שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
דואר עברי מאז בית שני

סיפורם המרתק של הבולים הראשונים של המדינה, שהוכנו בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, והעוצמה ההיסטורית הרבה שהם מבטאים.

איתמר עצמון

מעטפת היום הראשון של הדואר העברי

מעטפה מתאריך 16.5.1948, ז' אייר תש"ח (יומיים לאחר הכרזת העצמאות), "היום הראשון של הדואר העברי"

סדרת בולי דואר עברי (או "דאר עברי" כמו שנכתב עליהם) היא סדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל, מיד לאחר הכרזתה. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, הינה בת תשעה בולים שונים בעריכים שונים ובשני גדלים שונים. נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה (129 לפנה"ס – 135 לספירה), אשר מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, ריבונות בארץ ישראל וחופש של עם ישראל. לחימה שהגיעה אל סופה, בעיני רבים, עם הקמת מדינת ישראל – בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, 1900 שנה לאחר שנשלל לה אותו החופש והריבונות. בזכות המסתורין האופף את הכנת הסדרה בתנאים המחפירים, הסמלים המרתקים שהיא נושאת והעוצמה ההיסטורית הרבה שהיא מבטאת – הפכה היא להיות סדרת הבולים המוכרת, המעניינת וזו-שכל-אספן-לה-כמהה שהנפיקה מדינת ישראל.
"סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור בו העבר והעתיד שזורים זה בזה", אמר אז אחד המדינאים, ואין ספק שסדרת בולי דאר עברי מדגימה זאת בצורה הטובה ביותר. סיפורם של דואר עברי מחזיר אותנו לתקופה של קום המדינה ולפניה, תקופה קשה בה כמעט כל יהודי חלם על בית לאומי שישמש לו מחסה מפני האנטישמיות הגואה.

לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבזל, בשנת 1897, כתב בנימין זאב הרצל ביומנו האישי "בבזל יסדתי את מדינת היהודים", בהמשך המשפט נכתב כי "לו אמרתי זאת היום בפומבי, היתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול". לכל היותר עברו חמישים שנה, והלא יאומן נעשה – הוקמה מדינת היהודים. להקמת אותה מדינה קטנה היו ונוספו כל הזמן בעיות גדולות. חלקן עדיין לא נפתרו, חלקן פתורות וחלקן עדיין לא עלו. לפני שהאיש הזקן, קטן-הקומה והחביב הכריז ש"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל", ניתן לבריטים מנדט אשר ישמש הכשרה ליישוב העברי לנהל את חייו תחת הנהלתו ופיקוחו.

בול דואר עברי 50 מיל

אחד מבולי "דאר עברי". המטבע שעל הבול הוא מטבע ארבעת המינים מתקופת בר כוכבא

בסוף אותה תקופה, בשנת 1948, לאחר שבאו"ם אישרו ליהודים להקים מדינה בארץ, נוספה עוד בעיה, זוטא לכאורה. הבעיה היתה הנפקת בולים חדשים שיבטאו את חופש השלטון של המדינה הצעירה שעדיין לא נולדה. לא היה נייר מתאים, היה אסור לפי החוק בארץ להנפיק בולים שהם לא בולי השלטון הבריטי והיתה גם בעיה של שמירת הסודיות. מכונות לא נמצאו ואם נמצאו היו הן פרימיטיביות ואף אחד לא ידע להפעילן, לא ידעו איך יעבירו אותן לשימוש. ועוד, אילו בולים אלו יהיו? איך יראו? מה יופיע עליהם? מהו שם המדינה שיודפס? הרי עדיין לא הוכרעה בעיית שמה של המדינה – יהודה, ישראל שמא ארץ-ישראל?
למרות כל הבעיות הרבות שנוצרו, בבוקר יום ראשון, 16/5/1948, ז' באייר התש"ח, כבר נשלחו בולי הדואר עברי לסניפי הדואר ואנשים רבים רצו לאשנבים לקנות אותם. לקנות את אותם "בולי דאר עברי מאז הבית השני", כמו שרווחה ההלצה דאז. הלצה שאין ספק שלא היתה אלא מציאות. היו אלו בולים עבריים, נושאים את השם "דאר עברי" שמאז תקופת הבית השני לא היה לאותם יהודים לשלוח דאר תחת ריבונות עברית. מה גם, אותם סמלים שהסדרה נושאת הם סמלים של מטבעות עתיקים מתקופת הבית השני, הפעם האחרונה שהיתה ליהודים אוטונומיה.

