שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
מטבע יחיד ומיוחד

מטבע כסף זה, שנטבע באמצע המאה ה־5 לפנה"ס בעיר היוונית אטנה שבסיציליה, ששכנה לרגלי הר הגעש אטנה, הוא יצירת מופת, ויוצרהּ, שאמנם נותר אלמוני – הוא נודע בכינוי 'הרב־אָמָּן של אֶטְנָה" – נחשב אחד המצוינים שבמגלפי הרושמות (הדפוסים לטביעת מטבעות) בכל הזמנים.

פרנסואה דה קַלַּטַאי חיים גיטלר

מטבע 'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה' מכסף שנטבע בסיציליה באמצע המאה ה־5 לפני הספירה, נחשב למהולל במטבעות העתיקים ולאחד משיאיה המופלאים של אמנות יוון הקדומה

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה', מטבע כסף שנטבע בסיציליה באמצע המאה ה־5 לפני הספירה, נחשב למהולל שבמטבעות העתיקים ולאחד משיאיה המופלאים של אמנות יוון הקדומה. אין זה רק מטבע יחיד במינו – לא הגיעו לידינו עוד מטבעות כמותו – כי אם גם מצב השתמרותו מצוין. זהו מטבע עתיר משמעויות היסטוריות ואיקונוגרפיות, הזורה אור על המושבה היוונית קצרת הימים באֶטְנָה ועל הסמלים שהוקירו בניה של קהילה זו. אולם מלבד אלה מתייחד מטבע זה ביופיו הנדיר – יצירת מופת של אחד הגדולים באמני הגילוף של רושמות הטביעה בכל הזמנים. על שום סגולותיו אלה נמנה המטבע בין פלאי האמנות של העת העתיקה, ואין זה מפתיע, שהוא זכה לשבחיהם ולהערצתם של חוקרים ואספנים ברחבי העולם.

(לחץ להגדלה)

מפת סיציליה (על־פי Rizzo 1938)

מפת סיציליה (על־פי Rizzo 1938)

לשם הבנת סיפורו של המטבע עלינו לחזור בזמן אל תולדותיו הסוערות של האי סיציליה במאה ה־5 לפנה"ס. בשנת 485 לפנה"ס נפלה סִירָקוּז, האיתנה שבערי סיציליה בעת ההיא, בידי גֶּלוֹן, שליט גֶּלָה, ובתוך שנים אחדות עלה בידו להרחיב את שליטתו על רובו של האי. ימי שלטונו של גֶּלוֹן נחשבים תור הזהב בתולדות סיציליה הקדומה. לאחר מותו, בשנת 478/477 לפנה"ס, ירש אותו אחיו, הִייֶרוֹן, שהמשיך לקיים את אחיזתה של שושלת גלון בסירקוז וברובה של סיציליה, אולם השליט החדש, שנודע לשמצה על שום חשדנותו ועריצותו, לא נהנה מאהדת נתיניו כאחיו לפניו. זמן קצר לאחר עלותו על כס השלטון, בשנת 476/475 לפנה"ס, החליט הִייֶרוֹן להעתיק את בירת ממלכתו מסירקוז לקָטָנָה, עיר ששכנה לרגליו של הר הגעש אֶטְנָה – אולי בשל חששו מגורמים עוינים לשלטונו בקרב תושביה של סירקוז. לאחר שגירש את תושביה של קָטָנָה הושיב היירון בעיר מבני סירקוז הנאמנים לו ומתיישבים חדשים מאיי הים האֵגֵאִי. לבירתו החדשה קרא היירון אֶטְנָה.

ייחוסו של מטבע הטטרדרכמה הנידון לעיר אטנה מבוסס על הכתובת היוונית AITNAION, המופיעה על פני המטבע. עם זאת ראוי לציין, שמטבע זה, ככל מטבעות סיציליה בתקופתו, אינו נושא תאריך, ועל כן נוכל רק לשער באיזו שנה הוא נטבע ומה היו נסיבות טביעתו. האם הוא נטבע לרגל מאורע חשוב, למשל ייסודה של אטנה בקָטָנָה, או ייסודה של אטנה החדשה באִינֶסָה? ואולי נוצרה יצירת אמנות מרהיבה זו לשם הענקתה לאישיות כלשהי, גמול על מעשה מיוחד או פרס על הישג מרשים? ומהן משמעויותיהם של הסמלים הרבים, המופיעים במטבע? ומה יודעים אנו על אודות האמן רב ההשראה, שיצר את המטבע? לשם בחינתן של שאלות אלה נפנה לעיין במטבע ובמוטיבים המופיעים בו.

המטבע והמוטיבים המופיעים בו

ערכו הנקוב של המטבע של אֶטְנָה הוא טֶטְרַדְרַכְמָה, ערך נקוב גדול, שווה ערך לארבע (יוונית: טֶטְרָה) יחידות של דְּרַכְמָה, שהיתה העריך הבסיסי של כסף עובר לסוחר ביוון הקדומה. המטבע עשוי כסף; משקלו 17.23 גרם וקוטרו 26 מילימטרים.

