שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
החרסינה הכחולה של דלפט

תולדותיה וקורותיה של החרסינה הכחולה של דלפט – בעלת העיטורים הכחולים על רקע לבן. "סוג חרסינה זה נעשה פופולרי ומאוד אהוב על ידי ההולנדים, אשר החלו לחקותו, ויחד עם זאת התאימו את העיטורים לנוף המקומי: תחנות רוח, דמויות ופרות, ואף לסגנון הציור המקומי". רשמים מביקור במקום.

אילנה גרף

תחריט צי האוניות של חברת Dutch East Indiaעד המאה ה-17 הייתה החרסינה (פורצלן) חומר בלתי ידוע בהולנד. הכדרים המקומיים ניסו, אמנם, לחקות את מוצרי המזרח הרחוק תוך שימוש בחימר המקומי והזמין, אבל רק מאמצע אותה המאה החלו מתרבים ופורחים בתי המלאכה לכלי חרס אלה, בייחוד ברוטרדם (Rotterdam) ובדלפט (Delft). לפני כן הוקמו מפעלים גם באמסטרדם, הארלם ומידלבורג אשר הפיקו מוצרי חרסינה צבעוניים בטכניקה שנלמדה באיטליה. תהליך זה התחיל כבר בסוף המאה ה-16, אז נוסד המפעל הראשון בדלפט. מספרם עלה מאז במהירות בשל יורדי הים, שהביאו עימם מטעני חרסינה מסין ובעיקר סוחרי חברת Dutch East India (נוסדה ב-1602), אשר הביאו עימם הביתה כמויות גדולות של חרסינה סינית מן המזרח.

סוג זה של חרסינה, בעלת העיטורים הכחולים על הרקע הלבן, הפך אהוד מאוד על ההולנדים, שהחלו מחקים אותו ויחד עם זאת התאימו את העיטורים לנוף המקומי וכללו בהם פריטים כגון תחנות רוח, פרות ודמויות אנוש ואף לסגנון הציור המקומי, כמו סגנונו של הצייר ורמיר (Vermeer) יליד המקום.

חזית מפעל De Porceleyn Flesבית המלאכה המקורי De Porceleyn Fles (כד הפורצלן) נוסד ב-1603 ע"י דיוויד אנטוניז ב-דלפט. הוא עבר מספר בעלים, עד שבמאה ה-18 נוצרו הכלים הראשונים עליהם הוטבע סמל מסחרי. במאה ה-18 נקלעה תעשיית הכדרות בדלפט (אשר מנתה בשיאה כ-32 מפעלים) לקשיים עקב "גילוי" החרסינה גם באירופה, כך שנוצרה תחרות. העובדה שמפעלים אחרים אלה השתמשו בחרסינה לבנה שלא הצריכה ציפוי לבן (גלזורה) לא תרמה למשבר. בסוף המאה ה-19 שרדו רק מפעל או שניים בדלפט, אשר נאלצו לזנוח את הטכניקה הישנה ועברו לטכניקת הדפסה בכמויות מסיביות.

הסימן המסחרי של Royal De Porceleyn Flesב-1876 הגיע מהנדס מדלפט בשם Joost Thooft למפעל כשבכוונתו לשמר דווקא את הטכניקות המסורתיות של עבודת יד בצבע כחול. בעזרת מעבדות Abel הוא הצליח לפתח סוג חימר שהיה דומה לחימר האנגלי הלבן החזק. ז'וסט גם הוסיף לסמל המסחרי, ה-Trademark של המפעל, את אותיות המונוגרמה של שמו JT ואת המילה Delft. ב-1904 הפך שמו הרשמי של המפעל ל-De Porceleyn Fles וב-1919 נוספה לשמו המילה Royal.

כד מקורי משושלת מינג

כד מקורי משושלת מינג

הסגנון

החל משנת 1876, מאפיינים את החרסינה של דלפט עיטורים כחולים על רקע לבן. מקור העיטורים הוא בפורצלן שמקורו בסין של שושלת מינג, עם השראה מנוף הולנדי מקומי. סגנון זה נקרא: Delftware. משנת 1902 החלו להשתמש בטכניקות נוספות:

  • Pijnacker – שמקורו בפורצלן יפאני (imari). העיטורים בסגנון זה הינם בצבעי אדום, כחול וזהב.
  • בשנת 1905 נכנסה לשימוש טכניקה צבעונית של עיטורים בירוק, כחול וחום צהבהב/אדמדם, שמקורה באיטליה מהמאה ה16-17 בסגנון ה-Majolica.

