שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
מטבעות במשבר – משברים פיננסיים בעת העתיקה

תופעת המשברים הפיננסיים היתה ועודנה בעלת חשיבות גדולה במערכת הכלכלית של מדינות ● במהלך ההסטוריה אנו עדים לתופעות כמו אינפלציה, דפלציה, מיתון, גלובליזציה, הורדת ערך המטבע, מחסור בכסף קטן ותופעות נוספות, שנקשרו ישירות למלחמות, למהפכות כלכליות או למניפולציות של שליטים ואנשי עסקים ● תערוכה במוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב.

סיסיליה מאיר  |  צילום: לאוניד פדרול-קביטקובסקי

מטבעות במשברבמהלך ההיסטוריה אנו עדים להיווצרותם של משברים פיננסיים בעלי השפעה גדולה על המערכת הכלכלית של מדינות. משברים מסוג זה קשורים, ככל הנראה, למחזורי עסקים שיש להם זיקה לקצב הגידול או לקצב הירידה של הפעילות הכלכלית, ובהם תופעות כמו אינפלציה, דפלציה, פיחות, מחסור בכסף קטן ותופעות אחרות שנקשרו ישירות למלחמות, ליבולים דלים, למהפכות כלכליות או למניפולציות מוניטאריות של השליטים.

לעתים אירוע אַלִים אחד משמש מאיץ למלחמה כוללת, שיש בכוחה לשנות את אורחות החיים במדינה, את השיטה המוניטארית הנהוגה בה ואת עתידם הכלכלי של תושביה. פעמים רבות צעדים כלכליים שנוקט השלטון משפיעים על תוצאות המלחמה יותר מדרך ניהולה. לניהול מלחמה ארוכה וגדולה, יש צורך מצד אחד בתמיכה מדינית רחבה ככל האפשר ומצד אחר במשאבים כלכליים ניכרים. אך לא רק בעִתות מלחמה דרושים מקורות כספיים בלתי שגרתיים, אלא גם בתקופות של משברים הנובעים מסיבות פוליטיות, חברתיות או אחרות, שיש בכוחם לגרום לאינפלציה, להטלת מסים חריגים, ללקיחת הלוואות ממקורות שונים, להנפקת מטבעות ושטרות חדשים ועוד.

נוסף על הטביעה השוטפת של כסף לשימוש האוכלוסייה ולצורכי המדינה, נטבעו בתקופות משבר או מלחמה מטבעות ושטרות לצרכים מיוחדים. הטביעה נעשתה בדרך כלל במִטְבָּעות רשמיות שבידי השלטון, אך כאשר בעתות מלחמה או מצבי חירום, התעוררה בעיה באספקה השוטפת של המתכות או באפשרות הייצור, ננקטו אמצעים מיוחדים, כדי להבטיח אספקת מזומנים לאוכלוסייה, ובעיקר בעבור תשלום לחיילים. לצורך זה הוקמו מִטְבָּעות זמניות, הופחת ערך המטבע עקב שימוש בתחליפי מתכות זולים יותר, או משום שהטביעו מטבעות על פיסות מתכת גולמיות או על חומרים אחרים שהיו בנמצא. יש שהשתמשו במטבעות שהיו במחזור לטביעה מחודשת; הדגם המקורי הושחת ובמקומו הוטבע דגם חדש. לעתים, כאשר מלאי מתכת הכסף התדלדל הוּספו מתכות אחרות, כמו נחושת או בדיל בהרכב של נתך המטבע, ובכך הורד הערך האינטרינסי שלו, בלא ששונה הערך הנומינלי. בעת החדשה הונפקו שטרות נייר במקום כסף מתכתי, וזאת כדי למנוע את אגירתו וכן כדי להנפיק שטרות בעריכים גדולים מאוד. בהדפסת שטרות נדרשו סימנים מוסכמים כדי לרכוש את אמון הציבור בשטר הנייר וביציבות הכסף.