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה', צד הפנים: ראשו של סילנוס. אוסף המטבעות של לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה', צד הפנים: ראשו של סילנוס.
אוסף לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

ברוב שטחו של צד הַפָּנִים של המטבע מתואר ראשו של הסַטִיר סִילֶנוֹס, יצור מיתולוגי שכיח בתרבות יוון הקדומה, שמקום חיותו היה ביערות ובהרים; נתמזגו בו תכונות של אדם וחיה, והיתה לו זיקה קרובה לדיוֹנִיסוֹס. ראש הדמות מוצג בצדודית, פונה לימין, ועינו מעוצבת בסגנון הקלאסי המוקדם. הוא קֵרֵחַ ומזוקן, אָזְנוֹ היא אוזן סוס, מחודדת בקָצֶהָ, וראשו עטור זֵר קִיסוֹס. סילנוס מתואר במטבע זה באופן בלתי שכיח – בהדרת כבוד, הדומה לתיאורי אֵלִים במטבעות מתקופת טביעתו של המטבע הנידון, ולתיאוריהם של שליטים במטבעות שנטבעו זמן־מה אחר־כך. הדבר מפתיע במיוחד בהשוואה לתיאוריו של סילנוס במטבעות אחרים, שנטבעו ביוון ובסביבתה – עירום, איבר מינו זקור (כך, למשל, ב'טֶטְרַדְרַכְמָה של נַקְסוֹס') – ועל כלי חרס (למשל דמותו המצוירת באדום על קיליקס, כלי לשתיית יין, המתוארך לשנת 490 לפנה"ס). מתחת לראשו של סילנוס מתוארת חיפושית. מסביב לראש הדמות, במנוגד למהלכם של מחוגי השעון, נמשכת הכתובת היוונית AITNAION, משמע: "של אנשי אַיטְנָה". כל אלה תחומים במעגל של נקודות, הקטוע בחלקו הימני, מאחר שבעת הטביעה לא הונחה הרושמה במדויק מול מרכזו של האסימון (פיסת המתכת המיועדת לטביעה). לוּ היינו משלימים את מעגל הנקודות, כי אז היה זקנו של סילנוס חורג מעט מעבר לו. רושם זה מתחזק לאור הופעתו של מוטיב זה במטבע אחר של כסף מקָטָנָה, קטן יותר, השמור באוספיו של מוזיאון ישראל, ובעוד מטבעות. דומה שתופעה זו כשלעצמה עשויה להאיר את סגולותיו של אמן גדול, כשאמנים אחרים בתקופה הקלאסית המוקדמת ביקשו לחרוג מן הכללים המוסכמים של אמנות זמנו.

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה', צד הפנים: ראשו של סילנוס. אוסף המטבעות של לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה', צד הגב: זֵאוּס אַיטְנָאיוֹס (זאוס של אֶטְנָה).
אוסף לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

בגב המטבע מתואר האל זֵאוּס, פניו לימין, יושב על כֵּס מפואר המכוסה עור פנתר. עין הדמות, המישירה מבטה לפנים, ושפתיה הקשותות משקפות סגנון קדום יותר של עיצוב דמויות, בניגוד לסגנון תיאורו של סילנוס בצד הַפָּנִים של המטבע. זאוס עוטה על גופו גלימה, שקפליה גולשים על כתיפו וזרועו השמאליות. בידו השמאלית, הנישאת לפנים, הוא אוחז ברק מכונף. כתפו הימנית חשופה, וזרועו הימנית, המורמת מעט, מונחת על זמורת גפן מעוקלת, שקָצֶהָ העליון, הכפוף, אחוז בכף ידו. מימין לדמות ניצב עץ, וציפור – קרוב לוודאי עַיִט – ניצבת על צמרתו.

המוטיבים המופיעים במטבע משקפים צירוף של דמויות וסמלים, מהם השאובים מן המיתולוגיה של היוונים תושבי סיציליה בעת ההיא, ומהם הקשורים ישירות למורדותיו הפוֹרים של הר אֶטְנָה. להלן נעיין במוטיבים הללו, הן כשלעצמם הן בזיקות שביניהם, כפי שעוצבו במטבע.

הסַטִיר סִילֶנוֹס, יצור מיתולוגי שכיח בתרבות יוון הקדומה, מקום חיותו היה ביערות ובהריםסִילֶנוֹס

סילנוס מתואר במיתוסים אחדים כמבוגר בסַטִירִים, בנו של הֶרְמֶס או בנו של פָּאן, ובן־לוויתו, יועצו או מדריכו של דיוֹניסוֹס, אֵל היין. על מורדותיו של הר אטנה גדלים גם בימינו, כבעבר, כרמי גפנים שופעי פרי, ועל כן אין זה כה מפתיע למצוא דיוקן של דמות הקשורה בדיוניסוס במטבע שמוצאו באזור זה. פוריותו של חבל־ארץ זה צוינה בכתביו של הגיאוגרף הרומי סְטְרָאבּוֹ (המאה הראשונה לפנה"ס – המאה הראשונה לספירה): "והנה, אף שהאפר [הווּלקָני] הוא צרה צרורה בזמנו [בעת ההתפרצות הגעשית], הרי שהוא מיטיב עם הארץ מאוחר יותר, שכן הוא מפרה אותה ועושה אותה טובה לגידול הגפן, ואילו שאר אזוריה של הארץ אינם משתווים [לסביבתו של הר אטנה] בייצורו של יין טוב [...]." אלא שאין זו זיקתו היחידה של סילנוס לאזור זה. במסורת ידועה פחות שימש סילנוס משרתו הזקן של פּוֹלִיפֶמוּס, הקִיקְלוֹפּ (הענק), שרק עין אחת לו במרכז מצחו, שהתגורר במערה גדולה לרגליו של הר אטנה. מסורת זו, שאנו מוצאים במחזה 'הקִיקְלוֹפִּים', שחיבר אֶוּרִיפִּידֶס בשנת 408 לפנה"ס, עשויה לספק הסבר נוסף להופעת דמותו של סילנוס במטבע. יצוין, שהקיקלופים מתוארים לעתים כמחשלי שריונו וברקיו של זאוס, ובכך עשויה להסתמן עוד זיקה בין הדמויות המוצגות על פני שני צדדיו של המטבע.

