שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
בולי ממלכת לאוס – מיניאטורות אמנותיות

מארק לגיי, אמן צרפתי תושב לאוס, עיצב את מרבית בולי הממלכה. כשרונו וסגנונו באו לביטוי בעיצוב המרשים, באופי המיוחד ובחן המלווה בולים המתארים את יופי הארץ, תושביה ותרבותה. סגנונו נשמר על ידי אמנים צרפתים נוספים.

ד"ר אלי מועלם

בול מנחת הנזיר, לאוס

מנחת הנזיר

בולי ממלכת לאוס הם, לעניות דעתי, מהבולים היפים ביותר שהונפקו אי-פעם. התעניינותי בבולים אלו החלה במהלך חיפושי אחר בולים המתארים קופים במיתולוגיה ההודית. אספן הודי שיצרתי עמו קשר המליץ לי לחפש בולים בנושא זה דווקא בלאוס, תאילנד וקמבודיה (ולא בהודו!). כשהתיישבתי עם קטלוג בולי לאוס ומול האינטרנט ועיינתי בבוליה המוקדמים לא יכולתי להפסיק לרגע. פתאום ראיתי בולאות במיטבה. כל בול נראה בעיני כיצירת אמנות ממש. נושאים כמו התרבות, הדת, המיתולוגיה, חיי התושבים, אמנות, אתרים, חקלאות, החי והצומח של לאוס – כל אלו מתוארים ביד אומן בבולי ממלכת לאוס. עיטורים לאוטיים יפהפיים מעטרים את הבולים ומעניקים להם חן ואופי מיוחדים. ואכן, בירור קצר העלה כי את מרבית הבולים עיצב מארק לגיי, אמן צרפתי תושב לאוס.

מפת לאוסיוצאים לעצמאות

ב-17.10.1887 הוקם האיחוד הצרפתי של הודו-סין שכלל את הטריטוריות אנאם, טונקין, קוצ'ין-סין וקמבודיה. ב-1893, לאחר שהצרפתים לחצו על סיאם לוותר על הטריטוריה הנמצאת מזרחית לנהר המקונג, צורפה טריטוריה זו שנודעה בשמה הקודם "ארץ מליון הפילים" (Lane Xang) ומאוחר יותר כממלכת לאוס, לאיחוד הצרפתי של הודו-סין. החל מ-1889 הונפקו בולים משותפים לאיזור הודו-סין, אם כי בחותמות הדואר הזדהו הארצות המרכיבות את האיחוד בשמותיהן. מלבד כיבוש יפני קצר במלחמת העולם השניה, המשיכו הצרפתים לשלוט באיזור זה עד שב-14.6.1949 יצאו אנאם, טונקין וקוצ'ין-סין לעצמאות בתוך חבר העמים הצרפתי ונקראו מעתה וייטנאם. לאוס וקמבודיה הפכו לעצמאיות חודשים מספר לאחר מכן אך עדיין נשארות במסגרת חבר העמים הצרפתי. בשנת 1954 זכתה לאוס בעצמאות גמורה.

תלמידו של דאלי

בול "על גדות המקונג", לאוס

על גדות המקונג, מנציח ציור נוף של לגיי מתחילת שהותו בהודו-סין

האמן מארק לגיי נולד בצרפת בשנת 1910. את תורת הציור למד במקומות שונים בעולם ובין השאר אצל סלוואדור דאלי בספרד. ב-1935 נשלח להודן-סין לשלושה חודשים. לגיי, שהתאהב במקום, החליט, בעידודו של מושל הודו-סין שהעריץ את האמן, לחזור ולהשתקע בקונג, אי קטן השייך לקבוצת איי סי-פאן-דון (ארבעת אלפים האיים) בנהר המקונג בדרום לאוס. שם הקים לגיי משפחה עם אשה לאוטית ויסד בית-ספר לאומנויות בו לימד במשך כעשור. תמונת נוף שצייר בתקופה זו, "גדת המקונג", הונצחה בבול דואר אוויר שהונפק ב-1970. בשנים אלו עיצב לגיי שטרות של הודו-סין הנחשבים כיום מבין השטרות היפים ביותר שעוצבו במושבות צרפת. ב-1947, אחרי שחזר מהשבי היפני, החליט לגיי לעבור ולהשתקע בויינטיאן, בירת לאוס, שם הקים את בית-הספר לאומנויות יפות. אמנים לאוטיים רבים חבים את הכשרתם לבית-ספר זה שהמשיך בפעילות עד שנת 1975.