באמצעות המטבע אפשר ללמוד על משברים פיננסיים בתקופה מסוימת ובמקום מסוים, ולצורך זה יש לבחון היטב, לא רק את המצב הכלכלי, אלא גם את התנאים החברתיים והמדיניים ואת השפעות הגומלין שביניהם.

אינפלציה או מניפולציות כלכליות

אינפלציה היא תופעה, שבה מחירי הטובין והשירותים עולים עלייה חדה ובתוך כך יורד כוח הקנייה או ערכו של המטבע. היום אנו מתייחסים לאינפלציה כאל תהליך המוריד את כוח הקנייה של הנכסים המוניטאריים של ההון הציבורי והפרטי, וזה מוריד את ההכנסה ואת ההון האמיתי שלהם וכתוצאה מכך מצמצם את הדרישה לטובין ולשירותים.

דינר כפול מימי גורדיאנוס (244-238 לספירה)

דינר כפול מימי גורדיאנוס (244-238 לספירה). הקיסר חובש לראשו כתר קרניים

במהלך ההיסטוריה אנו עדים לתקופות של משברים כלכליים, ובהם תקופות של אינפלציה שנקשרו ישירות למלחמות, ליבולים ירודים ולמהפכות כלכליות. אך בבואנו לנתח את הנתונים של תקופות אינפלציה בזמן העתיק, עלינו להיזהר משנה זהירות, כי ניתוח עליית המחירים הוא מדע לא מדויק בגלל מחסור בנתונים מדויקים בכתובים העתיקים. אי-אפשר להשוות מחירים של אותו מוצר או שירות בזמן נתון בצורה מדויקת, כיוון שלמחירים יש נטייה להשתנות על פי כמות, איכות, תקופה, מקום, היצע וביקוש וכדומה. יתר על כן, כמה מן העדויות שבידינו, מקורן במחירים הרשמיים שבעסקות הקשורות לשלטון, אשר ייתכן שהן מובאות בצורה מלאכותית ולא באמת במחירי השוק. נוסף על כך, העולם העתיק לא התנזר ממניפולציות כלכליות של השלטונות. מאז המצאת המטבע, במפנה המאות ה-6-7 לפנה"ס, נהגו השלטונות להוריד את ערך המטבעות (פיחות), או להפחית את משקלם בכל פעם שהמצב הכלכלי הורע, בייחוד, בתקופות מלחמה. אין ספק, שלהיקף הוצאות הצבא הייתה השפעה חשובה על המצב הכלכלי, אך הוא לא היה הגורם הבלבדי לשינויים המוניטאריים. השלטונות עסקו במניפולציות כלכליות לטובתם או מסיבות פוליטיות; הם שלטו על ההוצאות הפנימיות והחיצוניות, על החזקת מטבעות הזהב והכסף בתוך הממלכות, כך שקשה לאתר בוודאות את הסיבות האמיתיות שבשורש המניפולציות הכלכליות.
היו תקופות שבהן טביעת מטבעות זהב הייתה חלק מן השיטה המוניטארית, אך ביוון העתיקה הייתה רוב הטביעה במתכת הכסף, ורק במצבי חירום הוטבעו מטבעות זהב. לפיכך, כאשר אין תאריך ומקום ודאיים של הטביעה בזהב, יש נטייה לקבוע את זמנם על פי משברים ידועים. לכך דוגמאות רבות: מטבעות הזהב, שהוטבעו בסירקוז, גלה, אקראגס או קמרינה שבסיציליה בסוף המאה ה-5 לפנה"ס, הונפקו ככל הנראה, בזמן שאלה הותקפו על ידי קרתגו, בשנים 406-405 לפנה"ס.