זִבְלִית (חיפושית זבל) ממין Thorectes marginatus

זִבְלִית (חיפושית זבל) ממין Thorectes marginatus.
המכון המלכותי למדעי הטבע, בלגיה

זִבְלִית (חיפושית זבל) מסוג Thorectes, כנראה המין הנדיר Thorectes marginatus

החיפושית

במקורות ספרותיים קדומים מסופר, שהחיפושיות בסביבת אטנה היו גדולות במיוחד. אפשר שמינהּ של החיפושית, המתוארת בצד הפנים של המטבע, הוא המין הנדיר Thorectes marginatus, הגדול במינים שבסוג (Scarabaeoidae; Geotrupidae) Thorectes בסיציליה ובארצות צפון אפריקה – מרוקו, אלג'יריה וטוניסיה. אמנם, מין זה של זִבְלִית (חיפושית זבל) אינו הגדול בעולם, ואף לא באירופה (חלק העולם שהיוונים הקדמונים הכירו בקרוב), אך נראה שבעת ההיא האמינו בני סיציליה, ובפרט אנשי אטנה, שחיפושית זו היא הגדולה בעולם. דומה שמסיבה זו היא נבחרה להיות מוצגת על פני המטבע, בחינת 'סמל מסחרי' של העיר אטנה.

זֵאוּס אַיטְנָאיוֹס, כאֵל־הפַּטְרוֹן של הר אטנהזאוס

דמות זֵאוּס המתוארת על פני המטבע היא זו של זאוס אַיטְנָאיוֹס, היינו הופעתו בדמות האֵל־הפַּטְרוֹן של הר אטנה. בהר זה שָׁכַן אחד מאתרי הפולחן של זאוס. ביטוי לזיקתו של זאוס להר געש זה (אשר התפרץ בשנת 479 או בשנת 475 לפנה"ס, שנים אחדות לפני ייסודה של העיר אטנה) מצוי במקורות ספרותיים אחדים, ביניהם האוֹדָה שחיבר המשורר פִּינְדָּרוּס לכבוד הִייֶרוֹן שליט אטנה. אפשר שההשראה להיצג זה של האל זאוס היתה פסל בדמותו, שניצב באתר הפולחן שבפסגת הר אטנה. חפץ מעניין במיוחד בהקשר זה, שככל הנראה היתה לו זיקה לאתר הפולחן האמור, הוא קוֹבַע קורינתי המתוארך לשנת 474 לפנה"ס בקירוב. קוֹבַע זה, שנתגלה באולימפיה שביוון, נושא כתובת הקדשה לזאוס מאת היירון שליט אטנה.

עור פנתרעור הפנתר

הכֵּס שזאוס מתואר יושב עליו מכוסה בעור פנתר, והנקודות והחברבורות שעל פני העור מזוהות כסימניו האופייניים של טורף זה. במסורת היוונית הקדומה היתה לפנתר זיקה לאֵל היין דיוניסוס, ובכך נמצא קשר נוסף בין זאוס לבין סִילֶנוֹס, שראשו מוצג בצד הפָּנִים של המטבע, וכן רמיזה לכרמי היין שופעי התנובה של אזור אטנה.

זמורת הגפן

זוהי עוד רמיזה לאֵל היין דיוניסוס ולכרמי היין בסביבתו של הר אטנה.

ברק מכונףהברק

הברק הוא סמלו העיקרי של זאוס הזועם. במטבע הנידון מתואר האל כשהוא אוחז בידו השמאלית ברק מכונף, המוצג אנכי. תיאורים זהים של ברק מכונף מצויים על פני מטבעות של כסף בעריך של ליטרה (עריך קטן, השווה לחמישית הדְּרַכְמָה), שטָבְעוּ הן אנשי אֶטְנָה והן אנשי קָטָנָה.

ציפור, כנראה עיטהציפור (העיט)

באמנות ובספרות של התקופה הקלאסית מתלווה תכופות עַיִט לזאוס. אפשר היה אפוא לצפות, שהציפור המתוארת ניצבת על צמרת העץ תאופיין בדמותו של עוף דורס זה, ואולם, אף שהציפור מתוארת בתנוחת עמידה של דורס, הרי שמקורה פחוס ושטוח, וכפות רגליה שטוחות גם הן – תכונות האופייניות לעוף מים, ולאו דווקא לעוף דורס. לוּ ביקש האמן מגלף הרושמה לתאר עיט, ודאי שהיה ביכולתו להקנות לציפור המתוארת את תכונותיה האופייניות, מקור חד ומעוקל וטפרים ארוכים, כפי שאפשר להיווכח אפילו בתיאורים שנעשו במיומנות פחותה במטבעות רבים אחרים. הסבר אפשרי אחד לכך הוא, שהאמן פשוט התרשל בעיצובם של פרטים אלה, אלא שהדבר אינו מתיישב עם מלאכת המחשבת, המציינת את עיצוב המעמדים והדמויות המוצגים במטבע לפרטיהם. דומה שבעצבו את מקורה ואת כפות רגליה השטוחים, האופקיים של הציפור, נטה האמן אחר שיקולים אמנותיים. איברים אלה של הציפור ממשיכים, כמעין הד, קווים אופקיים אחרים במעמד המוצג: זרועו השמאלית, המורמת לפנים, של זאוס וירכיו, משטח הכֵּס שהאל יושב עליו, והענפים בצדו הימני של העץ, ההולכים ונעשים אופקיים ככל שהם קרובים לצמרת. למעשה נדמה העיט כממשיך את מבטו של האֵל, שהוא מייצג; שניהם משקיפים ממרומי ההר אל הארץ המשתרעת לרגליהם.

