שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
הכרטיס שהקדים את הטלכרטים הראשונים בישראל

פרופ' שאול לדני

כרטיס הטלכרט הוא אחד השלבים בהתפתחות אמצעי התשלום בעבור שיחת טלפון ממכשיר טלפון ציבורי. כהקדמה להרצאתי בכנס הארצי הראשון של אספני טלכרט בישראל בחנוכה תשנ"ו בירושלים על נושא "מדיניות הנפקה נבונה של טלכרטים", הצגתי בפני קהל הנוכחים את בולי הטלפון הראשונים משנת 1880 אשר שימשו לתשלום בעבור שיחות מטלפונים ציבוריים שהוצבו בבית דואר בצרפת. מאות בולי טלפון שונים הונפקו למטרה זהה או דומה במדינות רבות, אך אמצעי תשלום זה מעולם לא אומץ בארץ ישראל.
מטבעות, ולחילופין אסימוני המתכת, היו לדור השני של אמצעי התשלום בעבור שימוש בטלפון ציבורי. משה לפינר מתאר בהרחבה בגליון מס' 1 (אוקטובר 1995) של עמותת אספני הטלכרט בישראל את אסימוני הטלפון של ישראל, מסביר את התפתחותם ומונה את כל הסוגים והמינים. מתוך המאמר "בראשית - התפתחות הטלכרט בישראל" מאת בן ציון זאב באותו גליון מס' 1, ולאחרונה מהמאמר "הכרטיסים הראשונים" מאת אבי עזרא בגליון 18 (מרץ 2000), מתקבל הרושם כי כרטיסי הטלכרט המגנטי והאופטי היו הדור השלישי של אמצעי התשלום בעבור שימוש בטלפון ציבורי, לפחות במדינת ישראל.

כרטיס פיקדון 1 ל"י בעד שיחה מטלפון ציבורי בפיקוחכך חשבתי גם אנוכי, עד אשר נתקלתי במקרה בפריט שמוכיח שהיה קיים גם דור ביניים של אמצעי תשלום לשיחות מטלפונים ציבוריים. דור ביניים זה של אמצעי תשלום לא היה גורף או כוללני לשימוש מכל הטלפונים הציבוריים, אלא נועד לשימוש רק מטלפונים ציבוריים מסוימים. לפני עידן החיוג הישיר לחו"ל מטלפונים ציבוריים באמצעות מטבעות או אסימונים, וגם זמן מה לאחר הפעלת חיוג ישיר כזה, בסניפי דואר מסוימים ברוב הערים בישראל (בדרך כלל בסניפים הראשיים) היה קיים שירות טלפון לחו"ל מטלפון ציבורי הממוקם בתוך סניף הדואר. הגישה הפיזית לתוך תא טלפון כזה היתה חופשית, אך השליטה על קבלת הקשר הטלפוני היתה בידי פקיד של בית הדואר. המעוניין להתקשר לחו"ל מטלפון ציבורי כזה, נדרש תחילה לגשת לפקיד הממונה על השירות בבית הדואר, להזמין את השיחה ליעד הנדרש, להפקיד בידי הפקיד פיקדון בגובה העולה על מחיר השיחה המוזמנת (הרי השיחה יכולה להתארך מעל למתוכנן), ולהמתין עד שהפקיד יקרא לו להכנס לאחד מתאי הטלפון הציבוריים המיועדים לשירות הזה, לקבל שם קו טלפון פתוח ליעד שנדרש ולנהל את השיחה. בתחום שיחת הטלפון, הלקוח נדרש לחזור אל אותו הפקיד, ולהסדיר את התשלום עבורה. מעולם לא השתמשתי בשירות הזה בישראל, אך פעמים רבות השתמשתי בשירות כזה בחו"ל. היו ארצות בהן נדרשתי להפקיד בשעת הזמנת השיחה פיקדון בסכום גבוה, והיו ארצות בהן כלל לא נדרש פיקדון מוקדם. במקרים בהם נדרשתי בתשלום פיקדון מוקדם, לפעמים קבלתי קבלה סטנדרטית, ולפעמים הפיקדון נרשם רק אצל הפקיד בבית הדואר, ובידי לא נותרה הוכחה מודפסת.
הפריט המובא כאן הוא קבלה על פיקדון של לירה ישראלית אחת של דואר ישראל "בעד שיחה מטלפון ציבורי בפיקוח". אין זאת סתם קבלה מודפסת על נייר, זהו כרטיס פיקדון חצי קשיח: משני צידי הקבלה (המודפסת על נייר קרטון דק) נעשתה למינציה של משטחי פלסטיק שקופים תוך יצירת שוליים שקופים ברוחב של כ-4 מ"מ. בזכות ההגנה של הלמינציה הפלסטית, פקיד הדואר הממונה על השיחות מטלפון ציבורי יכול היה להשתמש בכרטיס הפיקדון פעמים רבות לפני התבלותו. איני יודע מתי והיכן השתמשו בכרטיסי פיקדון אלו. מאחר והסכום הנקוב הוא 1 ל"י, ברור כי הוא מלפני 1980 כאשר השקל החליף את הלירה הישראלית כמטבע חוקי. ניתן להניח כי הוא משנות ה-50 או ה-60 כאשר ללירה אחת היה מספיק ערך לכסות את עלותה של שיחת טלפון לחו"ל. על פי המספר הסידורי 6643 המודפס בחלקו התחתון של הכרטיס, ניתן להסיק כי היו כרטיסים רבים כאלו, אך לא ידוע כמה מהם שרדו, פריט זה הוא הראשון שכותב שורות אלה ראה. הגיוני גם להניח שכרטיסי פיקדון כאלה היו בשימוש רק בערים הגדולות, אך אין כל ראיה לכך.
מכל מקום, ברור כי כרטיס פיקדון זה בעד שיחה מטלפון ציבורי הוא הכרטיס המקדים (forerunner) של כל כרטיסי הטלכרט הראשונים בישראל.


פורסם בבטאון עמותת אספני הטלכרט בישראל, גליון מס' 19, יולי 2000.

תגובות