משנת 1919 החלו לייצר לפי הזמנה צלחות לציון אירועים בבית המלכות וכן לציון ימי הולדת, ימי נישואין וכו'. ב-1978 נוספו עיטורים בצבעים כחול, אדום וצהוב על רקע שחור אשר ציינו את יום השנה ה-325 של המפעל.

צלחת בסגנון הולנדי, המאה ה-18

צלחת בסגנון הולנדי, המאה ה-18

הייצור

תהליך הייצור של כלי החרס בדלפט מתחיל בשילוב כמות גדולה של חימר, המורכב מ-10 חומרים שונים כגון: קאולין, גיר, פצלת השדה (סוג של מינרל, feldspar) וקוורץ. רוב המרכיבים מיובאים מאנגליה, נורווגיה, צ'כיה וצרפת. החומרים מעורבבים בזהירות עם מים עד שהם הופכים נוזליים. החימר הנוזלי מועבר דרך מגנטים כדי להסיר חלקי מתכת. רוב החומר מאוחסן בשלב זה במיכלים גדולים וישמש ליציקה. חלק קטן יותר מוכנס לתוך מעין מסנן לחץ, שם מוגרים המים מן החומר, שמסיים את תהליך הסינון כשהוא גמיש וישמש ליצירת כלים שלהם צורה עגולה לחלוטין, כגון צלחות, מגשים, וכיו"ב. תחילה מונחת מעין "חביתיה" של חימר על גבי דיסק מסתובב, ולאחר מכן מודבק החימר על תבנית שצורתה כפניה של צלחת. שאר החימר, בצורתו הנוזלית, מושם בתבניות חלולות המורכבות משלושה חלקים. תוך התבנית הינו בצורתו של הפריט. החימר שוהה בתוכה כעשרים דקות, בתוך מעין תחבושת נקבובית השואבת את הרטיבות מן החומר. לאחר זמן מה, משהחימר הופך קשה דיו כדי להיות מוצא מהתבנית בלי להינזק, מושם הכלי בתנור לשריפה ראשונית, בטמפרטורה של 1160 מעלות צלזיוס. לאחר 24 שעות, מוצא גוף החפץ, המכונה כעת "ביסקויט" מן התנור.

העיטור

צלחת בסגנון Pijnacker

צלחת בסגנון Pijnacker

בשלב זה מגיעים כלי החרס לשלב הצביעה. הציירים יכולים לעטר את הכלים בעיטורים המסורתיים באופן ידני. הצביעה נעשית בעזרת מכחול מפרוות צובל ובצבע שחור המכיל תחמוצת קובלט (cobalt oxide), המגיב בתגובה כימית בתהליך השריפה ומשתנה לצבע כחול. הצבע מבוסס על מים ומאפשר לצייר ליצור גוונים שונים של כחול ע"י הוספת או הפחתת כמות המים. כדי ללמוד את הצביעה הידנית יש צורך בהכשרה בת שנתיים.
כל שנותר הוא לצפות את הכלים הצבועים בזיגוג (glaze). הזיגוג מבוצע בטבילה או בהתזה ועוטף את העיטורים בשכבה אטומה של לבן. בשריפה השנייה, שנעשית בטמפרטורה של 1200 מעלות צלזיוס, נמס הזיגוג והופך לשכבה שקופה, הצבע השחור הופך לכחול.

רצוי ומומלץ לבקר במפעל בדלפט, העיירה הקטנה והציורית בעלת המרכז ההיסטורי, התעלות והגשרים הקטנים, להתרשם מסיור במפעל ובתצוגת הכלים, מהדגמות עבודת הצביעה ואף להשתתף בסדנאות המתקיימות במקום.

Royal Delftware Factory
Rotterdamseweg 196
2628 AR Delft


פורסם במגזין האמנות טקסטורה. צילומי המפעל בהולנד – אילנה גרף.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
2.כלי שולחן מקרמיקה סוג א שוגי03/10/2010 13:52

של חברת ילוסטון ,,30 פריטים ארוז עדיין בקרטון המקורי
במידה ויש עניין נא להשאיר מייל ואשלח קובץ עם תמונה

[הוסף תגובה]

1.למכירה אוסף גדול של פריטי דלפטיריב אגוזי21/08/2008 20:05

למכירה אוסף גדול של פריטי דלפט
מהמאה ה-17, 18 וה-19
כולם מקוריים - עכשיו בגלריה אגוזי בת"א
את צילומי הפריטים ניתן לראות באתר שלנו:
www.egozigallery.com

[הוסף תגובה]