עץ אשוחהעץ

בזמנים קדומים כיסה יער נרחב את מורדותיו של הר אטנה, כמסופר במקורות ספרותיים, וכך גם בימינו. העץ המתואר במטבע שלפנינו נחשב על פי רוב מייצגו של יער זה. סוגיית מינו של העץ נידונה במחקרים שונים, שהועלו בהם הצעות זיהוי אחדות, אולם דומה שאין זה אלא המין Abies nebrodensis, מין האשוח היחיד הצומח בסיציליה. עץ זה, הצומח בטבע בסיציליה בלבד, נמצא היום בסכנת הכחדה; ידועים רק כעשרים עצים ממין זה, כולם בתחומו של הגן הלאומי Le Madonie שבסיציליה. אפשר גם שהעץ, שתיאורו במטבע סְכֵימַטִי למדי והדומה בצורתו הכללית להר, מייצג את הר אטנה עצמו, שאתר הפולחן המקומי המוקדש לזאוס שכן עליו; זאוס מסומל, כאמור, בעיט, אשר כמו מכריז: "זאוס שוכן במקום זה". יצוין לבסוף, שבענף השני מלמטה בצידו השמאלי של העץ יש פגם, ככל הנראה תוצאתו של שבר זעיר ברושמה; אפשר שהשבר נגרם במהלך טביעתם של מטבעות קודם לטביעתו של המטבע שלפנינו. פרט זה יש לו חשיבות בפני עצמו, שכן הוא עשוי ללמד, שהרושמה שימשה לטביעתם של עוד מטבעות כדוגמת זה שלפנינו, אף שהוא היחיד הידוע כיום.

השימוש בסמלים, שלהם זיקה מובהקת לעיר ולתופעותיה הייחודיות – הארכיטקטורה שלה, פולחניה, תולדותיה המִיתִיוֹת, נופיה וסביבתה – מאפיין מטבעות עתיקים רבים. אכן, בעולם שלא היו בו עדיין אמצעים של תקשורת המונים, היתה זו דרך יעילה לפרסומה של העיר בידי הנהגתה. במטבע שלפנינו צורפו יחדיו שפע של מוטיבים, שמקורם בפולחנה הדתי של העיר אטנה, במסורותיה המִיתִיוֹת ובנופי סביבתה.

אפשר שלעולם לא נדע באילו נסיבות נטבעה 'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אֶטְנָה'. עם זאת מקובלת על רוב החוקרים הדעה, שמטבע זה נטבע בין השנים 465–460 לפנה"ס בקירוב, היינו בפרק־הזמן שלאחר מות היירון וייסודה של אטנה החדשה באִינֶסָה. סברה זו מבוססת על השוואתו של מטבע זה לטיפוסי מטבעות אחרים של העיר אטנה ולמטבעות של ערים אחרות, שעוצבו, קרוב לוודאי, בידי אותו אמן.

מטבעות העיר אטנה

בשנת 1968 פרסם כּ' בֶּרִינְגֶּר מחקר על אודות מטבעותיה של העיר אטנה, שנטבעו ברבע השני של המאה ה־5 לפנה"ס. נבחנו במחקר זה חמישה טיפוסי מטבעות, ובהם שני מטבעות ייחודיים בעריך של טֶטְרַדְרַכְמָה (אחד מהם הוא המטבע שאנו עוסקים בו), ומטבעות בעריכים קטנים יותר. כל המטבעות במִכלול שנחקר נושאים כתובות, הקושרות אותם באורח ברור לעיר אטנה. בשנים שחלפו מאז פרסום מחקרו של ברינגר לא נתגלו טיפוסי מטבעות נוספים של העיר אטנה מפרק־הזמן האמור, אך אין זה מן הנמנע שיתגלו בעתיד.

בֶּרִינְגֶּר ביסס את תיארוכם של המטבעות שחקר על אבחנות סגנוניות, והתאריכים שייחס למטבעות עודם מקובלים בקרב החוקרים. שני טיפוסי המטבעות ה'ארכאיים', החדשניים פחות בסגנון עיצובם, יוחסו על־ידו לראשית קיומה של העיר אטנה (475–470 לפנה"ס), זמן־מה לאחר ייסודה בקָטָנָה; שני טיפוסי מטבעות אחרים (אחד מהם מיוצג במטבע יחיד, זה הנידון כאן) ייחס החוקר לפרק־הזמן שלאחר מות היירון (465–460 לפנה"ס) וייסודה של אטנה החדשה באִינֶסָה; וטיפוס המטבע החמישי יוחס באופן כללי לזמן כלשהו במשך קיומה הקצר של אטנה (475–460 לפנה"ס), מאחר שלא נתאפשר דיוק רב מזה בתיארוכו.