בני המשפחה כמודלים

בול מקדש That Luang, לאוס

מקדש That Luang – מהסדרה הראשונה של ממלכת לאוס

בשנת 1951, עם העברת האחריות על מנהלת הדואר מהשלטון הצרפתי ללאוס, פנה שר הדואר, הנסיך סובנה פומה (Souvanna Phouma), ללגיי בבקשה לעצב את בולי הממלכה. ממלכת לאוס הנפיקה את בוליה הראשונים ב-13.11.1951. היתה זו סדרה מן המניין בת 12 בולים המתארים את נהר המקונג, המלך סיסאוואנג וונג (Sisavang Vong), לואנג-פרבנג, בירתה הקדומה של לאוס ומקדש That Luang בויינטיאן, עיר הבירה המודרנית. בסדרה השניה, "אשה לאוטית" שהיא גם הראשונה הנושאת את שמו של לגיי, שימשה אשתו סאנג ויין (Sang Vane) כמודל. דמות ה"אשה הלאוטית" צוירה שנים מספר לפני-כן והופיעה על שטרות שונים של הודו-סין יחד עם דמויות נשים מוייטנאם ומקמבודיה.
בול קן (Khene) – כלי מוזיקה לאוטי, לאוס

קן (Khene) – כלי מוזיקה לאוטי

דמות אשה זו הופיעה שוב בבול וגלמ"ז שהונפקו ב-1971 לכבוד 20 שנה לבולאות הלאוטית וכן על שטר של 10 קיפ. חריטת בולים אלו נעשתה על ידי האמן פוילפין (Phuelpin) שחרט ועיצב מרבית מבולי מושבות צרפת. שיתוף הפעולה בין שני אמנים אלו, שמעולם לא נפגשו, המשיך והניב מהיצירות היפות ביותר בבולאות המושבות הצרפתיות. לגיי עצמו הצהיר כי "לאוס היתה המדינה החביבה על פוילפין הודות לכך שעבודותיי היו מוכנות לחריטה ללא שום שיפורים ושינויים נוספים".
בני משפחה נוספים של לגיי שימשו לו כמודלים בבולים נוספים שעיצב. בסדרת כלי המוזיקה הלאוטיים שהונפקה ב-1957 הנציח לגיי את שלושת בניו, הנרי, דניאל ופון-סאוואט מנגנים בכלי נגינה לאוטיים מסורתיים. בתו אליאן ופילגשו ואן-סי שימשו כמודל בבול המתאר את עיבוד האורז.
בול האל רמה, לאוס

האל רמה גיבור אפוס הראמאיאנה

אחת מהסדרות המרהיבות ביותר של מארק לגיי הינה סדרה המתארת את אפוס הראמאיאנה, מהאפוסים החשובים במיתולוגיה ההינדית. אחד הבולים, המתאר את גיבור האפוס, האל רמה, נבחר בצרפת כבול הלאוטי היפה ביותר. גיבור נוסף של אפוס זה הוא האל הקוף הנומן המופיע על אחד הבולים. דרך סידרה זו, שבאוסף של בולי הקופים שלי נמצאת תחת הכותרת "קופים במיתולוגיה ההינדית", התוודעתי לעבודותיו של האמן מארק לגיי.
בול אם ובנה, לאוס

אם ובנה, חיי החקלאים בכפרים

במשך 20 שנה המשיך לגיי בעיצוב בולים בנושאים רבים ומגוונים כמו סדרות פסלי בודהא, מקדשים, המלחמה במלריה, טקסים לאוטיים עממיים ודתיים, בודהיזם בלאוס, פאונה ועוד. בשנות השבעים זכו תשע יצירות אמנות שצייר לגיי בתקופות שונות להנצחה בסדרות בולי דואר אוויר שהם מהבולים היפים ביותר שהונפקו על ידי הממלכה. תמונות אלו תיארו את חיי החקלאים בכפרים, נופי הארץ ותושביה כמו "זקנת הכפר", "אם לאוטית ובנה", "בשדות האורז", "שוק הכפר" ועוד.