אחת התקופות העתיקות, אשר מאפשרת לנו הצצה נדירה לנושא זה של משברים כלכליים דרך המטבעות, היא בלא ספק התקופה הרומית. כבר מן המאה הראשונה לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר נירון (62 לספירה) החלה, בהדרגה, הורדת ערך המטבע בעיקר מצמצום כמות מתכת הכסף שבתכולת הדינרים האימפריאליים, בלא לשנות את ערכם.
בשלהי המאה ה-3 לספירה סבלה האימפריה הרומית מחוסר יציבות פנימית ומשינויים פוליטיים וחברתיים, בין השאר בגלל מתקפות צבאיות חוזרות ונשנות על גבולותיה. גם השיטה המוניטארית המסורתית נכנעה למשבר ובהדרגה הובילה לאינפלציה. הוכחה לכך יכולה לשמש ההשוואה של שכרו השנתי של חייל רומי בתקופות שונות:

אנטוניניאנוס שהוטבע לאחר הרפורמה של אורליאנוס (275-270 לספירה)

אנטוניניאנוס, שהוטבע לאחר הרפורמה של אורליאנוס (270-275 לספירה); האותיות XXI מבטאות את היחס של עשרים חלקי ברונזה לכל חלק אחד של כסף

בימי       שכר שנתי בדינרים
יוליוס קיסר (46 לפנה"ס) 225
דומיטיאנוס (81-96 לספירה) 300
ספטימיוס סוורוס (193-211 לספירה) 600
קרקלה (211-217 לספירה) 900
מקסימיאנוס (235-238 לספירה) 1,800

מחֶקֶר המטבעות עולה כי המשבר הכלכלי שהתחולל באימפריה גרם לפיחות מטבעות הכסף. בעיות המחסור במתכות הכסף והזהב לטביעת מטבעות היו, בראש ובראשונה, בבואה של התנהלות השלטון. אך ייתכן, שמאחורי זה גם הייתה ירידה ממשית בעתודות המתכות היקרות שהיו בנמצא. מן המחסור היחסי אפשר אולי להבין, מדוע לא יכלו השלטונות להתמודד עם המצב לאורך זמן ונאלצו, נוסף על הטלת מסים חדשים, להוריד את ערך המטבע. ואכן צעד זה הפך שיטה כלכלית מקובלת מן התקופה הרומית וננקט לאורך ימי הביניים ועד העת החדשה.

עם רצח הקיסר קומודוס, בשנת 192 לספירה, הייתה האימפריה הרומית שרויה באנרכיה מוחלטת ואף הייתה קרובה לפשיטת רגל כלכלית. בשנת 193 לספירה, הוכרז ספטימיוס סוורוס לקיסר, ועוד בחייו חילק את השלטון לבניו, קרקלה וגטה, ויסד שושלת שמשלה יותר משנות דור. בשנות שלטונו של קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס 211-217 לספירה). הוכנס למחזור מטבע כסף חדש שנקרא על שמו, ה"אנטוניניאנוס", ונהפך במהרה למטבע הכסף הדומיננטי באימפריה הרומית. האנטוניניאנים הם מטבעות גדולים במקצת מדינרי הכסף הרגילים. בתחילה הם הוטבעו, ככל הנראה, כדינרים כפולים, אף על פי שמשקלם היה רק 1.6 ממשקל שני דינרים תקניים. האנטוניניאנוס, שנטבע תחילה בתור מטבע כסף, צופה ברבות הימים בשכבת כסף דקה בלבד. מטבע זה נושא את דיוקן הקיסר ולראשו כתר קרניים, ובשל ערכו הכפול כונה "דינר כפול". עם רצח אחרון הקיסרים הסוורים, סוורוס אלכסדר, בשנת 235 לספירה, הסתיימה תקופת השקט היחסי באימפריה, והחלה שוב תקופה של אנרכיה ושפל קשה; ההוצאות גדלו, ההכנסות פחתו, ערך המטבע ירד, ופיחותים הביאו לעליית מחירים תלולה.
בתקופת הקיסרים אורליאנוס (270-275 לספירה) ודיוקלטיאנוס (284-305 לספירה), הונהגו רפורמות כלכליות לבלימת המצב המתדרדר. אורליאנוס ניסה לייצב את האנטוניניאנוס המופחת והעלה את תכולת הכסף שבו בחמישה אחוזים לפחות. הוא גם שיפר את איכות מטבעות הזהב והכניס לשוק סדרה של מטבעות כסף וברונזה חדשים. נוסף על כך, קבע אורליאנוס קנה מידה חדש לנתך המטבעות: XXI או KA = עשרים חלקים מנחושת וחלק אחד מכסף, עם זאת, לא הצליחה הרפורמה שהנהיג להשיב את הכלכלה לאיתנה.