מספר שבועות לפני הכרזת המדינה החלו לדון באמת בשאלת הבולים העתידים לראות אור. למעשה, בעיית הבולים נוצרה לראשונה לאחר הצבעת האו"ם בנושא הקמת מדינה יהודית וערבית בארץ ישראל, בכ"ט בנובמבר 1947, חודשים ספורים לפני הכרזת העצמאות. חברי ההנהגה היהודית דאז ביקשו משלושה גרפיקאים לעצב בולים למדינה החדשה. מתוך שְלש ההצעות שהוצעו הצעתו של אחד מהם, אוטו וליש שמו, התקבלה בהתרגשות רבה. הצעתו היתה שעל הבולים יופיעו מטבעות שנטבעו ע"י היהודים 2,000 שנה קודם לכן, בתקופת המרד הגדול (67-73 לספירה) ומרד בר כוכבא (132-135 לספירה), אשר מבטאים את הרצון והלחימה של העם היהודי לחופש.

למרות זאת, רק כמה חודשים לאחר מכן, באפריל 1948, החלו לתכנן את עניין הבולים ברצינות רבה יותר. בעיקר כשבריטים, שהיו אמורים לפנות את הארץ, הודיעו על הפסקת שירותי הדואר ועל השמדת כל מלאי הבולים הקיים. כאשר רצתה ההנהלה היהודית להדפיס את אותם בולים, שעדיין לא עוצבו סופית, גילו שאין איפה להנפיק את הבולים (במקור היו אמורים להדפיס אותם בדפוס "לוין אפשטין", שעד היום מנפיק את בולי המדינה, אך בגלל שהיה ממוקם בבת-ים, שהיתה נתונה באותם ימים בידי כנופיות ערביות, לא היה אפשר להדפיס בו אותם). בנוסף, לא היו כמעט מכונות שהיו מסוגלות לעשות זאת, ואם כן היו אז הן היו גסות ופרימיטיביות בכדי להנפיק בולים קטנים, שכמובן צריכים להיות כמה שיותר יפים ונקיים, כי הם מעין "סימן זהות" חדש למדינה החדשה שעדיין לא נוסדה. כאשר חיפשו מכונות בבתי דפוס גדולים, לא היה אפשר לשמור על סודיות בעת ההדפסה, בגלל האיסור להנפיק בולים כל עוד הבריטים בארץ.

לבסוף בעניין הדפסת הבולים הצליחו להשיג מספר מכונות דפוס מדפוס עיתון הארץ, שהועברו למקום סודי בת"א. כאשר העבירו את מכונות הדפוס לת"א עוד בעיה נוצרה – נייר לא היה כמעט, ואם היה – החל להידלדל. ועד שהמוסדות החליטו "רשמית" לאשר את ההנפקה, כמעט ולא נותר ממנו. לא יכלו לעשות הזמנת נייר מחו"ל ולכן כל סוג נייר שנמצא – גם אם היה גרוע לשימוש, נלקח למען ההנפקה. כך שבסוג הגרוע והגס של הנייר השתמשו להדפיס את הבולים הקטנים, בעריכים הנמוכים. ובסוג ה"משובח" של הנייר שנמצא השתמשו להדפיס את הבולים הגדולים, בעריכים הגבוהים.

