שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
יגואר XK – חמישים השנים הראשונות

בגיליון 'רכב' האחרון הכרנו את היגואר XK החדשה; אם נבחן אותה כעוד מכונה אקזוטית וחושנית בלבד – טעות בידינו. המטען הגנטי אותו היא סוחבת על כתפיה מחוויר בהשוואה למורשת לה היא מחויבת. תזכורת מאין היא באה ולאן היא צריכה ללכת.

דני שטיינמן  |  צילומים: יגואר

סר וויליאם לאיונס, ממייסדי יגואר

סר וויליאם לאיונס, ממייסדי יגואר: מאופנוען נלהב ליצרן מכוניות שהפכו לאגדה עוד בחייהן, ובחייו. מנחיל מורשת ספורטיבית המחזיקה עד היום

בדיוק ביום הולדתו ה-21, בארבעה בספטמבר 1922, רשם וויליאם לאיונס יחד עם שותפו בן ה-30 וויליאם וולמסלי את חברת Swallow Sidecar Company בעיירה בלקפול באנגליה. על העירבון לבנק שהלווה להם 1,000 ליש"ט חתמו הורי שני השותפים חובבי האופנועים, שהחליטו להמשיך ולפתח את עסקי ייצור צינות הצד (סירות) לאופנועים בהם התמחה וולמסלי. החברה עסקה בתחילת דרכה ברכישת אופנועי טריומף מעודפי הצבא של אחר מלחה"ע ה-1 והסבתם לרכב משפחתי זול באמצעות הוספת "סירה".
ההימור התברר כמוצלח והחברה שגשגה. שנות המשבר הכלכלי שלאחר המלחמה היו תפאורה מושלמת ליצרנית הצעירה, שהציעה אלטרנטיבה זולה למכוניות, שגם הזולות שבהן היו עדיין רחוקות מהישג ידם של רבים. ראייתם את הנולד הובילה אותם למהלך הבא: בניית מרכבים שונים עבור מכוניות קטנות וזולות, דוגמת מוריס, סטנדרט, פיאט, והמפורסמת מכולן – האוסטין Seven. ההצלחה הובילה לשינוי שם החברה ל-Swallow Sidecar and Coachbuilding, או בקיצור: SS Cars.
ב-1930 הוצגה ה-SS, מכונית ספורט יפהפייה שהתבססה על שלדת 'סטנדרט' – יצרנית רכב שפעלה בהצלחה רבה בקובנטרי, בין השנים 1903 ל-1963. המכונית נקראה Standard Swallow או בקיצור – SS, שהתפרש מאוחר יותר גם כקיצור ל-Swallow Sports.

יגואר SS100

ה-SS 100 יוצרה בין השנים 1936-40 והיתה מכונית ספורט בריטית קלאסית ונחשקת, עם מנוע 6 צילינדרים בנפח 3.5 ליטר שייצר 125 כוח-סוס כמעט דמיוניים באותה עת. ה-SS 100 היוותה את שדרת היסודות לסדרות ה-XK שלאחר המלחמה. יש הרואים בה, למרות השם, כיגואר הראשונה

השם יגואר הופיע לראשונה בסתיו 1935, עת הוצמד ל-SS100 ממנו נולד שנה מאוחר יותר ה-SS Jaguar הראשון. הן ה-SS100 והן היגואר SS-הכמעט-זהה, הפכו לנכסי צאן ברזל של תעשיית הרכב הבריטית, בעיקר בגלל הדרך ההפוכה אותה ביצעו אל התהילה; ה-SS100, שנמכרה בעבור 445 ליש"ט בלבד, הציעה ביצועים מרשימים ביותר לאותה עת (160 קמ"ש מרביים, והאצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך כ-10.5 שניות בלבד!) ונרכשה על-ידי רבים גם כדי להתחרות על מסלולי המרוצים, ובהצלחה מרובה. לא פעם מקובל היה באותה העת להסב מכוניות ספורט למכוניות מרוץ, או שמכוניות המסלול יוצרו במיוחד כדי לנצח מרוצים. מכונית ספורט זולה יחסית עם יכולות לנצח על המסלול לא הייתה דבר שבשגרה, וכמובן שתרמה רבות להפצת והאדרת השם, שכבר החל להתחבר ל'יגואר'.
היה זה ב-1936 כאשר וולמסלי ולאיונס החליטו על האסטרטגיה של החברה, בקובעם כי "בכל יגואר שתיבנה אי-פעם יזרום דם ספורטיבי, בין אם המדובר במכונית מרוץ ובין אם בסדאן או במכונית פאר". וכך היה.

במהלך מלחה"ע ה-2 נקלעה החברה – כמרבית יצרניות הרכב הבריטיות – להסבת פעילות כפויה. SS ייצרה מטוסים לטובת מאמץ המלחמה במפלצת הנאצית, ומיד עם סיום המלחמה חזרה החברה לייצור המכוניות, אלא שהשם SS הפך מן הסתם למוקצה ולא בר שימוש. היה זה אך טבעי לשנות את שם החברה ל-Jaguar Cars Ltd., על שם שמות הדגם שהוצמדו לכמה מהמכוניות לפני המלחמה.