אחד משני טיפוסי המטבעות המוקדמים של העיר אטנה מיוצג במטבע טֶטְרַדְרַכְמָה ייחודי, שברינגר ייחסוֹ לפרק־הזמן שבין השנים 475–470 לפנה"ס בקירוב. מטבע זה נטבע טביעה שניה (או 'טביעת על', במערכת המונחים השגורה בקרב חוקרי המטבעות), היינו – שימש בטביעה מטבע קדום, שנטבע שנית ברושמה אחרת. אי אפשר עוד להכיר במטבע את דפוסהּ של הרושמה הראשונה; לוּ נתאפשר זיהוי, היה הדבר מסייע לביסוס קביעתו של תאריכהּ המוקדם ביותר של הטביעה החדשה. בצד הפָּנִים של המטבע מתוארת בסגנון ארכאי דמותה של האלה אַתֶנָה, החובשת לראשה קוֹבַע ונוהגת מרכבה הרתומה לארבעה סוסים (קְוַדְרִיגָה); מכתירה אותה בזר של ענפי דפנה דמותה המכונפת של נִיקֶה, אֵלַת הניצחון. מקבילות קרובות מן הבחינה הסגנונית למעמד זה מצויות בצד הפנים של טטרדרכמות של ערי סיציליה סִירָקוּז ולֶאוֹנְטִינוֹי, המתוארכות לשנות השמונים של המאה ה־5 לפני הספירה. הטטרדרכמה של אטנה נבדלת מן המטבעות של סירקוז ולאונטינוי בפרט מהותי אחד – לא אתנה היא הנוהגת במרכבה, כי אם דמות גבר. בצד הגב של מטבע מוקדם זה מתואר זֵאוּס אִיטְנָאיוֹס (זאוס של הר אטנה), פונה לימין, יושב על כֵּס המכוסה בעור אריה. בידו השמאלית הוא אוחז שרביט, שבראשו ניצב עיט, ורגליו מונחות על שרפרף, שלו שלוש מדרגות. תיאור זה יש לו זיקה קרובה למעמדים המוצגים במטבעות של הערים טָרֶנְטוּם (באיטליה) ולאונטינוי, המתוארכים לשנות השמונים של המאה ה־5 לפני הספירה. יצוין, שבפרק־הזמן ההוא שימשה לכל הפחות רושמה משותפת אחת, של צד הפנים של מטבע, במִטְבָּעוֹת של הערים סירקוז ולאונטינוי. מכאן שאין להוציא מכלל אפשרות, שמִטְבָּעָה אחת ייצרה מטבעות בעבור ערים אחדות.

מטבע מוקדם אחר של העיר אטנה, המיוחס לשנים 475–470 בקירוב לפנה"ס, הוא מטבע ייחודי בעריך של דְרַכְמָה. בצד הפנים שלו מתואר פרש עירום, המוקף מעגל של נקודות. גם למוטיב זה יש מקבילות במטבעות של הערים סירקוז ולאונטינוי, המתוארכים לרבע הראשון של המאה ה־5 לפנה"ס. בגב המטבע מוצג זאוס אינטנאיוס, ותיאורו דומה מאוד לזה שבטטרדרכמה (לעיל), אך ללא הכיסוי של עור האריה על הכֵּס. הדמיון בין התיאורים המופיעים בצד הגב של שני המטבעות מלמד, שהם נטבעו, קרוב לוודאי, באותו פרק־זמן.
בהשוואה לשני טיפוסי המטבעות המוקדמים הללו ניכרים בתיאורים המוצגים בפני המטבע שבמוקד עיוננו סגנון קלאסי מפותח הרבה יותר ומאפיינים של חדשנות. מטעמים אלה ואחרים סבר ברינגר, שמטבע זה נטבע מאוחר מהם, בערך בין השנים 465–460 לפנה"ס.

מטבע ליטרה מכסף של העיר אטנה. אוסף המטבעות של לוּסִיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

מטבע ליטרה מכסף של העיר אטנה. אוסף המטבעות של לוּסִיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

קרבה מובהקת למטבע שלנו ניכרת בקבוצה של מטבעות כסף בעריך של ליטרה, שנטבעו באטנה, קרוב לוודאי באותו פרק־זמן. ברינגר תיעד עשרים ושבעה מטבעות מטיפוס זה. בצד הפנים של כל מטבע מתואר ראשו של סִילֶנוֹס, המוקף מעגל של נקודות, ובצד הגב – ברק מכונף. מן הבחינה הסגנונית ניכר דמיון בין ראשו של סילנוס, כפי שהוא מתואר במטבעות מטיפוס זה, לבין זה המתואר במטבע שלנו, ואפשר שרושמות אחדות, ששימשו לטביעת הליטרות, נוצרו בידי האמן שיצר את הרושמות של מטבע הטטרדרכמה. הופעתו של מוטיב הברק המכונף בליטרות הללו ובמטבע שלנו מציינת זיקה נוספת ביניהם.

סגנונם המאוחר למדי, הקלאסי, של התיאורים המופיעים בטטרדרכמה שלנו, בהשוואה למטבעות מוקדמים יותר שטבעה העיר אטנה, אינו הטעם היחיד לתיארוכו לשלב השני בקיומה של העיר. טעם נוסף לכך הוא דמיונו של המטבע מן הבחינה הסגנונית לטטרדרכמה יוצאת דופן, שנטבעה בעיר נַקְסוֹס הקרובה ומתוארכת לשנת 461 לפנה"ס. הדמיון הסגנוני בין המטבעות כה בולט, עד כי שניהם יוחסו לאותו אמן מצוין, שבדורות האחרונים נודע בכינוי "הרב־אָמָּן של אטנה".

