שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
קודשי האסלאם על טלכרטים

ניצה בינדר

שלושה הם האתרים המקודשים ביותר למוסלמים:

  1. המסגד הקדוש במכה שבערב הסעודית, הידוע בכינויו אל-כַּעְבָּה.
  2. מסגדו של הנביא מחמד בעיר אל-מדינה שבערב הסעודית.
  3. מסגד אל-אַקְצַא בירושלים.

טלכרט ניסיון "אל-כעבה", הרשות הפלסטיניתתצלום אל-כעבה מופיע על טלכרט שהפיקה חברת Dar El Nawras בכרטיס נסיון, התמונה מראה את מתחם אל-כעבה בלילה. יש לציין, שהתמונה המופיעה כאן היא ישנה ואיננה משקפת את מראה המתחם כיום. זאת ניתן ללמוד מן המבנים המופיעים מימין לדגל הרשות הפלסטינית (בפינה השמאלית התחתונה) ומתחתיו. מתחת לגדל רואים את קצה המדרגות המובילות אל מעיין זמזם, שעל-פי המסורת המוסלמית, ממנו השקתה הגר את ישמעאל לאחר שגורשו ע"י אברהם. כיום נמצאות המדרגות קרוב מאוד לקיר המתחם – מאחורי מיקומן בתמונה. מימין לדגל רואים את שער בַּנוּ שַיּבַּה, זהו שער בצורת קשת, שדרכו נכנסו למַטַאף – השטח שמסביב לכעבה, שאותו מקיפים המוסלמים 7 פעמים בעת העלייה לרגלׁ(אל-חג'). שער זה הוסר ממקומו, וכיום הגישה למטאף ריקה מכל מבנה. ליד שער בנו שיבה נראה המִנְבַּר הקדום, שמדרגותיו שימשו לכניסה לתוך הכעבה עצמה – המבנה השחור המרובע במרכז התמונה. גם פריט זה אינו נמצא כיום במרכז המתחם. כיום הרחבה שמסביב לכעבה ריקה לחלוטין עקב המספר העצום של עולי הרגל המגיעים למקום בכל שנה (במרץ 1999 הגיעו כ-2.5 מיליון איש – מחציתם מערב הסעודית עצמה, והיתר – מכל ארצות העולם).
על הכעבה רואים את אל-כִּסְוַה – הכיסוי. זהו בד ברוקד שחור, שעליו רוקמים בחוטי כסף וזהב פסוקים מן הקוראן. הכיסוי מוחלף בכל שנה בכיסוי חדש. הרקמה מופיעה בתמונה בכל המקומות הנראים זהובים. החלק הרחב של הרקמה (בצד שמאל) מציין את מיקומה של הדלת, הנמצאת כ-2 מטר מעל פני הקרקע, כדי למנוע כניסת אנשים פנימה. הכניסה פנימה מותרת למלך ולאנשים נכבדים עפ"י כללים מדוייקים. האבן השחורה המפורסמת ממוקמת בפינת הכעבה שמשמאל לדלת בגובה של 1.5 מטר מעל-פני הקרקע (היא אינה נראית בתמונה). בקיר הימני של הכעבה בקצהו העליון רואים את המרזב העשוי זהב (הוא נראה כמו חוט דקיק). קטע הקיר שבינו לבין הפינה שמימינו מסמל את כיוון התפילה של המוסלמים.

טלכרט מתחם אוהלים מחוץ למכה, ערב הסעודיתאת מתחם הכעבה פוקדים מוסלמים רבים בכל ימות השנה. בחודש רמצ'אן (החודש ה-9 בלוח השנה המוסלמי) נערכות תפילות בכל אחד מלילות החודש, ולפיכך מספר המבקרים במקום עולה. בחודש ד'ו אל-חִגַּ'ה (החודש ה-12 בלוח השנה המוסלמי) מתקיימת העלייה לרגל – אל-חג'. במועד זה, כאמור, מגיעים מיליוני מוסלמים לקיים את המצווה, שהיא אחת מ-5 מצוות היסוד באסלאם. חלק מן הטקסים נערכים באזור המתחם (באתרים שונים), וחלקם האחר – מחוץ לעיר מכה. על-מנת לספק לעולי הרגל מקום לינה מוקמים מאהלים רחבי ידיים, שבהם הם מתגוררים (בתי-המלון אינם יכולים להכיל כמות עצומה כזו של אנשים). טלכרט זה הופק ע"י משרד הדואר והתקשורת של ערב הסעודית, והוא מתאר את אחד מן המאהלים הללו. יש לציין, שבשנת 1998 הסתיים השלב הראשון בפרוייקט הקמת אוהלים נגד שריפות (לקח שהופק לאחר אסון השריפה שאירע בעלייה לרגל בשנת 1995). כמו כן יש לציין כי האוהלים כוללים מיזוג אוויר.