יגואר XK120

הראשונה ואם השושלת: היגואר XK120 הושקה בלונדון ב-1948 והוכתרה מיד על-ידי רבים כ"מכונית מייצור סדרתי היפה בעולם". הביצועים היו חסרי תחרות והמנוע נחשב כמנוע יגואר האמיתי הראשון, ושם הקוד שניתן לו - XK - עובר עד היום כחוט השני בהיסטוריה וברשימת שמות הדגמים של יגואר. יוצרה ושווקה בין השנים 1949-54

היגואר האמיתית הראשונה הוצגה ב-1948, מלהיבה את כל באי תערוכת הרכב Earls Court Motor Show ומיליוני קוראי עיתונים ברחבי העולם. ה-XK120 רודסטר היתה המכונית הסדרתית המהירה בעולם באותה עת (!), עם מהירות מרבית של 120 מייל לשעה (מכאן שמה) שהם כ-190 קמ"ש! עיצובה הראדיקאלי-חושני, יחד עם תג המחיר האטרקטיבי של פחות מ-1,300 ליש"ט וזמן ההמתנה הארוך, הפכו אותה נחשקת עוד בטרם נמכר הדגם הראשון. העיתונות, נהגי המרוצים וכמובן הרוכשים תיארו אותה כאגדה נוסעת, עם יכולות וביצועי כביש שטרם נודעו עד אז – הרבה הודות למנוע ה-3.4 ליטר (נפח שהפך מסורתי ביגואר) עם 160 כוח-סוס, שהספיק להאיץ את הרודסטר החושנית מ-0 ל-100 קמ"ש תוך פחות מ-10 שניות. ב-1951 הושקה גרסת הקופה בתערוכת ז'נבה (XK120 Fixed Head Coupe), שהתבררה – למרות הבסיס הזהה לרודסטר – כשקטה, חלקה ונעימה יותר לנסיעות ארוכות, ובכך כמכונית GT מושלמת לגמיעת מרחקים ארוכים במהירות ובנוחות מקסימאליות. הקפדה יתירה על הגימור בתוך תא הנוסעים, הוספת כמה אביזרי נוחות, והעיצוב שהזכיר בוגאטי מיתולוגיות משנות ה-30' הפכו לפתע את יגואר למתחרה מול פאר היצירות מאיטליה וגרמניה – עם ביצועים עדיפים ובמחיר אטרקטיבי יותר. ב-1953 הוצגה גרסת Drophead Coupe ל-XK120 עם גג קשיח הניתן להסרה, ממנה יוצרו פחות מ-1,800 יחידות, ובכך הפכה ל-XK120 הנדירה ביותר (כ-7,600 רודסטר וכ-2,700 קופה יוצרו). באוקטובר 1954 החליפה ה-XK140 את ה-XK120 עם עיצוב כמעט זהה אך מנוע מחוזק שייצר 190 כוח-סוס והזזתו לפנים במרכב, כדי לפנות עוד מקום בתא הנוסעים שהפך נוח ומרווח יותר ולהתאים לדרישות השוק החשוב ביותר של יגואר באותה העת – ארה"ב. הן גרסאות ה-Drophead והן גרסאות ה-Fixed Head של ה-XK140 צוידו בצמד מושבי חירום זעירים מאחור, לאפשר מקום לשני ילדים שם, ובכך הגדילו באחת את קהל היעד של המכונית.

יגואר XK150 Drophead Coupe

XK150 Drophead Coupe. יוצרה בין 1958-61

היה זה פחות או יותר באותה העת שהשם XK החל להתפרסם בעיקר בהקשר למנוע. מנוע היגואר XK על סוגיו הפך לשם נרדף לביצועים ויכולות, כאשר בניגוד למתחרה המרה פרארי מאיטליה או מרצדס מגרמניה, עשה זאת ה-XK בדרך שונה, אולי מאופקת וצנועה יותר – אך עם תוצאות מרשימות לא פחות. וויליאם לאיונס וצוותו המוכשר יצקו את יסודות שושלת מנועי יגואר שהפכו את המותג למיתוס אותו מנסים ביגואר לשמר עד היום, תקופה בה החברה שרויה במלואה תחת כנפי קונצרן הענק פורד, עת השמירה על בידול הופכת למשהו קשה ומורכב בהרבה מאותם ימים בעבר, כשיגואר עוד הייתה אותה סנונית חופשייה בשמי תעשיית הרכב הבריטית.

נעים לדעת כי אנשי פורד מבינים את המטען הגנטי הזורם בעורקי מכוניות יגואר ואת "עול המשך השושלת" ובמידה רבה מיישמים זאת ב-XK החדשה. "מנוע ה-XK המקורי, זה שהותקן ב-XK120, היה יצירת מופת ונקודת ציון בתעשיית הרכב כולה", צוטט פעם ניק שיל, יו"ר יגואר. "אותו מנוע מופלא התווה את הכיוון אליו הלכה יגואר מאז סוף שנות ה-40', וגם כיום אנו מחויבים לאותה מורשת".
אז בפעם הבאה שתראו יגואר חולפת על פניכם ברחוב, על אחת כמה וכמה כאשר צירוף האותיות X ו-K מודבקים על אחוריה – תנו כבוד; לא מדובר באיזו המצאה יח"צנית או בצירוף אותיות מקרי. השם המחייב הוא עתיר הישגים ועלילות, והמכונית הנושאת אותו – למרות שככל הנראה היא עולה כיום יותר ממה שעלתה האוריגינל בשעתו – מחויבת להמשיך את המסורת המפוארת, והמדובר במטען לא קל כלל ועיקר...


פורסם לראשונה במגזין "רכב", גיליון 51, אפריל 2006.

תגובות