ארגנטאוס מופחת ערך של הקיסר ואלנס (378-364 לספירה)

ארגנטאוס מופחת ערך של הקיסר ואלנס (378-364 לספירה)

לאחר כעשרים שנה, ניסה גם הקיסר דיוקלטיאנוס לשקם את כלכלת האימפריה ברפורמה חדשה: הוא הנהיג מטבע כסף חדש "ארגנטאוס" והוסיף ערכים חדשים במטבעות ברונזה, ובהם הפוליס (שווה ערך לשקיק מלא של אנטוניניאנים). כמו כן, פתח דיוקלטיאנוס כמה מִטְבָּעות חדשות לטביעת המטבעות החדשים ברחבי האימפריה. הרפורמה שהנהיג הביאה לתוצאות מרחיקות לכת בתחומי המִנהל והצבא, אך השינויים המוניטאריים לא נחלו הצלחה רבה יותר מן הרפורמות הקודמות. יָתֵר על כן, שיפוריו בצבא ומפעלי הראווה שלו רק תרמו להגברת האינפלציה, ובשנת 301 נאלץ דיוקלטיאנוס לפרסם צו, המפרט מחירים של סחורות ותעריפי שכר מרביים.
שני הקיסרים ניסו לשקם את האימפריה ובעיקר את המצב הצבאי, המנהלי והכלכלי שלה; שניהם הבינו, ששיקום מעין זה מחייב הנהגת רפורמות כלכליות, ובהן "שחרור" מחיר הזהב ביחס למטבעות האחרים. הצו של דיוקלטיאנוס קבע, כי ערכם של מטבעות זהב יהיה שווה למשקלם במתכת זהב.
גם הקיסרים שבאו בעקבותיהם של אורליאנוס ודיוקלטיאנוס ניסו לשקם את כלכלת האימפריה ברפורמות נוספות, אך הם הצליחו להשיב את היציבות לזמן קצר בלבד, וערך מטבעות הכסף המשיך לרדת. בעקבות זאת, נאלצו הפרובינציות, שבהן טביעת המטבעות הייתה מושתתת במידה רבה על ההפרש שבין ערך המתכת של המטבעות לבין ערכן הנקוב, להפסיק את הטביעה, משום שלא הייתה כדאית. כך הקיץ הקץ על המִטְבָּעות המקומיות. לאחר הסתלקותו של דיוקלטיאנוס, פרצו מלחמות אזרחים, ובשנת 308 לספירה, עלה לשלטון קונסטנטינוס הגדול. אין ספק, שחוסר היציבות הפוליטית, אשר התבטא בריבוי השליטים, ששלטו תקופות קצרות ביותר (ארבעים שליטים בחמישים השנים שאחרי 235 לספירה), נתן את אותותיו במשבר הכלכלי של האימפריה. חולשתו ההולכת וגוברת של השלטון המרכזי הובילה לחלוקתו בין ארבעה שליטים )הטטררכיה) ומאוחר יותר, לחלוקת האימפריה.

טביעה בתקופות מלחמה או מרד

כסף שהוטבע בתקופות מלחמה או מרד הוא תולדה של שינוים פוליטיים ומשברים כלכליים. בעולם הקדום התרחשו מלחמות לעתים תכופות, ובעקבותיהן נגרמו, בדרך כלל, משברים כלכליים, בעיקר עקב הוצאות המלחמה (נשק, שכר לחיילים וכיו"ב). כסף היה המתכת העיקרית בהנפקת מטבעות למימון מערכות צבאיות בעת העתיקה. לאחר שנים של מלחמות הידלדלו עתודות מתכת הכסף, עד שהתעורר צורך למצוא חלופה למתכת לטביעה. בתקופה העתיקה היתה זו מתכת הזהב שהחליפה את הכסף, במקרי חרום.