טלכרט ירושלים העיר העתיקה עפ"י ציור של דייויד רוברטס (David Roberts), ירדןמסגד אל-אקצא בירושלים אינו מונצח עדיין על טלכרטים. הכיתוב אמנם קיים, אולם מקורו בטעות (ראה להלן). במקומו מונצח מבנה אחר הנמצא על הר-הבית מצפון לו – כיפת הסלע. זהו מבנה מרהיב ביופיו (ואולי זו הסיבה שדווקא הוא מונצח ולא מסגד אל-אקצא?). הטלכרט היחיד בו ניתן לראות את כיפתו של מסגר אל-אקצא, הוא טלכרט ירדני. בטלכרט זה מופיע ציור של דייויד רוברטס (David Roberts) המתאר את הר-הבית. בציור רואים את כיפת הסלע במרכז, ומשמאלה – את כיפת המסגד.
כיפת הסלע הוקמה בשנת 691 לספירה ע"י החליף האמיי עבד אל-מלכ בן מרואן. הסיבות להקמתו שנויות במחלוקת בין החוקרים בני-זמננו. חלקם מציינים סיבות פוליטיות וחלקם מציינים שהמבנה הוקם כדי ליצור משקל נגד לכנסיות הרבות בירושלים, ובעיקר לכנסיית הקבר. ראוי לציין שכיפת הסלע איננה מסגד. העובדה כי ניתן לראות מוסלמים רבים מתפללים בסביבתו, נובעת מקדושת המתחם כולו.

טלכרט בול כיפת הסלע, הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית מרבה להנציח את כיפת הסלע על טלכרטים. למשל מובא כאן כרטיס ניסיון שבו נראית כיפת הסלע על בול של הרשות הפלסטינית משנת 1995.

טלכרט כיפת הסלע על שטר המנדט הבריטי בא"י, הרשות הפלסטיניתטלכרט נוסף הופק ע"י חברת התקשורת הפלסטינית בדצמבר 1998. הכרטיס הונפק ב-75,000 עותקים ובו נראית כיפת הסלע על שטר כסף מתקופת המנדט הבריטי בא"י.

טלכרט כיפת הסלע מתוך סדרת מקומות קדושים בירושלים ובבית לחםטלכרט זה הופק במסגרת הסדרה "מקומות קדושים בירושלים ובבית לחם".

טלכרט כפית הסלעטלכרט נוסף הופק ע"י חברת Eldacom יחד עם כרטיס נוסף המתאר את מערת המכפלה. על הטעות בהחלפת הכיתובים מעל שתי התמונות כתב עדי גלר בגליון 10 של עמותת אספני הטלכרט בישראל (הוא התייחס להחלפת הכיתוב בין שני טלכרטים: האחד מראה את מערת המכפלה ומעליו הכיתוב – מסגד אל-אקצא, והשני, המופיע כאן, כשמעליו הכיתוב – מערת המכפלה). אולם בהתייחסותו לכרטיסים השגויים הוא לא מציין טעות נוספת: הכיתוב המופיע על הכרטיס עם תמונת מערת המכפלה מציין את השם מסגד אל-אקצא, ולא כך הוא! התמונה מראה את כיפת הסלע. בתמונה רואים חלק מן המבנים הנוספים הנמצאים במתחם הר-הבית.

טלכרט כיפת הסלע, הרשות הפלסטיניתטעות נוספת בכיתוב מופיעה בטלכרט שלהלן, אף הוא של הרשות הפלסטינית: בצד ימין למטה מופיע הכיתוב Mosque of Omar. המלה היחידה הנכונה בכיתוב זה היא המילה of. כאמור כיפת הסלע איננה מסגד. גם שיוך המבנה לעבר איננו נכון ומקורו בטעות, בונה המבנה היה החליף האמיי עבד אל-מלכ בן מרואן. אגב, מול הכניסה לכנסיית הקבר ניתן למצוא את מסגד עמר האמיתי.

טלכרט כיפת הסלע, הרשות הפלסטיניתטלכרט נוסף המראה את הכניסה לכיפת הסלע ושיצא אף הוא ככרטיס ניסיוני.


פורסם בבטאון עמותת אספני הטלכרט בישראל, גליון מס' 17 נובמבר 1999.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1.כתבה יפה ומעניינתחן א.05/09/2005 19:20

מאז כתיבת הכתבה ב99 כבר יצאו הרבה מאוד
טלכרטים נוספים מסוג זה.

[הוסף תגובה]