שמירת אופי

בול מסדרת פילים, לאוס

בול מסדרת הפילים

אמנים, בעיקר צרפתים, הלכו בעקבות לגיי ושמרו על סגנון העיצוב והאופי המיוחד של בולי ממלכת לאוס. מבין החשובים שבהם היה שמנן פריסיאן (Chamnane Prisayane) שתרומתו לבולאות הלאוטית אינה נופלת מתרומת לגיי. הסדרה המפורסמת ביותר של אמן זה היא סדרת הפילים שהונפקה ב-1958 ושבמהרה הפכה לאחת מסדרות הבולים הפופולריות ביותר של לאוס. סדרות נוספות שעיצב פריסיאן תיארו את הלווית המלך סיסאוואנג וונג שנפטר ב-1959 ואת המלך סאוואנג ואטאנה (Savang Vatthana), שהומלך תחתיו והיה למלך האחרון של ממלכת לאוס. שתי תמונות של האמן, "שקיעה על המקונג" ו"בוקר בבאן-טיין-פיאו", הונפקו ב-1971 על גבי בולי דואר אוויר. אמנים חשובים נוספים שעיצבו בולים היו רודבון (Rodboon) ופוילפין.

בולים לא מוכרים

בול 60 שנה למהפכת אוקטובר 1977, לאוס

60 שנה למהפכת אוקטובר, 1977

החל מקבלת העצמאות של לאוס, פעלה בה מחתרת קומוניסטית, בתמיכת וייטנאם הצפונית ובריה"מ, בשם "פטת לאו" (לאוס החופשית). מחתרת זו פעלה ללא לאות להפלת השלטון המלוכני ולהקמת מדינה בעלת משטר קומוניסטי. כשגדלה השפעתה של מחתרת זו, נאלץ המלך סאוואנג ואטאנה להקים, ב-22.6.1962, קואליציה חדשה שכללה את ה"פטת לאו". ממשלה זו היתה קצרת חיים, וב-1.6.1964, נאלצו כוחותיה לסגת לצפון שם הם ביססו את שלטונם. התפתח מצב של מלחמת אזרחים וקרבות מלחמת וייטנאם גלשו במהרה גם לאיזורים אלו כאשר החלה ארה"ב להפציץ את כוחות הוייטקונג שנמלטו לנתיב הו-צ'י-מין במזרח לאוס. בשנים אלו הנפיקה "פטת לאו" בולים שאינם מוכרים כבולי דואר ברוב הקטלוגים אך קטלוג "מיכל" מכיר בהם ואף נוקב בערכם.
בול קונגרס המפלגה הקומוניסטית 1981, לאוס

קונגרס המפלגה הקומוניסטית 1981

בתקופת הקואליציה של ה"פטת לאו" עם השלטון המלוכני התקבלו הבולים למשלוח בתוך הארץ בלבד. משלוחי דואר עם בולים אלו נעשו באמצעות דואר הרפובליקה העממית של סין שכמובן, תמכה ב"פטת לאו". תאילנד סירבה להעביר דרכה מכתבים המבוילים בבולים אלו וביקשה תוספת ביול עם בולי הממלכה הרשמיים. הבולים מתארים מוטיבים קומוניסטיים מוכרים – חקלאים ופועלים עם דגל, חיילים ומורדים ומראות קרב למיניהם כמו הפלת מטוס קרב אמריקאי. בשנת 1975, עם נפילת וייטנאם לידי כוחות הוייטקונג, השתלטה סופית, בסיוע סובייטי ווייטנאמי, ה"פטת לאו" על לאוס. השתלטות זו נעשתה ללא שפיכות דמים תוך הסכמה של כל הצדדים לסיום המשטר המלוכני. המלך הודח ורבים מהאזרחים הצרפתים עזבו. מארק לגיי בחר להשתקע בתאילנד שם הוא חי עד יום מותו ב-2001 (הדואר התאי פנה ללגיי בבקשה לעצב בולים תאילנדיים, אך הוא סירב). את מקום המשטר המלוכני תפסה הרפובליקה הדמוקרטית העממית לאו (Lao PDR). משנה זו ואילך השתנה סגנון הבולים הלאוטיים ועיצובם היה שונה מהעיצוב המרשים של בולי הממלכה. רוב הבולים הודפסו בקובה וחלקם בברית המועצות. הבולים המשיכו לתאר את לאוס, אנשיה ותרבותה אך מספר הבולים המונפקים הלך ותפח ובכל שנה הופיעו סדרות רבות של בולים בעלי אופי מזרח-אירופאי בנושאים כמו חלל, אירועי ספורט שונים, לנין, המהפכה הסובייטית, אמנות אירופאית ונושאים נוספים שסיבת הנפקתם אינה ברורה כמו דגמי מכוניות וקטרי רכבת, רכבות תחתיות בערי בירה שונות, דינוזאורים, ספנים אירופאים והרשימה עוד ארוכה.
בול וזנטרה - אגדה בודהיסטית, 2003, לאוס

