שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
האם באמת קנית מציאה? – מאמר שני בסדרה

מוטי קרמנר

במאמר הקודם דנו בנושא חשיבות חוות הדעת של מומחה לגבי איכותו ואמיתותו של פריט בולאי. על מנת שנוכל לבחון בעצמנו בחינה ראשונית פריט בולאי, המשימה הראשונה שלנו היא לזהותו. חשוב להיות בטוחים לפני שאנו מנסים לקבוע את ערכו של הבול, לדעת "מי הוא". לחלק מהבולים יש תשניות שונות, אנו ננסה לבחון מהן תשניות אלה וכיצד ניתן לזהות אותן ובאמצעותן את הבול באופן חד משמעי. מרבית הבולים מזוהים בקטלוגים השונים, החל מקטלוג פשטני ועד קטלוג מתמחה (Specialized Catalog). מן הראוי להשתמש בקטלוג מתמחה לצורך בדיקת תשניות. זכרו, ערכם של בולים דומים אך לא זהים יכול להיות שונה בצורה קיצונית.

זיהוי ראשוני

שוני טקסטואלי בין שתי הוצאות בוליםראשית עלינו למצוא בקטלוג את הבול שאנו מבקשים לזהות, ולבדוק באם הבול הונפק יותר מפעם אחת. בהנפקות של בולים קלאסיים יש מספר רב של דוגמאות לבולים דומים שהופקו במועדים שונים. גם בבולים מודרניים קיימות דוגמאות, כולל בבולי ישראל. לעיתים ישנו קושי בזיהוי ונדרש ייעוץ וחוות דעת של מומחה לזיהוי מדויק.

לדוגמה, זיהוי השוני בין שתי הוצאות של בולי המטבעות מן המנין הינו פשוט יחסית באם האספן קורא עברית.

סרגל גווני צבע בקטלוג בוליםצבע

לגוון ובהירות הצבע של בול יש משמעות, במיוחד בבולים שהודפסו במאה ה-19. ואכן בקטלוגים מופיע אותו הבול עם גוונים שונים של אותו הצבע. לגורמים הנ"ל יש השלכה על ערכו של הבול אך עלינו להיזהר משינויים בצבע הנגרמים מרחיצה, חשיפה לשמש ו"טיפול" בחומרים כימיים.
אחד הבולים הנדירים ביותר עקב צבע שונה הינו בול 3 סקילינג השוודי. ההוצאות להוכיח שהבול אמיתי והצבע לא נגרם ע"י טיפול כימי או זיוף אחר היו עצומות. רק לאחרונה יצא לאור ספר אודות בול זה הדן בנושא אמיתות הצבע. למרות כל זאת הדעות לגבי האותנטיות שלו עדיין נמצאות במחלוקת.
מדריך הצבעים של מיכל או סטנלי גיבונס מגדיר עשרות גוונים של צבעים ויכול לעזור. אך, כאשר לצבע של הבול יש השפעה על ערכו, זיהוי צבעו של הבול חשוב ודרושה מהימנותו של מומחה. בכל מקרה, יש להשתמש בסרגל הצבע הייחודי בהתאם לקטלוג שאליו מתייחסים.

נקבוב

שיטות נקבוב שונות בהדפסת בוליםקיימות מספר שיטות לבצע את הנקבוב הידועות בשם: קו, מסרק, גיליון, דקור, דקור קווים, מכונת תפירה ועוד. השיטות הנפוצות ביותר לנקבוב הינן קו ומסרק. להלן תיאור של השיטות הנפוצות, מידע על שיטות נוספות ניתן למצוא בקטלוגים.
נקבוב קו – בו המכונה מנקבת את הגיליון שורה אחר שורה, ראשית לאורך ואח"כ לרוחב (או להיפך) בקווים ישרים. בנקבוב זה פינות הבולים אינן סימטריות בגלל אי התאמה בין הנקבוב האורכי והרוחבי.
נקבוב מסרק – נקבוב זה מתבצע כל פעם על שורה שלמה של בולים בגיליון מלמעלה ומהצדדים (הסרגל בנוי בצורה של מסרק – קו ארוך ממנו יוצאות "רגליים", מכאן שמה של צורת נקבוב זו). נקבוב מסרק נותן לבולים בגיליון צורה אחידה ונאה.
מידות הנקבוב – שיטת המדידה של הנקבוב הינו מספר השיניים לאורך של 2 ס"מ. מידות הנקבוב של הבול מופיעות בקטלוג כאשר המספר הראשון הינו המידה האופקית והשני המידה האנכית. רוב הקטלוגים מתעלמים מהבדלי גודל של עד ¼ שן משום שהבדלים בסדר גודל כזה יכולים להיות מושפעים מסוג הנייר של הבולים ומתגובתו לנוזלים, ולכן יש להבין את הציון של נקבוב 12 כאילו נאמר שינון ¼12-¾11.
מדידת הנקבוב נעשית באמצעות מכשיר הקרוי "מד שיניים". זיהוי נכון של נקבוב הוא יכולת הנרכשת ע"י התנסות ותרגול, יש למדוד גם את הנקבוב האופקי וגם את האנכי על מנת להיות בטוחים בזיהוי. בול בעל מרווח נקבוב מסויים יכול להיות שכיח, בעוד בול זהה אך בעל מרווח נקבוב אחר יהיה נדיר ויקר המציאות. חשוב לזכור כי ערכו של בול מושפע ישירות ממצב ה"שיניים", איכותן ושלמותן.

