הטלכרט בישראל – מדריך לאספן המתחיל

מדריך מנקודת מבטו של מיכה רוזנבלום, אספן וותיק, ממייסדי העמותה

מיכה רוזנבלום

בשנים האחרונות אנו עדים לכך, כי מחירי הטלכרט ירדו באופן משמעותי, וכי מספר האספנים ירד. גרמו לכך מספר סיבות:

• ירד עלינו "מבול" של כרטיסי טלכרט שונים, חברות פרטיות הנפיקו כרטיסים ללא הגבלה ולפעמים גם ללא ערך כלשהו. אין אפשרות לעקוב אחר כל כרטיס שהונפק מאחר ואין מידע מוקדם על הנפקות אלה, כמותן וכו'.
• מחירי הטלכרטים הנדירים ירדו, וזאת בגלל, לפי דעתי, שמחירם ההתחלתי היה גבוה ונקבע באופן שרירותי ע"י סוחרים ואספנים לפי שער הדולר.

כל הסיבות דלעיל גרמו "לבריחת" האספנים הבוגרים ולמעבר לאספנים צעירים. לאספנים צעירים (ילדים ונוער בעיקר) אין מקורות מימון לרכישת כרטיסים יקרים, לאור המציאות החדשה ירדו מחירי הכרטיסים היקרים במאות דולרים, והגיעו לרמה העכשווית בה אני רואה כתחילת תקופת ההתייצבות והמחיר שנדרש עבור כרטיס נדיר הפך סביר.

אפשר לחלק את כרטיסי הטלכרט בישראל לשתי תקופות חשובות: הכרטיסים הנדירים משנת 1988 ועד סוף 1994, והכרטיסים הרגילים (היפים יותר) משנת 1995 ועד היום. האספן המתחיל יכול להתחיל מהסוף, כשהוא מתקדם לקראת ההתחלה או להפך, תלוי באפשרויות שלו, ולאחר שישלים את התקופה השניה יעבור בהדרגה לתקופה הראשונה.
לדעתי הסדרה היקרה ביותר, אם כי קצת משעממת, היא סדרת ה"telecarte". זו הסדרה הראשונה מן המנין בערכים 10, 20, 50, 120, 240 יחידות, שוויה כיום בשוק כ-2,500 דולר (11,000 ש"ח בקירוב). הסדרה היתה בשימוש בכל מכשירי הטלפון הציבוריים, נמכרה בכל סניפי הדואר אך מאחר והיו רק אספנים מעטים – הרי שכרטיסים רבים הושמדו ו/או נזרקו לפחי הזבל. נשארו מעט כרטיסים מסדרה זו בצורה הנקראת "מינט", כלומר לא משומשים, וערכם האמיר. סדרה משומשת כזו שווה בשוק האספנים כ-700 דולר. כידוע, כרטיסי טלכרט בצורת "מינט" שווים יותר מכרטיסים משומשים וזאת בשל כמותם והן בגלל שהינם יפים יותר (אינם שרוטים או מקופלים). לדעתי כדאי לאסוף כרטיס אחד מכל סוג בצורת "מינט" וכרטיס אחד משומש.

ישנה צורה נוספת לאספן שכבר השלים אוסף והיא צורת ה"דמי", ה"דמי" הוא כרטיס לכל דבר, פרט לכך שאינו מכיל שיחות ומודפס עליו: speciman או "דוגמא", כרטיס כזה הופק בכמות קטנה ביותר וניתן בדרך כלל לאנשים חשובים. אפשר למצוא כרטיסי "דמי" בכל הכרטיסים שהופקו החל מהראשונים.
את הכרטיסים אפשר לסדר בתוך אלבומים מיוחדים אותם ניתן לרכוש במעדונים שלנו או אצל סוחרים. רצוי להפריד בין הפלסטיק לכרטיס בנייר שקוף כדי לשמור על הכרטיס (בייחוד מהשנים הראשונות) שלא ישחיר. כרטיס שנשרט או שהפס המגנטי שלו השחיר, ערכו יורד באופן משמעותי בשוק האספנים. אפשר ורצוי להיעזר בקטלוג "לפינר" שחולק ע"י העמותה, לצורך קביעת מחיר הכרטיס. מחירם של הכרטיסים הנדירים בקטלוג גבוה אולם הם מהווים אינדיקציה לצורך השוואה בין כרטיסים (לצורך החלפות). לשאלה הנשאלת היום האם כדאי עדיין לאסוף כרטיסים בצורת "מינט" הרי תשובתי היא כן, מאחר וכרטיסי ה"מינט" יהיו נדירים יותר וקשים להשגה בעתיד. לדעתי, תמיד אפשר להבחין אם הכרטיס היה בשימוש או לא.
אנו נמצאים כעת במצב שאספנות כרטיסי הטלכרט התייצבה, ואני גם צופה לעליית מחירים בכרטיסים הנדירים בעתיד כגון: "מדיה" משנת 1994, כבל תת ימי, טלקום 94 ואפילו הכרטיס הראשון שהונפק ע"י בזק לאספני העמותה.

ענף נוסף, אם כי לא כל כך פופולרי בקרב האספנים, הוא כרטיסי הניסוי והשירות למיניהם. אספן שיש לו כבר את כל הכרטיסים יכול לעבור לתחום זה שהינו מעניין מאוד אם כי הכרטיסים נראים משעממים ודומים, אולם למעשה שונים מאוד זה מזה. לדוגמא "אגד" שהיה אמור להימכר באוטובוסים (לפני עידן הטלפונים הסלולריים) ומשום מה בסופו של עניין נותר בתור אובייקט לאספנים בלבד, ערכו של כרטיס כזה כיום כ-1,000 ש"ח. בנוסף לטלכרטים אלה ישנם כרטיסי עולים אשר חולקו לעולים חדשים בשדה התעופה, כרטיסי טכנאים כחולים ואדומים שהיו בשימוש ע"י הטכנאים לבדיקת מכשירי הטלפון. בין הכרטיסים האלה ישנם כרטיסים נדירים בכמות של 50 בסה"כ ואשר מחירם בשוק כמה מאות דולרים.
ענף נוסף לאיסוף הוא סדרות. כידוע, כל כרטיס ממוספר ומסומן ע"י אות אנגלית לסימון. אספן "רציני" יבנה לעצמו גם אוסף של כרטיסים לפי הסדרות השונות (ניתן למצוא מספרים אלה בקטלוג "לפינר").

לסיכום, איסוף כרטיסי טלכרט מהנה ומוסיף ערכים הן לצעירים והן למבוגרים כאחד, "הובי" לכל. אני מקווה כי חוג אספני הטלכרט יתרחב וימשוך אספנים מכל שכבות העם. ניפגש בכנסים שאנו מארגנים, תמשיכו לאסוף מאחר ואין גבול לצורות ולסוגי האיסוף והעיקר זו ההנאה שאיסוף כזה נותן לנו.

פורסם בבטאון עמותת אספני הטלכרט בישראל, גיליון מס' 24, נובמבר 2001.