הרב־אָמָּן של אֶטְנָה

במקורות קדומים שבכתב אין אִזְכּוּר של שמו של מגלף רושמות כלשהו, ואולם יש שהמטבעות עצמם חושפים מעט בעניין זה. במטבעות רומיים אין ולוּ 'חתימה' אחת של מגלף רושמות, כלומר ציון שֵׁם הָאָמָּן, אולם בטיפוסי מטבעות יווניים מעטים מופיעות 'חתימות' אחדות של מגלפי רושמות; והארץ היחידה שתופעה זו ידועה בה, הגם שאינה שכיחה, היא סיציליה של סוף המאה ה־5 ותחילת המאה ה־4 לפנה"ס. אֶוּאֶנֶטוֹס וקִימוֹן, שפעלו בסִירָקוּז ובעוד ערים בסיציליה, הם, כנראה, הנודעים שבמגלפי הרושמות, אך ידועים אמנים אחרים מלבדם, ובסך־הכל ידועים היום בשמותיהם כשני תריסרים של מגלפי רושמות.

מגלפי הרושמות היו בעלי מקצוע מעטים ומיומנים מאוד, שהיו מבוקשים ביותר. מאחר שבפרק־הזמן האמור לא פעלו המִטְבָּעוֹת באורח סדיר, ומטבעות נטבעו בהן רק על־פי הצורך, סבירה ההשערה שאמני הגילוף הללו עבדו בשירותם של כמה וכמה מעסיקים. אלא שחוקרים בני זמננו התעלמו, ככלל, מאפשרות זו, ולא ניסו לייחס את גילופן של רושמות ממִטְבָּעוֹת שונות לאמן אחד (למעט המטבעות הנדירים הנושאים 'חתימות' של מגלפי רושמותיהם). אין אנו יודעים את שמו של האמן רב ההשראה, שגילף את רושמותיה של 'הטטרדרכמה של אטנה'. אמן זה פעל לכל הפחות דור אחד קודם לפרק־הזמן שנהגה בו 'חתימת השם' בידי מגלפי רושמות, אך בעת החדשה הוא זכה להערכה הגבוהה ביותר. בתחומו של חקר המטבעות היווניים הקדומים זכה מגלף רושמות זה לבדו בתואר 'רב־אָמָּן' – מחווה ההולמת היטב את איכותה הנדירה, בלא אח וָרֵעַ, של אמנותו. החיפוש אחר מטבעות שאפשר לייחס להם את מגע ידו נחשב זה מכבר יומרה מתעתעת, העלולה להכשיל, בפרט כשהדבר כרוך בבחינתם של טיפוסי מטבעות של ערים שונות. המפוקפק בנסיונות הללו היה זה של א' בֶּרִינְגֶּר: בשנת 1929 העלה חוקר זה את הסברה, שמגלף הרושמות של הנודעים במטבעות הדֶּקַדְרַכְמָה של סירקוז (על פי רוב הם מכונים בטעות 'דֶּמַרֶטֶיָה'), המתוארכים לשנת 470 לפנה"ס בקירוב, לא היה אלא "הרב־אָמָּן של אֶטְנָה". השערה זו, אף שזכתה לתמיכתו של החוקר ב' אשמול, הופרכה מכל וכל על־ידי החוקר ג"א רִיצוֹ, שהוכיח שאין זיקה אמנותית ממשית בין 'הטטרדרכמה של אטנה' לבין מטבעות הדקדרכמה של סירקוז.

מטבע דֶּקַדְרַכְמָה של סִירָקוּז (מכוּנה בטעות 'דֶּמַרֶטֶיוֹן'). אוסף המטבעות של לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

מטבע דֶּקַדְרַכְמָה של סִירָקוּז (מכוּנה בטעות 'דֶּמַרֶטֶיוֹן').
אוסף המטבעות של לוּסְיֶן דה הירש, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

מסכת טרקוטה בדמות דיוניסוס, בואוטיה, יוון, בערך שנת 450 לפנה"ס. אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

מסכת טרקוטה בדמות דיוניסוס, בואוטיה, יוון, בערך שנת 450 לפנה"ס.
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

רִיצוֹ הבחין, עם זאת, בזיקה סגנונית ראויה לציון בין 'הטטרדרכמה של אטנה' לבין טיפוס מסוים של טטרדרכמה, שנטבע בעיר נַקְסוֹס שבסיציליה. תושביה של עיר זו, שהוגלו בידי היירון אל לֶאוֹנְטִינוֹי בשנת 476 לפנה"ס, שבו אל עירם בשנת 461 לפנה"ס; את עצמאותם הם חגגו בהזמנתו של מטבע חדש, שייחשב לימים אחת מיצירות המופת במִכלול המטבעות של יוון הקדומה. בצד הפנים של טיפוס טטרדרכמה זה מתואר ראשו של דיוֹנִיסוֹס, דמות מסורתית באזור מובהק זה של גידול גפנים. ממדי הראש דומים לאלה של ראש סִילֶנוֹס ב'טטרדרכמה של אטנה'. יתר על כן, שני הראשים עטורים זרי קיסוס מפותלים, ולשניהם זָקָן מעודן קווּצוֹת, שקצהו חורג מחוץ לתחומו של מעגל הנקודות המקיף – ואולם דווקא קיטועו הגלי של הצוואר בשני תיאורי הראשים נחשב לְתַו ההיכר הייחודי של הרב־אָמָּן.
בצד הגב של הטטרדרכמות של נקסוס מוצג סילנוס בעיצוב נועז ורב עוצמה: מתוארת דמותו כולה מצד חזיתהּ, עירומה, בתנוחת ישיבה, ובכל רגל צמודה השוק אל הירך. תיאור זה של רגלי הדמות אין לו מקבילה כלשהי במִכלול המטבעות של יוון הקדומה. על יסוד כל אלה סבר ריצו, שרושמותיהם של שני טיפוסי המטבעות גולפו בידי אותו אָמָּן, שכונה על־ידו "הרב־אמן של סילנוס". עם זאת יש הבדל בין טיפוס הטטרדרכמה של נקסוס לבין הטטרדרכמה של אטנה: המטבע של אטנה נותר עד היום, למעלה ממאה ושלושים שנה לאחר פרסומו הראשון, מטבע יחיד מסוגו, ואילו מטיפוס הטטרדרכמה של נקסוס ידועים יותר ממאה מטבעות – כולם נטבעו באותו זוג של רושמות – בעיקר תודות לגילויָם של שני מטמונים גדולים.