לאחר שנים של מלחמה נגד ספרטה ולאחר התבוסה בסיציליה, התדלדלו עתודות מתכת הכסף כל כך, עד שהתעורר צורך למצוא פתרון חלופי למתכת בעבור המטבעות. בתקופה הזאת כרתה אתונה מעט זהב, שנשמר בצורת מְטילים באוצר המקדש. בהיעדר כסף לטביעה, נאלצו האתונאים, בשנים 406-407 לפנה"ס, לעשות שימוש במטילי הזהב האלה, שלא נועדו מלכתחילה למטרה זו כלל ועיקר. בצוק העתים, כשנדרשו מטבעות למימון המלחמה, ניצלו האתונאים לא רק את עתודות הזהב שבמקדש, אלא אף התיכו קישוטי זהב, ובהם ציפויי שבעה מתוך שמונת הפסלים המפורסמים של ניקה שבאקרופוליס.

בפרוץ מרד יהודי ארץ-ישראל ברומאים (66 לספירה), החליטו מנהיגיו בירושלים לטבוע מטבעות כסף אוטונומיים חלק מן המאבק לריבונות. הטביעה הזאת שימשה ביטוי והצהרה פוליטית לעצמאות לאומית. אז הוטבעו השקלים העבריים מכסף טהור, אף על פי שהמתכת היקרה הייתה אסורה לטביעה, אלא על ידי הקיסר הרומי בלבד, ועוטרו בכתובות כמו "שקל ישראל" או ל"ירושלים הקדושה", ובדגמים הקרובים ללב האוכלוסייה היהודית. בשנת 70 לספירה נפלה ירושלים בידי הרומאים, ועם חורבנה הקיץ הקץ לעצמאות לאומית, אך התקוות לחידוש עצמאותה של יהודה ובניין בית המקדש מחדש, לא נגוזו. ייתכן כי חלק מן האוכלוסייה היהודית ששרדה השלים עם המצב החדש, אולם חלקים אחרים בעם ניסו למצוא דרך להשיב את העצמאות הלאומית. לתסיסה בקרב היהודים היו סיבות אחדות, אך היא הגיע לשיאה, ככל הנראה, בעקבות הקמתה של העיר הרומית אליה קפיטולינה על חורבות ירושלים. לכן בשנת 132 לספירה, 62 שנה לאחר חורבן בית המקדש, פרץ ביהודה מרד נוסף נגד הרומאים, בהנהגתו של שמעון בר-כוכבא. בתקופה הזאת הוטבעו המטבעות, לא כפי שהיה מקובל, על אסימוני מתכת חלקים, אלא על מטבעות שהיו במחזור הכספים. כך הוצאו מן המחזור מטבעות הטבועים בראשי הקיסרים הרומים השנואים, אליליהם ומקדשיהם, ועליהם באה טביעה מחודשת בסמלי המרד וסיסמותיו. התופעה הזאת קשורה, בלי ספק, גם בעובדה שבתקופת המרד לא הייתה מִטְבָּעה אחת מרכזית מחד גיסא, ומאידך גיסא הייתה שיטה זו מעין נקמה פורתא והצהרה פוליטית מובהקת. על רבים ממטבעות מרד בר-כוכבא אפשר להבחין בדגמים המקוריים, שכן לעתים לא הקפידו על שיוף דגמי המטבע המקורי עד תום.

