שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
בלגיה – עיצוב בולים בראי מסמך היסטורי – 1866

סיפורו של מסמך מיוחד במינו משנת 1866 העוסק בשאלות הנוגעות לעיצוב בולי בלגיה. המסמך נתגלה בארכיון בית דה לה רו בלונדון והוא עדות נדירה מאותם שנים.

משה בורשטיין

רקע היסטורי

בשנת 1815, בעקבות מפלתו של נפוליון בונפרטה, ישבו המעצמות האירופאיות וחילקו ביניהן את האימפריה הצרפתית באירופה. נתחים ניכרים משטחי בית האבסבורג, שהיה הבולט בתומכי נפוליאון, נלקחו ונמסרו למדינות אחרות. הגדול והבולט שבהם היה חלקן הדרומי של ארצות השפלה, שסופח כיחידה אחת לארצות השפלה הצפונית – הולנד.
מלכי אירופה המערבית חששו מהמסר הדמוקרטי, האנטי-מלוכני, שהפיצו צבאות נפוליאון בשטחי הכיבוש באירופה. עקב כך הם נקטו במדיניות של דיכוי קשוח כלפי כל מה שנראה בעיניהם ולו כניצוץ של רוח החופש.
באופן טבעי מדיניות זו עוררה התנגדות רבה בקרב האוכלוסייה הבורגנית המתפתחת במערב ומרכז אירופה, שנזקקה לחופש פעולה על מנת למצות את המרב מן ההתפתחויות הכלכליות של הזמן. לשיאה הגיעה התנגדות דמוקרטית זו למשטרי הדיכוי ב"אביב העמים" של 1848.
בארצות השפלה הדרומית התנהלו הדברים באופן מזורז עוד יותר. במשך שנים לא מועטות קודם לכן נהנתה האוכלוסייה המקומית ממידה רבה של חופש כמו גם מהיתרונות הכלכליים שנלוו אליו. נציגי השלטון של בית האבסבורג האוסטרי ואחריו הצרפתים נהגו במידה רבה של ליברליות בנתינים. על רקע זה התקבלה מדיניותו הקשוחה של וילם הראשון מלך הולנד בחוסר שביעות רצון.
בשנת 1830 פרצו בערים שונות התקוממויות אזרחיות שתומכן העיקרי היה הנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג. ההתקוממויות נחלו הצלחה מפתיעה, ועוד לפני תום השנה ארצות השפלה הדרומית זכו בעצמאות בפועל, שתוך זמן קצר הוכרה על ידי מרבית שכנותיהן. בלגיה נולדה בסוף 1830 ובשנה שאחריה בחר הקונגרס הלאומי בנסיך לאופולד מסאקסה-קובורג להיות מלכם הראשון של הבלגים. הולנד, השליטה הקודמת, הכירה בעצמאות בלגיה רק בשנת 1839.

לאופולד הראשון (1790-1865) מלך בלגיה

לאופולד הראשון (1790-1865)

לאופולד הראשון מלך הבלגים היה שליט אהוב ונערץ בארצו ואשר שקד רבות על קידומה והתפתחותה. בתקופתו הורחבה משמעותית רשת התעלות שקישרה את כל חלקי הארץ והוקמה מערכת מסילות ברזל מרשימה. פעולות תשתית אלה תרמו מאוד להתפתחות הכלכלית המואצת של המדינה החדשה. גם שירותי הדואר הלאומיים נהנו מאוד מהרחבת תשתית תחבורה זו. תשע שנים לאחר הופעת "הפני השחור" בבריטניה, הנפיק הדואר הבלגי את בוליו הראשונים, והיה לאחד משירותי הדואר הראשונים לעשות כן אחרי בריטניה, ברזיל, מאוריציוס, ארצות הברית וצרפת. בלגיה הנפיקה את בוליה שבעה חודשים לפני ספרד ושנה לפני אוסטריה. מערכת ענפה של הסכמי דואר עם ארצות המערב המתפתח הביאה להוזלה משמעותית בתעריפי הדואר המסחרי והפרטי לחו"ל, דבר שתרם גם הוא להתקדמות הכלכלה הבלגית. בלגיה היתה בין 22 המדינות הראשונות שהקימו את ארגון הדואר העולמי (U.P.U) בשנת 1874.
לאופולד הראשון שלט בארצו במשך שלושים וחמש שנים, עד למותו בשנת 1865, בגיל 75. את כיסאו ירש בנו, נסיך הכתר לאופולד השני (1835-1909), אשר המשיך לפעול במרץ לחיזוקה של ארצו ואף הפך אותה לאימפריה קולוניאלית אירופאית כמקובל בימים ההם, כשהשתלט על שטחים נרחבים בדרום מרכז אפריקה – קונגו הבלגית, רואנדה ואורונדי.