מעטפת בול דואר עברי

מטבע מתקופת המרד השני "שנת אחת לגאולת ישראל"

כאשר הגיעו גלופות הבולים מאוטו וליש, אשר על סמליהם נדון בהמשך, עלתה לאוויר בעיה חדשה: עדיין לא הוכרעה בעיית שמה של המדינה – הכיצד היא תיקרא? אולי "ארץ-ישראל" אולי "יהודה", אולי "מדינת יהודה" ואולי "מדינת ישראל"? הבולים היו צריכים להישלח עוד ימים ספורים ולא יכלו להנפיקם בגלל שלא ידעו לכתוב מטעם איזו מדינה הבולים מונפקים. אז צץ בראש מישהו הרעיון לקרוא לבולים "דאר עברי" (ולא ישראל וכד'). כך בעזרת פתרון זה היה אפשר להתחיל להדפיס את הבולים.
בעיות טכניות רבות המשיכו לעלות, כגון בעיית הצבע, הנקבוב וכו'. את כולן פתרו בדיעבד (ראה המאמר "הדפסתי את הבולים הראשונים של מדינת ישראל", מאת ר.אהרונסון).

בבוקר יום ראשון, 16/5/1948, ז' אייר התש"ח, למרות הכל, כבר נשלחו כמויות גדולות של הבולים הראשונים של המדינה שזה עתה נוסדה, ולמרות תחילת החלק השני של מלחמת העצמאות, עמדו אזרחים בתורים באשנבים על-מנת לקנות את אותם בולים חדשים-ישנים.

אותם אזרחים שקנו את כל הסדרה, קבלו לידם סדרה בת תשעה בולים בעריכים שונים, בשני גדלים ובצבעים שונים, עליהם סמלים שונים, או יותר נכון, מטבעות שונים. אותם מטבעות, כאמור, מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, ריבונות בארץ ישראל וחופש של עם ישראל. בשעת הלחימה של היהודים נגד הרומאים, במרד הגדול ובמרד בר כוכבא, החליטה המנהיגות היהודית דאז לטבוע מטבעות יהודיים כדי לציין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. מנהג הטבעת המטבעות בידי יהודים החל בימי יוחנן הורקנוס הראשון (135-104 לפנה"ס), מראשוני המלכים החשמונאים.  לפני שנדון במטבעות עצמם, יש לציין כי בשובלי הבולים (עליהם נדון בהמשך) מצוינים מדי פעם תקופות שבמשך השנים הוכח כי המטבעות לא נטבעו בהם.

מטבע מתקופת מרד בר כוכבא

מטבע מתקופת מרד בר כוכבא המופיע על הבול הנראה למעלה

חלק מהבולים מעוטרים במטבעות שנטבעו בתקופת המרד הגדול (או "המרד הראשון" או "מלחמת היהודים"), בעיצומו של אותו מרד נחרב בית המקדש ע"י הרומאים, לאחר 420 שנות פעילות. היהודים השיבו לחימה ומאות אלפי יהודים נהרגו ונשחטו לדיון מורחב על המרד הגדול ראה ספרו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס, היסטוריון בן התקופה וממנהיגי חלק מהמרד) ''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''. למרות שהיה זה קרב של הרומאים נגד אומה קטנה, ייחסו הרומאים לעצמם ניצחון אדיר, דבר שבא לידי ביטוי בתהלוכות רבות (כגון תהלוכת טיטוס שהונצחה בתבליט המפורסם – שער טיטוט) ובמטבעות רבים שנטבעו, ביניהם גם מטבעות זהב וכסף.