טביעה תחת מצור

מטבע ברונזה שהוטבע בירושלים בשנה ה-4 למלחמת היהודים (69/70 לספירה), עת המצור הרומאי על העיר

מטבע ברונזה שהוטבע בירושלים בשנה ה-4 למלחמת היהודים (69/70 לספירה), עת המצור הרומאי על העיר, ובו הכתובת "לגאולת ציון"

אחת מן הדרכים לכיבוש ערים שנהגה בעת העתיקה הייתה מצור. מצור הוא כיתור צבאי של אזור מכל עבריו וניתוקו ממקורות אספקת מים ומזון כדי להביא, בסופו של דבר, לכניעת העיר הנצורה. בתקופות מצור כאלה נוצרו אמצעי תשלום, בניסיון נואש להמשיך בשגרת חיים ובמקרים רבים גם כדי לחזק את רוח הנצורים. כאשר המִטְבָּעות הרגילות לא פעלו, והמטבעות הרגילים לא היו עוד בנמצא, הונפק "כסף במצור", בדרך כלל בהטבעה מאולתרת, ומתוך כך המטבעות הוטבעו ברשלנות ולרוב גם בחומרים אחרים, כדי להבדילם מן המטבעות הרגילים.

אחת הערים שידעה מצור פעמים רבות, במשך הדורות, היא ירושלים, שהוטבעו בה מטבעות מיוחדים מהתקופה החשמונאית ועד המצור של צלאח א-דין על הצלבנים שישבו בעיר. בתקופת מלחמת היהודים נגד הרומאים (66-70 לספירה), בשנה הרביעית למלחמה הלך והתדרדר המצב, ובסופו של דבר נותרה ירושלים לבדה כשהצבא הרומי צר עליה מכל עבר. בימים מרים אלה, כדי לעודד את העם להאמין שישועת האל קרבה, הוטבעו מטבעות עם סיסמאות כמו "לגאולת ציון", ולא הופסקה טביעת השקלים מכסף, אפילו בשנה החמישית והאחרונה למרד.

מצור הרומאים על גמלא

בשנת 67 לספירה, בעיצומה של המלחמה ברומאים, נכבשה ונהרסה העיר המבוצרת הראשונה, גמלא שבגולן. נראה, שבעת מצור לגיונותיו של אספסיאנוס על העיר, החליטו פרנסיה לטבוע מטבעות, לאו דווקא לצורכי מסחר, אלא לשם תעמולה וחיזוק רוחם של הנצורים ובתוך כך קריאה לעצמאות פוליטית. על מטבעות נדירים אלה הוטבע בצד אחד גביע, בדומה לזה שעל שקלי מלחמת היהודים, ובצדם האחר – כתובות בעברית עתיקה. המטבעות האלה ניסו לחקות את שקלי הכסף שנטבעו באותה עת בירושלים, אך בהיעדר אמצעים וידע היה עיבודם גס ומרושל, עד כי קשה לקרוא את הכתוב עליהם. המטבעות נטבעו בברונזה, שלא כמו שקלי הכסף הירושלמיים, וכיוון שידועים מהם עותקים מעטים בלבד, ייתכן כי נעשו ביוזמה פרטית.

טטרדרכמה כסף, סיקולו-פוני, המאות ה-4-5 לפנה''ס. הוטבע במטבעה של אנשי קרתגו שפעלה במחנה צבאי בסיציליה

טטרדרכמה כסף, סיקולו-פוני, המאות ה-4-5 לפנה"ס, ועליה כתובת: "עם המחנה". הוטבע במטבעה של אנשי קרתגו שפעלה במחנה צבאי בסיציליה