מסמך ההתכתבות עם דה לה רו

מסמך ההתכתבות עם דה לה רו

הבולים

עם חילופי השלטון בבלגיה בעקבות מותו של לאופולד הראשון, התעורר לכאורה הצורך בהכנת בולים חדשים עם דיוקנו של המלך החדש. באותה תקופה התקיים שיתוף פעולה בין הדואר הבלגי לבין בית הדפוס של דה לה רו בלונדון, שנחשב למצטיין במיוחד באיכות הבולים שהנפיק, העריך הגבוה בסדרה האחרונה של בולי לאופולד הראשון (1 פרנק סגול) הודפס הן בבלגיה והן אצל דה לה רו בשנת 1865, והוא דומה מאוד בעיצובו לבולים האנגליים שהונפקו בתחילת שנות השישים של המאה ה-19.
ז'ובר דה לה פרטה, שעיצב את הבולים האחרונים של לאופולד הראשון, יצר קשר עם בית דה לה רו והתייעץ עמם לגבי עיצוב בולי לאופולד השני הראשונים. מסמך מרתק מתוך התכתבות זו, שתאריכו יום חמישי 22 במרץ 1866, מציג צילומים של שני מטבעות של המלך החדש ושואל באנגלית את המכותב "איזה משני אלו יהיה לדעתך הגודל המתאים". בתגובה סימן אחד מאנשי בית דה לה רו את המטבע הגדול יותר. בשולי המכתב מצויינת התייחסות לדגמי רקע שונים ולאופן שבו הפורטרט של המלך יוצג ביניהם. החלופות שנשקלו הן העיצוב שנעשה בו שימוש בבולי לאופולד הראשון המאוחרים או בבולים בעריך 4 פנס המראים את "ראש המלכה" (בולי המלכה ויקטוריה משנת 1862), שני עיצובים נקיים ופשוטים במיוחד. בגב המכתב ישנה התייחסות לשאלה לאיזה צד אמורים לפנות פני המלך בבולים, ההתייחסות נובעת מהעובדה הפשוטה שבאותה עת באירופה בכל פעם שהכתר עבר למלך חדש היה נהוג להפנות את פני המלך על גבי מטבעות ובולים לצד חדש כדי להבדילם ויזואלית מאלו של המלך הקודם. בולי לאופולד הראשון מציגים אותו כשפניו לשמאל, כמו פניו של לאופולד השני בצילומי המטבעות המצורפים למסמך.

העיצוב הסופי על פי המלצת דה לה רו

העיצוב הסופי על פי המלצת דה לה רו

מסמך זה, העוסק בשאלות הנוגעות לעיצוב בולים במחצית העשור השביעי של המאה ה-19, הוא מיוחד במינו. הוא התגלה בארכיון של בית דה לה רו ונמכר יחד עם שאר החומר מארכיון חשוב זה. בניגוד להדפסות ניסיון ודוגמאות מסוגים שונים, שהיוו את מרבית החומר שהוצא למכירה, זהו מסמך בעל אופי ייחודי מתקופתו. למרבה הצער, הוא אינו נתמך בהנפקת בולים, הסדרה האחרונה של בולי לאופולד הראשון הונפקה בכמויות הדפסה גדולות רק לקראת סוף שנת 1865, בסמוך למותו. הדפסת כמויות גדולות של בולים חדשים בעריכים דומים, בלי לעשות שימוש במצאי בולים שבמחסני הדואר היתה גורמת להוצאה כספית ניכרת שאינה בהכרח מוצדקת. בולי לאופולד הראשון היו בעריכים של 10, 20, 30 ו-40 סנטים ו-1 פרנק ובאותה עת היו בתהליך הכנה בולים חדשים עם סמלי הממלכה (אריה) בעריכים נמוכים יותר. לפיכך בשנים 1866-67 נונפקו בבלגיה הבולים בעיצוב הקרוי "האריה הקטן", ובשנים 1869-70 בולים נוספים בעיצוב המראה ספרות ערך גדולות ואריה שוכב. שתי סדרות אלו כללו רק בולים בעריכים נמוכים (1, 2, 5 ו-8 סנטים), כשבולי לאופולד הראשון ממשיכים לשמש בעריכים הגבוהים יותר. רק בשנת 1869, לאחר מיצוי המלאי הקיים, הופיעו הבולים הראשונים עם דיוקנו של לאופולד השני (פונה שמאלה) בעריכים מ-10 סנטים עד 5 פרנק. מעניין לציין שבניגוד לעיצוב הפשוט והנקי שהוצע במכתב, בולים אלה מעוטרים לעייפה, הבולים עוצבו על ידי המעצב אלברט דומס.
שבעה-עשרה שנים מאוחר יותר, בסוף 1883, נתקבלה ההמלצה של דה לה רו, העיצוב נמסר לבית דה לה רו והונפקה סידרה בת ארבע בולים בעריכים של 10, 20, 25 ו-50 סנטים, כאשר לכל בול עיצוב שונה.


פורסם במגזין "שׂבֶל" בהוצאת התאחדות בולאי ישראל, גליון 58-59, נובמבר 2005.

תגובות