על אותם מטבעות שטבעו היהודים מופיעים עץ דקל, עלים, אמפורות, גביעים, וכמובן כתובות המבטאות כמיהה לציון לדיון מורחב על משמעות הסימנים שעל גבי המטבעות ראה ספרו של י. משורר ''אוצר מטבעות היהודים''. עץ הדקל ועלה-הגפן, שהפכו להיות פופולארים ביותר בתרבות היהודית במאה הראשונה לספירה, מבטאים את השפע של הקב"ה כלפי האדם. גם התמר, שגדל על עץ הדקל, הוא מהחשובים שבעצי הפרי ("צדיק כתמר יפרח") ויכול להיות שעלה הגפן מסמל את גפן הזהב שהיה מוצב בכניסה להיכל. אותם אמפורות וגביעים, לפי דעת רוב החוקרים כיום, הם כלים מבית המקדש – אמפורה שהיא כלי לניסוח או כלי קיבול לנוזלים ראה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ח' והגביע יכול להיות כגביע העומר. כמו כן, אותו גביע מופיע על שער טיטוס, עליו חרוטים כלי המקדש. כמובן שיש כאן אמירה פוליטית מסויימת, שבית המקדש יישאר והרומאים לא יצליחו להחריב אותו. כ"כ הכתובות שע"ג המטבעות הן "לגאולת ציון", "חרות ציון", "ירושלים" וכו'.
חלק מהבולים מעוטרים במטבעות שנטבעו בתקופת מרד בר כוכבא, כאשר לחמו היהודים נגד הרומאים על-מנת לקבל ריבונות עצמאית על הארץ. על מטבעות אלה מצויים אשכול ענבים וארבעת המינים. אשכול הענבים מציין, כאמור, את השפע של הקב"ה, וארבעת המינים מציינים מצווה חשובה ביותר בבית המקדש. כמו כן, מופיעה הכתובת "ירושלים הקדושה" ו"אלעזר הכהן" (משרה שיכלה להתקיים רק כאשר בית המקדש היה קיים).
יש לציין כי הכתובות שצויינו על המטבעות הן בכתב האשורי, דבר שלא היה נהוג באותה עת. באותה תקופה, כפי שמעידות לנו המגילות הגנוזות, השתמשו בכתב העברי המרובע (הדומה לכתב בו אנו משתמשים כיום). הסיבה שהכתובות לא נכתבו בכתב המרובע היא שאותם המוסדות היהודיים שטבעו את המטבעות, ניסו לפאר את ההיסטוריה המפוארת של עמם. למעשה, אותו הכתב המופיע על המטבעות הוא הכתב בו השתמשו מאות שנים לפני שנטבעו, בתקופת בית ראשון, תקופה בה מלכות בית דוד ושלמה היתה אימפריה רחבת מימדים. היתה זו תקופה אופטימית המעידה על שלטון ישראלי חזק ומתפתח. אותם מוסדות יהודיים שטבעו את המטבעות, שנים רבות לאחר מכן, בשיאה של התקופות הקשות ביותר לעם היהודי – ניסו באמצעות מטבעות שהיו בשימוש יומיומי להזכיר לעם היהודי את עברו המפואר. לסוג הכתב שעל המטבעות היה משמעות עמוקה, וכך ניסו ליצור אופטימיות בלבו של העם שסבל כל כך, ראה את בית אלוהיו נשרף לנגד עיניו ורבבות מבני עמו נשחטים, להזכיר להם את עברם המפואר. אירוני הדבר שעל בולי דואר עברי, שגם הם היו אמורים להעלות את מורל העם, נדפסו מטבעות עתיקים אלה. כך, למעשה, נשלם מעין מעגל בן 3,000 שנה – התקופה הטובה של ראשית המלכות הישראלית, התקופות הקשות של העם והחורבן הנוראי, והחזרה המופלאה למולדת לאחר אלפיים שנות גלות.