סימן מים שונה באותו בול, הבדלים בכתר ובמבנה האותיותסימן מים

סימני מים מהווים מעין "תעודת זהות" של בול המוטבעת בנייר בזמן הכנתו. החל מאמצע המאה העשרים, ארצות רבות הפסיקו את השימוש בנייר עם סימן מים להדפסת בולים. אך גם בתקופות קדומות יותר הודפסו בולים על נייר ללא סימן מים. לעתים התגנבו אל תהליך ההדפסה גיליונות ללא סימן מים וכך נוצרו בולים זהים על נייר עם ובלי סימן מים.
זיהוי סימן מים – סימן מים קרוי כך משום שאם נניח את הנייר על משטח כהה ונרטיב אותו, סימן המים יופיע לנגד עינינו (באם ישנו). השיטה הנפוצה לבדיקה הינה ע"י שימוש בבנזין לבן – מניחים את הבולים כשפניהם (הציור) כלפני מטה על המשטח, בעזרת טפטפת או מקלון עם צמר גפן מטפטפים כמה טיפות בנזין על הבול (קיימים בולים הרגישים לבנזין אי לכך יש להזהר), סימן המים ייראה בצורה טובה מאוד כמעט מיד, וניתן להשוותו לציורי סימני מים אפשריים בקטלוג. אם קיימים בנייר פגמים כמו קיפולים, קרעים או נקודות "שקופות" גם הם ייראו מיד, ולכן קל לבדוק בשיטה זו גם את מצב הבול.
סימני מים בכיוונים שונים – גיליונות הנייר לא תמיד הוזנו בצורה אחידה לתוך מכונות הדפוס ואנו מוצאים לעתים קרובות בולים עם סימן מים "הפוך" או סימן מים ה"שוכב על צידו", במקרים כאלה כיוון סימן המים הוא חשוב לזיהוי הבול.
סימן המים עוזר לזיהוי הבול, ואספנים מבחינים בין בולים זהים אך בעלי סימן מים שונה, בצורה או בכיוון. קיימים בולים בעלי סימני מים חריגים ולעתים בולים כאלה הנם נדירים ובעלי ערך רב.

לדוגמה, סימני המים של בולי המלכה אליזבת ה-II בסדרות מן המניין בשנים 1952 (95 £ לסדרה בלתי חתומה) ו-1955 (150 £ לסדרה בלתי חתומה) דומים, ההבדל הוא בכתר ובמבנה האותיות.

פוספור – פסי זרחן

זיהוי פסי חומר זרחני ללא מנורה פלואורוצנטית – ניתן לזהות את פסי הזרחן כאשר מרימים את הבול מול מקור אור ומנסים לראות האם על הבול ישנם פסים המשקפים את אור המנורה בצורה שונה מאשר הנייר סביבם. לעתים קרובות הפסים ייראו בצורה ברורה ביותר. לא ניתן לוודא בשיטה זו שאכן קיימים פסי זרחן על הבול, לצורך בדיקה מחייבת יותר יש להשתמש במנורה פלואורוצנטית. היות וקיימות תרכובות שונות של חומר זרחני, הן מגיבות לגלי אורך שונים ולכן לא כל מנורה פלואורוצנטית תגלה סימני פוספור. יש להתאים את סוג המנורה לחומר.

