור התורכי הוזכרו שטרות אלה תחת הכותרת: "שטרות תחת הכיבוש הבריטי במלה"ע הראשונה" (שטרות אלה כללו את הדפסת הרכב בתורכית), ומוספרו כדלקמן: M1 – שטר של 10 שילינג, M2 – שטר של לירה שטרלינג.

ביבליוגרפיה
Sylvia Haffner, The History of Modern Israel’s Money 1917-1970, 1976
Samuel Lachman, Some Remarks about the Galipoli Notes, IBNS, Vol. 15, no. 3, 1976
Fred Philipson, Research on the Galipoli Notes, IBNS, Vol. 10, no. 4, 1971
Fred Philipson, More Remarks on the Galipoli Notes Issue, IBNS, vol.15 no. 4, 1976
Letter - Dr. John Bullen, Imperial War Museum, London, to Shlomo Tepper, 12 12.01
Letter - Malcolm Shemmonds, Bank of England, to Shlomo Tepper, 17.12.01
חיים לנגלבן, "האנזקים במלחמת גליפולי", עמותת אספני שטרי כסף, מטבעות ומדליות בישראל
אתר אנזא"ק באינטרנט


פורסם בעלון עמותת הנומיסמטיקה בישראל.

תגובות