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של נַקְסוֹס'. אוסף אַלְבֶּרִיק די שַׁסְטֶל, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של נַקְסוֹס'. אוסף אַלְבֶּרִיק די שַׁסְטֶל, הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

טיפוס מטבעות אחר, שנטבע בשמם של אנשי קָטָנָה, יוחס גם הוא לאותו רב־אמן על־ידי החוקר צ' סֶלְטְמַן. בצד הפנים של המטבעות מטיפוס זה מתואר הנהר אַמֶנֶמוֹס, המגולם בדמות פָּר שראשו ראש אדם, ובצד הגב מתוארת האלה נִיקֶה פוסעת. יצוין, שבניגוד למטבע של אטנה ולטטרדרכמות של נקסוס, בטביעת המטבעות של קטנה שימשו רושמות אחדות, מהן שאיכותן ירודה. יתר על כן, במחקר שפִרסמה לפני שנים אחדות החוקרת כּ' ארנולד־ביוקי נכלל מטבע מן הטיפוס שנטבע בקטנה, וניכר בו שנטבע טביעה שניה ('טביעת על'); המטבע המקורי היה טטרדרכמה של נקסוס, שמתוארים בו ראשו של דיוניסוס בצד הפנים ודמותו של סילנוס בצד הגב. משמע, שני טיפוסי המטבעות הללו נטבעו בזמנים שונים. לאור ממצאי מחקרה של ארנולד־ביוקי סבורים היום החוקרים, שטיפוס המטבעות של קטנה נטבע בין השנים 455–450 לפנה"ס, ושאין הוא יצירתו של 'הרב־אמן של אטנה'.

אכן, אין אנו יודעים את שמו של רב־אמן זה, ואף אין בידינו ידיעות באשר למלוא היקפה של יצירתו, ואולם אמנותו של יוצר מחונן זה עודה נשקפת במלוא חיוניותה במטבעות שאת רושמותיהם גילף, ומעל לכולם – ב'טטרדרכמה של אטנה', שיהיה לימים הנחשק במטבעות הקדומים.

'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אטנה' בעת החדשה

'הטטרדרכמה של אטנה' הוצגה לראשונה בספרות המחקר בשנת 1867, בספרו של אנטוניו סָלִינָס 'מטבעות עריה הקדומות של סיציליה'. המטבע לא נכלל אפוא באחת המונוגרפיות המקיפות שהוקדשו למטבעות יוון העתיקה, שראו אור במחצית הראשונה של המאה ה־19. לדברי סָלִינָס נמצא המטבע בקרבת קָטַנְיָה (קָטָנָה הקדומה), ולאחר מכן הוא נכלל באוספו הפרטי של ג'וֹבַן בָּטִיסְטָה וֶרְגָּה קָטָלָנוֹ, מעשיריה של קטניה. זמן־מה לאחר שפורסם ספרו של סלינס רכשו את המטבע האחים אלסנדרו ואוגוסטו קַסְטֶלָּנִי, צורפים וסוחרי עתיקות מרומא. בשנת 1882 קנה מהם את המטבע לוּסִיֶן דה הִירְשׁ, בנו של הפילנתרופ היהודי הנודע הבָּרוֹן משה (מוריס) דה הירש; לוסין שילם לאחים קסטלני בעבור המטבע סכום עצום: 8,000 פרנקים בלגיים (בערכים של ימינו – 50,000 דולרים של ארה"ב בקירוב).

בשנת 1883 פרסם לוסין דה הירש מאמר שכותרתו 'מטבעות סיציליאניים נדירים שעדיין לא פורסמו' בכתב־העת הבריטי The Numismatic Chronicle, שהוציאה לאור החברה המלכותית לחקר מטבעות. במאמר הוצגה קבוצה של שמונה מטבעות ייחודיים; אחד מהם היה 'הטטרדרכמה של אטנה', ודה הירש ציין, שמטבע זה הוא בעיניו החשוב מכולם. באותה שנה פורסם בכתב־עת זה מחקר על המטבע הנידון מאת חוקר המטבעות הנודע ב"ו הֶד: 'הערות על שני מטבעות ייחודיים של אטנה וזַנְקְלֶה'. מאז ואילך הלכו ורבו המוניטין של המטבע ונתרחב פרסומו.

לאחר מותו בטרם עת של לוסין דה הירש בשנת 1887 עבר המטבע לחזקתם של הוריו. האב, הברון דה הירש, הלך לעולמו בשנת 1896, והאם, קלרה, נפטרה בשנת 1899. סמוך למותה ציוותה האם את אוסף המטבעות של לוסין לממלכת בלגיה. מאז ועד היום שמורה 'הטטרדרכמה של אטנה' באוסף המטבעות והמדליות שבאולם הכספות בספריה המלכותית בבריסל. הצגתו של המטבע במוזיאון ישראל היא אפוא חשיפה ראשונה שלו לציבור, בחינת בכורה עולמית.

