שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
מבוא לאספנות זכוכית עתיקה

כולנו רואים בזכוכית המודרנית דבר של מה בכך, אך מאז המצאתה, בסביבות 3,000 לפנה"ס, ועד היום, עברה הזכוכית תהפוכות ושינויים גדולים. בעת העתיקה היתה הזכוכית יקרה מאוד. כיום, הביקוש לאותה זכוכית עתיקה מעלה את ערכה שוב.

רוברט דויטש

כלי זכוכית פיניקי עשוי בשיטת ליבת החול. מאות 5-6 לפנה''ס

כלי זכוכית העשוי בטכניקת ליבת החול. מאות 5-6 לפנה"ס

הזכוכית בעת העתיקה ובתקופת המקרא, היתה יקרה מאוד. זאת אנו למדים מפסוק בספר איוב (כח' 17). המושג "זכוכית" מופיע פעם אחת במקרא בלשון מושאלת: "לא יערכנה זהב וזכוכית." כלומר, היא נחשבה לנדירה וליקרה בדומה לזהב.

הזכוכית המוצאה במסופוטמיה (עירק של היום), כבר באלף השלישי לפנה"ס ושימשה בעיקר לייצור חרוזים ולשיבוץ בתכשיטים. לעומת זאת, הטכניקה העיקרית לייצור כלי זכוכית, בקבוקים וכלי קיבול שונים הומצאה שם רק בסביבות שנת 1500 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת. הידע עבר עד מהרה גם למצרים, שם פותחו טכניקות חדשות. כלים קטנים שונים, שנעשו לפני כן רק בחומרים כגון חרס, פיינס, בהט (שיש) ומתכת, החלו להיווצר גם בזכוכית.

התהליך הקדום העיקרי לייצור כלי זכוכית מכונה טכניקת ליבת-החול (core-formed). פשוטו כמשמעו, זכוכית נוזלית לופפה סביב ליבה עשויה חול, ולאחר התקררותה היו מסלקים את הליבה לקבלת כלי קיבול.
תור הזהב של טכניקה זו החל 900 שנה מאוחר יותר, מסוף תקופת הברזל, בשנת 600 לפנה"ס לערך, ונמשך עד לסוף התקופה ההלניסטית, שנת 100 לפנה"ס לערך. הכלים שנוצרו בתקופה זו מוכרים יותר בשמם השגוי "זכוכית פיניקית". כלים אלה יפים במיוחד, מאחר שנעשו בשילוב עם זכוכיות צבעוניות. הכלים עצמם נעשו בדרך-כלל בצבע כחול כהה, עם עיטורים בצבעים בהירים: צהוב, טורקיז ולבן. העיטורים היו לרוב בדוגמאות של "נוצה" ו"אידרת דג". קיימים מספר טיפוסים עיקריים של כלים: פכית עם שפה תלתנית, אמפורה עם שתי ידיות ואלבסטרון וחיקוי של בקבוקון גלילי עשוי בהט.

בקבוקון זכוכית כחולה רומי בצורת ראש יאנוס. המאה ה-3 לספירה

בקבוקון זכוכית כחולה רומי בצורת ראש יאנוס. המאה ה-3 לספירה

ניפוח זכוכית

למרבה הפלא, רק לאחר כ-1,500 שנות שימוש בטכניקת הליבה, הומצאה טכניקה נוספת לייצור כלי זכוכית – טכניקת הניפוח. הטכניקה המוצאה במאה הראשונה לפנה"ס, בסוף התקופה ההלניסטית ובתחילת התקופה הרומית. טכניקה זו, תחילתה ככל הנראה בירושלים או בסביבתה, שם נתגלו הכלים הקדומים ביותר המעידים על תחילת ייצור כלים בניפוח. המצאת טכניקת הניפוח גרמה לכך שתהליך ייצור הזכוכית הפך למהיר וזול. עקב כך ירד מחירם של כלי הזכוכית באופן משמעותי, ותפוצתם גדלה.