גליון בולי דואר עברי 1000 מיל

גליון שלם של בולי דואר עברי בערך נקוב של 1000 מיל. בתחתית הגליון נמצאים השובלים

בעניין השובלים, כאשר הגיעה הגלופה של הבולים שמו לב שהיהודי/הישראלי הממוצע של אז לא ידע לקרוא עברית עתיקה. דוד רֶמֶז, בולאי שהיה מעורב בכל העניין ולימים מנהלו של משרד הדואר הישראלי, חשב על רעיון שהיה נהוג באותם השנים בליכטנשטיין – מתחת הבול נהגו להוסיף עוד פיסת דף, שתסביר את פשר הבול. אותה פיסה, המכונה שובל, באה להסביר את הבול, או לעניינו – לפרש את הכתובת שעל גבי המטבעות ולכתוב מאיזה תקופה הם. כך החלו להוסיף לכל גליון בולי דאר עברי (ראה תמונה) שורה של שובל – כתובית של כמה שורות שמסבירה מעט על המטבע שעל גבי הבול. ומאז ועד היום, מתחת לכל בול ישראלי יש שורה של שובל, שמוסיף על הבול. השובל הוא חלק אינטגראלי מהבול הישראלי וכיום רוב אספני בולי ישראל לא ירצו לקבל בול ללא שובלו. כאמור, באותה תקופה חשבו מרבית החוקרים כי רוב המטבעות שהוזכרו כאן נטבעו בתקופת החשמונאים ע"י שמעון החשמונאי (סביבות 140 לפנה"ס). עוד יש לציין, שבול דואר עברי עם שובל שווה כיום פי כמה עשרות ומאות מאותו בול דואר עברי ללא השובל.

לגבי הבולים עצמם, בסדרה שהודפסה בשיטת הדפוס "בלט", נמצאים תשעה בולים בעריכים שונים, בצבעים שונים ובשני גדלים. ששת הבולים הראשונים (3-50 מיל) הם בגודל בול רגיל. שווים כיום רב מהערך הנקוב עליהם:
מטבע 3 מיל – בול כתום-תפוז עליו מופיע מטבע של עץ דקל מתקופת המרד הגדול והכתובת שעליו: "לגאלת ישראל".
מטבע 5 מיל – בול ירוק עליו עליו מופיע מטבע של עלה גפן מתקופת המרד הגדול והכתובת: "חרות ציון".
מטבע 10 מיל – בול סגול (אדום לילכי) עליו מופיע מטבע של אמפורה מתקופת המרד הגדול והכתובת: "שנת שלוש".
מטבע 15 מיל – בול אדום-עז עליו מופיע מטבע של אשכול ענבים (ראה תמונה) מתקופת מרד בר כוכבא. הכתובת: "שנה ראשונה לגאולת ישראל".
מטבע 20 מיל – בול תכלת\כחול עליו מופיע מטבע גביע מתקופת מרד בר כוכבא והכתובת: "שקל ישראל שנה שניה".
מטבע 50 מיל – בול חום עליו מופיע מטבע של ארבעת המינים מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "שנה ראשונה לגאלת ישראל".

אחד מבולי דואר עברי העשוי בטכניקת דיקור

אחד מבולי דואר עברי העשוי בטכניקת ה"דיקור"

שלושת הבולים האחרונים, בעריכים הגבוהים (250-1000 מיל) הם בגודל כפול. שויים כיום רב מאוד ויכול להגיע לאלפי ועשרות-אלפי שקלים (עם שובל):
מטבע 250 מיל – בול ירוק-כהה עליו מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה II. הכתובת: "שקל ישראל שנה שניה" (צד I) "ירושלים הקדושה" (צד II).
מטבע 500 מיל – בול אדום שהודפס על נייר צהבהב מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה III. הכתובת: "שקל ישראל שנה שלישית" (צד I) "ירושלים הקדושה" (צד II).
מטבע 1000 מיל – בול כחול שהודפס על נייר תכלכל עליו מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה IV. הכתובת: "שקל ישראל שנה רביעית "ירושלים הקדושה" (צד II).

בשל החוסר בדפים ונקבוב הבולים במסרקים שונים, קשה לפעמים לדעת אם ברשותנו בול דואר-עברי מקורי או זיוף. דבר זה מבלבל את החוקרים שנים רבות. כמו כן בגלל אותו חוסר במסרקים בעזרתם מנקבבים את שולי הבולים, הדפיסו חלק משלושת העריכים הראשונים של הבולים בשיטת דקר (ראה תמונה). כמו כן הופיעה טעות קלה מבחינת סדר השורות על השובל של הבולים בעריכים 10 ו-15 מיל, דבר שמעלה עלייה משמעותית בולים אשר עליהם תקלה זו. ועוד, הנפיקו אז גם סדרה של בולי דאר עברי עליהם מופיע הכיתוב "דמי דאר", מטרת בולים אלה היא תשלום "קנסות" של ביול חסר. שובלי בולים אלה חסרים את הכיתוב שנמצא בבולי דואר עברי הסטנדרטיים.