זיהוי שיטת הדפוס

זיהוי בולים בהתאם לשיטת הדפוס שבו הוכנו דורשת לימוד נרחב שהוא מחוץ למסגרת זו. בולים שהיו בשימוש תקופות ארוכות הודפסו במספר רב של הוצאות וע"י בתי דפוס שונים בשיטות הדפסה שונות. בולים אלו חייבים להיות מזוהים על פי שיטת הדפוס. לזיהוי שיטת הדפוס נדרש אמצעי הגדלה מעבר לזכוכית מגדלת רגילה, לעיתים נדרש גם מיקרוסקופ. במסגרת מאמר זה נפרט את שיטות הדפוס הנפוצות בלבד.

דפוס שקע – בשיטה זו, לוח הדפוס עליו חרוטה תצורת הבול, נמרח בצבע, כך שכל החריצים הקטנים היוצרים את התמונה מתמלאים בו. את הלוח מצמידים לדף הנייר בלחץ והנייר קולט את הצבע מתוך השקעים (מכאן שם צורת ההדפסה). עקב הלחץ הצבע "נמרח" על הנייר כך שניתן לזהות על הבול את סימני המריחה.

דפוס צילום (Photogravure) - עקרון ההדפסה דומה לדפוס שקע, השוני הוא בשיטת ההכנה של לוח הדפוס. היתרון של שיטת הפוטוגראבורה הוא באיכות התמונה המתקבלת, נוצרת תמונה עם צללים ו"עומקים" עשירים מאוד כך שהבול עצמו נראה כאילו הוא בעצמו תמונה מצולמת. למרות ההבדל, לא קל לזהות בין בול שהלוח עליו הודפס הוכן בחריטת יד לבין לוח שהוכן באמצעות צילום.

שיטות הדפסה שונות באותו בולדפוס אבן (Lithography) – השיטה מבוססת על דחייה כימית בין חומרים שונים, למשל מים ושמן. משמנים על לוח העשוי אבן גיר מיוחדת את כל המקומות בהם תהיה תמונה להדפסה, הצבע נצמד ללוח רק במקומות המשומנים, ואילו השטחים הלא משומנים נותרים נקיים. מצמידים ללוח את הנייר, הצבע עובר אליו והתמונה מודפסת. התוצאה היא קווים נקיים מאוד של ההדפסה.
להלן דוגמאות בולטות יחסית של בול מצרי משנת 1872 שהודפס מאותו הבלט בשני בתי דפוס שונים ובשיטות דפוס שונות. מחיר בול משומש בקטלוג סקוט בדפוס שקע הינו 2.25 $ ובדפוס אבן 11 $. פער המחירים בבולים בלתי חתומים גדול יותר, 57 $ לעומת 550 $.

דפוס אופסט (Offset) – דפוס אופסט מהווה הרחבה של דפוס האבן. בדפוס זה הנייר אינו מוצמד ישירות ללוח האבן או המתכת, אלא במקומו מוצמד גליל גומי המקבל מהלוח את הצבע ומעביר אותו לנייר. דפוס האבן ודפוס האופסט נקראים ביחד "דפוס שטח", דפוס האבן הוא "דפוס שטח ישיר", דפוס האופסט הוא "דפוס שטח עקיף".
בדפוס שקע כאשר הנייר מוצמד ללוח, כמויות קטנות של צבע "בורחות" לעתים קרובות הצידה או נמרחות והתוצאה היא ששולי הקווים אינם ישרים ונקיים אלא נראים (כאשר נתבונן בהם דרך זכוכית מגדלת טובה) מרוחים. בדפוס אבן תופעה זו איננה קיימת והתוצאה הינה קווים נקיים מאוד ויפים בעת ההדפסה.

סיכום

לאחר שזיהינו את הבול ומצאנו את ערכו הקטלוגי, עלינו לבחון את מצבו. חשוב לזכור כי ערכו הקטלוגי של הבול מתייחס לפריט במצב טוב עד טוב מאוד ללא פגמים. לצורך קביעת ערכו של פריט מסויים עלינו לבחון את מצבו הפרטני, על כך במאמר הבא.


פורסם במגזין "שׂבֶל" בהוצאת התאחדות בולאי ישראל, גליון 58-59, נובמבר 2005.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1.חוות דעת על אוסף בולים אבי אביטל05/11/2006 08:32

הייתי רוצה לקבל חוות דעת על אוסף בולים שקיבלתי בירושה,מי לי לפנות?

[הוסף תגובה]