וזנטרה – אגדה בודהיסטית

הנפקות אחראיות

החל מאמצע שנות התשעים, שב הדואר הלאוטי למדיניות הנפקות אחראית יותר. לרוב ההנפקות האחרונות יש הצדקה דוארית ורובם ככולם בעלי נושאים עם קשר למדינה ולתרבותה. עיצוב הבולים חזר להיות מרשים ובעל איכות גבוהה. הבולים מעוצבים ומודפסים בדפוס התאי-בריטי בתאילנד ואיכותם דומה לבולי תאילנד הידועים ברמתם הגבוהה. אף קטלוג "מיכל" החל להציג את כל הבולים המונפקים, זכות שהולכת ומצטמצמת כשמדובר בארצות העולם השלישי. בשנים 2001-2002 למשל הונפקו בולים בנושאי תלבושות אופייניות של השבטים הלאוטיים השונים, ווזנטרה – אגדה בודהיסטית, קשרים עם תאילנד ווייטנאם, המלחמה בפוליו, בולי מילניום, גשרי המקונג, חגים לאומיים ופסלי בודהא.


בולי קבוצות אתניות, 2002, לאוס
קבוצות אתניות, 2002

ביקוש רב מאוד

בול המקונג בשעת דמדומים, 2001, לאוס

המקונג בשעת דמדומים

איסוף בולי לאוס חזר להיות פופולרי ולבולים ביקוש רב מאוד על ידי אספנים ברחבי תבל. בצרפת קיימת אגודה בינלאומית של אספני בולי לאוס המוציאה לאור את הרבעון PHILAO הכולל מידע רב על הבולאות הלאוטית. לאחרונה הונפק קטלוג צבעוני של בולי לאוס המתאר את כל הנפקות השנים 1953-2001 על ידי הסוכן והמפיץ של בולי לאוס בתאילנד.
ביתו של מארק לגיי בויינטיאן, בירת לאוס, שופץ ושוחזר בתמיכת צרפת והוא משמש כיום כמוזיאון שם מוצגות בקביעות עבודותיו וכן תערוכות מתחלפות של אמנים לאוטיים צעירים. בשנת 2002, במלאת שנה למותו של לגיי, ערכה שגרירות צרפת בויינטיאן תערוכה להוקרת האמן שרבות מהתמונות שצייר, השטרות והבולים שעיצב מתארים את יופיה של לאוס ותושביה.

לקריאה נוספת:

  1. Philippe Drillien: Hommage à Marc LEGUAY. מאמר בצרפתית הסוקר את הביוגרפיה ותרומתו של מארק לגיי בעיצוב בולי לאוס. הכותב הוא יושב ראש האגודה הבינלאומית של אספני בולי לאוס (Association internationale des collectionneurs de timbres-poste du Laos).
  2. Mike Johnson: Why I Collect Laos - מאמר באנגלית הסוקר את הבולאות הלאוטית מראשית הכיבוש הצרפתי ועד לנפילת הממלכה תוך דגש על יצירות האמנות הבאים לידי ביטוי בבולים. הכותב הוא חבר באגודת אספני בולי הודו-סין (Society of Indo-China Philatelists)

פורסם במגזין "שׂבֶל" בהוצאת התאחדות בולאי ישראל, גליון 56, ינואר 2005.

תגובות