המשך הסדרה של בולי ישראל עליהם מטבעות עתיקים

המשך הסדרה של בולי ישראל עליהם מטבעות עתיקים

במשך השנים המשיכו להנפיק את סדרת הבולים הנושאת תצלומי מטבעות עתיקים (ראה תמונה). סדרה זו שודרגה מבחינה גראפית, שמה שונה ל"ישראל" ונוספו לה תצלומי מטבעות יהודיים, בעיקר של מטבעות שנטבעו מטעם השושלת החשמונאית שנוסדה ע"י יהודה המכבי. בולים אלה הונפקו לראשונה כשנה וחצי לאחר הנפקת דואר עברי, ונוספו להם כמה הנפקות של סדרות המשך עד מחצית שנות החמישים.

בולי דואר עברי מהווים בסיס לעוד כמה בולים נוספים שהונפקו ע"י מדינת ישראל. בשנת 1973, לכבוד תערוכת הבולים הבינ"ל שהתקיימה באותה שנה בירושלים, הופיעו שלושה גיליונות מזכרת מרהיבים, אשר עשויים בטכניקות מתקדמות לאותה תקופה, עליהם הופיעו התמונות של שלושת בולי דואר עברי בעריכים הגבוהים (250-1000 מיל), וגם של המטבעות העתיקים עליהם הם מתבססים. יש לציין שאותה תערוכה, לכבודה הונפקו הגיליונות הנושאים את הבולים הראשונים של המדינה, נדחתה לכמה חודשים עקב מלחמת יום-הכיפורים. בנוסף לכך, גם על שלושה בולים מסדרת הבולאות השנתית שהונפקו בשנות התשעים מופיעים תצלומים של בולי דואר עברי, שמשמשים כבסיס לבול.

הזכרונות הקטנים כל כך, של אותו תהליך מייגע של הנפקת בולים למדינה שעדיין לא נוצרה, מלמדים אותנו על תקופה גדולה כל-כך. התקופה של תקומת ישראל, לאחר 2000 שנות גלות. לאחר שהעם הקטן סבל אינקוויזיציות, מסעי צלב, גירושים, השמדה על-ידי שואה ועוד דברים שאין ספק שהם עוול בלתי-מוסרי, אין ספק כי כיום הצדק ההיסטורי והמוסרי ביותר הוא שיהיה לאותו עם מדינה וריבונות, מדינה אותה ניסה להקים בהצלחה בלתי נתפסת. שמא תפסיק להתקיים, ותישכח באיזה ספר היסטוריה מצהיב? שמא תמשיך להתקיים כמדינה לתפארת?

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
5.המטבעותkonstantin pashanov02/10/2007 22:46

שווייהם נעים בין 10-30 דולר . במצב כמו בבול זה יגיע לאלפי דולרים . את הזולים אפשר למצוא בזול בירושלים העתיקה . רק תיזהר כי יש חיקויים.

[הוסף תגובה]

4.TITOJ.G03/08/2007 14:22

מה השווי של המטבעות הנ"ל ????

[הוסף תגובה]

3.מדוע אף אחד אינו עונה?pkl22/11/2006 16:27

לפחות יוצר הרשימה.....

[הוסף תגובה]

2.שאלה נוספת- האם מישהו יודע את pkl13/11/2006 17:58

פירוש המושג שטבוע על בול שברשותי - מימין כתוב " ארץ ישראל" ומשמאל "בול ילדים" האיור של הבול- דמות פניו של ילד

[הוסף תגובה]

1.בולי ראשית המדינהpkl13/11/2006 17:50

אשמח לדעת מה שווים של בולים אלו כפי שהוצגו בכתבה.

[הוסף תגובה]