מִטְבָּעות צבאיות

אחת ההוצאות הגדולות ביותר של מדינה בעולם העתיק היה תשלום שכר לחיילים. ככלל, המִטְבָּעות האזרחיות עסקו בהנפקת מטבעות גם למטרה זו. אך לעתים, במיוחד בעתות מלחמה או משבר, כאשר המִטְבָּעות הרגילות לא עמדו בדרישה לאספקת מטבעות סדירה, נוצלו למטרה זו גם מִטְבָּעות, שהוקמו במיוחד לצורכי הצבא. לכך אנו מוצאים כמה דוגמאות: תושבי קרתגו (קרת החדשה) טבעו, בשלהי המאה ה-4 לפנה"ס, מטבעות כסף בסיציליה, שנועדו לתשלום שכר לחיילים השכירים. על המטבעות נכתב בכתב הפוני: "עַם המחנה"; מטבעות כסף של המלך הפרתי, שהוטבעו בעיר ראגאי, נשאו את הכתובת היוונית KATA Σ TPATEIA ("למערכה"); רגליאן האוזורפטור ניסה לתפוס את השלטון בכוח מידי הקיסר גליאנוס, בסביבות 260 לספירה. הוא הקים מִטְבָּעה צבאית, שפעלה תקופה קצרה ביותר בקארנונטום שבפאנוניה, כפר קטן במעלה הדנובה, ובו הציב חיל מצב רומי. המטבעה השתמשה במַטבעות שהיו במחזור באותה תקופה בתור אסימונים למטבעות החדשים. תופעה דומה נהגה בימי מרד בר-כוכבא בארץ-ישראל.

טביעות רֶכֶב

תופעה מיוחדת הקשורה להנפקת מטבעות בעתות משבר היא טביעת רֶכֶב. עדויות לכך אנו מוצאים בעת העתיקה דרך התקופה הביזאנטית ועד העת החדשה. זו טביעה קטנה המוטבעת על מטבע שכבר נמצא במחזור הכספים, ומטרתה, בדרך כלל, לתת משנה תוקף למטבע, או לשנות את ייעודו או את ערכו. כיוון שטרם נמצאו תעודות עתיקות המסבירות את התופעה, לא תמיד אפשר לדעת את מטרת טביעות הרכב במדויק. מכל מקום, העדויות לכך עולות רק מן המטבעות עצמם.
אפשר לראות בטביעות הקדומות ביותר סימנים פרטיים של בעלות או ערבות על ערך פיסת המתכת. בתקופה ההלניסטית, עם הפיכת המטבעות למונופול של השלטון המלכותי, השתנתה גם המשמעות של טביעת הרכב; בחלק מן המקרים שבהם מופיעות טביעות רכב, הן נותנות תוקף חדש למטבעות המחוקים שהוצאו מן המחזור, או שהן "מכשירות" מטבעות זרים לשימוש בשוק המקומי. בדרך זו גם היה אפשר להעלות את ערך המטבעות או להורידו.
אחת הדוגמאות הבולטות הן טביעות רכב על מטבעות בתקופה הרומית של סמלי הלגיונות או חיל המצב של הצבא הרומי. רוב החוקרים תמימי דעים, שמטבעות אלה הילכו בתוך מחנות הצבא או בסביבתם הקרובה ושימשו רק את החיילים. טביעות אלה נמצאו בהקשרים צבאיים במקומות רבים באימפריה הרומית: ממחנות הלגיונרים בספרד שבמערב, דרך הריין והדנובה ועד לפרובינציות הרומיות המזרחיות כמו סוריה פניקיה, ערביה, יהודה ומצרים. יחידות סדירות של הלגיון הרומי העשירי "פרטנסיס" חנו בקביעות קפיטולינה (ירושלים) ובסביבותיה. לכן, שפע של דגמים הקשורים ללגיון זה מוטבעים על מטבעות העיר עצמה, כמו הכיתוב "LEG X" הלגיון העשירי, דגמי חזיר בר אניית מלחמה וכו'.


חלקו השני של המאמר עוסק בתקופת העת החדשה. מתוך החוברת "מטבעות במשבר – משברים פיננסיים לאורך ההיסטוריה" בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב. התערוכה תוצג עד 31 בדצמבר 2006.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1.עתיקות.עוזיאל חדד16/06/2007 19:57

שלום. ברשותי ישנם כמה חפצים עתיקים שאולי יש לך עניין בהם. צור איתי קשר דרך האתר שלי -www.tremp.co.il/o-h

[הוסף תגובה]