בין מרכזי הייצור החשובים ביותר בעת העתיקה נכללה העיר הפיניקית צידון (לחופה של לבנון של היום). כלי הזכוכית הרומיים שיוצרו בצידון היו איכותיים מאוד והופיעו בדגמים רבים. בלטו בהם בקבוקוני בושם בצורת פרי התמר, אשכולות ענבים, בקבוקונים מעוטרים בדגמים מן הצומח ובציפורים, וכן כלים נושאי כתובות דוגמת: "שתה והיה מאושר". אומן הזכוכית החשוב ביותר בעת העתיקה, מהמאה הראשונה לספירה, ידוע בשם אניון (Ennion). אומן זה הטביע את שמו על הכלים שיצר, בדומה לאמן שחותם על יצירותיו. הכלים שייצר מצטיינים בטכניקת ניפוח זכוכית לדפוס באיכות גבוהה מאוד, בעיצוב קלאסי, תוך שימוש בזכוכית צבעונית בגוונים של כחול כהה, חום יין, ירוק זית ועוד. דוגמה טובה מעבודותיו של אניון מוצגת בביתן הזכוכית של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

כלי רומי כפול לתמרוקים. מאות 4-5 לספירה

כלי רומי כפול לתמרוקים. מאות 4-5 לספירה

מצב השוק

כלי זכוכית עתיקים הם פריטים מבוקשים מאוד על-ידי אספנים ומוזיאונים. ישנם אספנים גדולים רבים בארץ ובעולם, והשוק פעיל וערני. בתי מכירות פומביות גדולים בעולם, לדוגמת סותבי'ס וכריסטי'ס, עורכים מכירות פומביות של עתיקות ארכיאולוגיות, הכוללות כלי זכוכית עתיקים. ישנם מקרים שבהם המכירה כולה מוקדשת לאוסף מסוים של כלי זכוכית.

ערכם של כלי זכוכית עתיקים שונה מפריט לפריט ותלוי במספר גורמים עיקריים: צורת הכלי ומקורו, מצבו, נדירותו וצבע הזכוכית. מחירם של כלי זכוכית עתיקים העשויים בטכניקת ליבת-החול עשוי לנוע בין אלף לעשרת אלפים דולרים. מחירם של כלי זכוכית מנופחים, דוגמת בקבוקוני בושם, צנצנות תמרוקים או כלים כפולים לאיפור עשוי לנוע בין מאה לאלף דולרים.
מחירם של כלי זכוכית שנופחו לדפוס, דוגמת אלה שנוצרו בצידון במאה הראשונה לספירה, נע בין אלף לעשרת אלפים. לעומתם, כלים החתומים על-ידי היוצרים, דוגמת אניון, מגיעים למחירים גבוהים בהרבה ונמכרים במאות אלפי דולרים. פריט נדיר, שמצבו טוב מאוד, ומקורו באוסף מפורסם, יכול להגיע למחירים גבוהים ביותר.
לדוגמה, בשנת 1979, נמכרה במכירה פומבית של סותבי'ס בלונדון, קערת זכוכית נדירה ביותר מאוסף מקסוול. הקערה הרומית השיגה מחיר שיא, של חצי מיליון ליש"ט, ונקנתה על-ידי קרן הפנסיה של עובדי הרכבת האנגלית. אותה קערה נמכרה שוב בסותבי'ס, בשנת 1997, תמורת מחיר שיא חדש של 2.31 מיליון ליש"ט (3,910,000 דולר), וכעבור שבע שנים נמכרה פעם נוספת בבית המכירות בונהמס בלונדון, תמורת מחיר של 2,646,000 ליש"ט (4,700,000 דולר).

בכל מוזיאון גדול בעולם ישנו אגף המציג אוסף של כלי זכוכית. ראויים לציון הם האוספים במוזיאון הלובר בפריז, במוזיאון הבריטי בלונדון ובמוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. המוזיאון הגדול ביותר, המוקדש אך ורק לזכוכית, הוא מוזיאון הקורנינג שבמדינת ניו יורק. גם בישראל ישנם שני אוספי זכוכית ציבוריים חשובים ביותר, האחד במוזיאון ישראל בירושלים והשני במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. מספר אספנים גדולים בארץ הורישו את אוספיהם למוזיאונים אלה, וביקור בהם הוא חוויה מהנה.


רוברט דויטש הוא מנהל "המרכז הארכיאולוגי" ביפו העתיקה.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1.האם יש ביקושmoti b07/10/2006 19:50

שלום רב .
ברצוני לשאול האם יש דרישה גם לגושי זכוכית רומית גולמית ??


מוטי

[הוסף תגובה]