אַרְמַנְדּ בּוֹנֶטֵין ו'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אטנה'

בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, פנה אַרְמַנְדּ בּוֹנֶטֵין, אָמַּן גילוף הרושמות רב המוניטין ביותר בדורו, אל אוצריו של אוסף המטבעות והמדליות השמור בספריה המלכותית בבריסל, וביקש "להעתיק" דבר־מה "יפה ועתיק". בעֶטְיָן של שנות המלחמה הסוערות כמעט שלא נתאפשר לו לעסוק באמנותו, והוא חשש שכישוריו ילכו ויתנוונו. בונטין הורשה ליצור העתקים של מטבעות יווניים קדומים אחדים, "לשם טיפוח אמנותו", וביניהם 'הטטרדרכמה של אטנה'. הוצג לאמן תנאי אחד: הוא רשאי ליצור העתק אחד בלבד של המטבע, אשר יופקד, ביחד עם רושמות ההעתק של צד הפנים וצד והגב, באוסף המטבעות המלכותי.
בונטין, אמן מובהק בנטיותיו ובנסיונו, ביקש ליצור העתק ממורכּז יותר מן המטבע עצמו, אולם הוא לא עשה מאומה כדי לנסות ולשחזר את קצה זקנו של סִילֶנוֹס (החסר בתיאור שבמטבע המקורי). חרף השטיחוּת המצויינת את ההעתק שהכין בונטין, הוא משקף היטב את שיעור קומתו האמנותי.
שנים לאחר מותו של בונטין בשנת 1973 נתברר, שלאמיתו של דבר יצר האמן עוד העתק של המטבע, שנותר ברשות משפחתו. ההעתק, של ברונזה, שמור היום באוספו הפרטי של מַרְק בַּר, תושב בריסל.

רושמות שגילף אַרְמַנְדּ בּוֹנֶטֵין על־פי 'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אטנה', 1942. הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

הרושמות שגילף אַרְמַנְדּ בּוֹנֶטֵין על־פי
'הטֶטְרַדְרַכְמָה של אטנה', 1942.
הספריה המלכותית של בלגיה, בריסל

מטבע עתיק / ז'וזה־מריה דה אֶרֶדִיָה

הַר אֶטְנָה יַבְכִּיר כְּתָמִיד יַיִן זָהֹב־אַרְגָּמָן,
אֶרִיגֹונֶה אֵי־זָה בּוֹ תֵּאוֹקְרִיטוֹס בִּסְּמָה;
אַךְ אֶת מִי שֶׁנָּסְכוּ עַל שִׁירָיו חֵן, עָצְמָה –
יְבַקְּשֵׁן כָּאן לַשָּׁוְא, לֹא יִמְצָא הַפַּיְּטָן.

בְּעוֹד טֹהַר צַלְמוֹ שֶׁל אֱלוֹהַּ בָּהּ הוֹלֵךְ וְעוֹמֵם,
אַרְטוּזָה הַנִּימְפָה, חֲלִיפוֹת שִׁפְחָה וּפִילֶגֶשׁ,
עֵרְבָה בְּעוֹרְקָיו, בָּם הַדָּם הַיְּוָנִי מִתְגָּעֵשׁ,
יָהֳרַת בֵּן־אַנְז'וּ עִם עֶבְרַתּ בֵּן־עֲרָב הַלּוֹחֵם.

חוֹלְפִים הַזְּמַנִים. מֵת הַכֹּל. הַשַּׁיִש עַצְמוֹ מִתְפּוֹרֵר.
פְּאֵר אַגְרִיגֶנְטוּם רַק צֵל, לֹא יוֹתֵר,
סִירָקוּז יְשֵׁנָה תַּחַת תְּכֹל תַּכְרִיכָהּ הַסַּלְחָן;

וְרַק קְשִׁי הַמַּתֶּכֶת, שֶׁמֵּאַהֲבָה רַךְ נִהְיָה,
נוֹצֵר בְּמַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, בִּמְלוֹא לִבְלוּבָן,
אֶת יָפְיָן הַנִּצְחִי שֶׁל עַלְמוֹת סִיצִילְיָה.


פורסם בחוברת "יחיד ומיוחד" בהוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים. החוברת המלאה ניתנת לרכישה בחנות המוזיאון.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
7.אספן מעוניין ליקנות מטבעות זהבאלכס.s23/09/2010 20:07

פל 052-6338999

[הוסף תגובה]

6.מטבע אמריקאי מ 1894לירון גורנשטיין22/05/2010 13:03

שלום רב
יש לי מטבע אמריקאי מזהב מ 1984
ארצה לדעת מה שיווי של מטבע זב (דולר)

[הוסף תגובה]

5.מטבע אמריקאי משנת 1923ליטל שמעוני16/08/2008 13:58

שלום רב!
יש לאימי היקרה מטבע אמריקאי משנת 1923
הייתי מעונינת לדעת מה שווויו של מטבע זה [דולר]
לטיפולכם אודה ליטל

[הוסף תגובה]

4.מטבע סיציליהיוחי26/02/2007 18:49

תודה על המאמר הנפלא,נהניתי,תכתוב עוד!

[הוסף תגובה]

3.מטבעות עתיקיםנילי מדמוני29/09/2006 13:54

הייתי רוצה לקבל מידע בכתב או בתמונות על שנת
X-1780
המאמר שמוצג יפה מאוד, מעניין ומרתק

[הוסף תגובה]

2.מטבעות עתיקיםיהל סמואל01/05/2006 20:16

אחלה כתבה אשמח עם תשלחו עוד כתבות בנושא זה בתודה מראש יהל

[הוסף תגובה]

1.מאמר נהדר. תודה לחיים גיטלריצחק מיוחס04/11/2005 17:42

מרתק ממש!

[הוסף תגובה]