שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
תכשיטי הגבר

ברוב התרבויות בעולם הישן והחדש כאחד נהגו גברים להתהדר בכלי נשק מפוארים שבעשייתם הושקעו עבודה רבה, דמיון שופע, מיטב הטכנולוגיות וחומרי הגלם, וממון רב.

אוצרים: ד"ר איתן איילון, ניצה בשקין יוסף  |  צילום: נובה ישראל

תכשיטי הגבר

צילום: דרור כץ

רובם לא נועדו ללחימה ממש אלא לטקסים, לאירועים רשמיים ובעיקר – להפגנת עושרו ומעמדו הרם של בעליהם. כבר בספרות התלמודית הכירו חז"ל באופי המוחצן של כלי הנשק הללו ובהקבלתם לעדיים שעונדת האישה:
"לא יֵצֵא האיש [מביתו בשבת] לא בַסייף ולא בקשת, ולא בתריס [=מגן], ולא באַלה, ולא ברומח, ואם יצא [לרשות הרבים] – חייב חטאת. רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו... [כלומר מותר לצאת עמם]" (ירושלמי שבת ו, ז, ע"ג, מ"ד).

מכאן נבחר שמה של התערוכה – "תכשיטי הגבר". בתערוכה, שתיפתח במוזיאון א"י במרכז "אדם ועמלו" באפריל 2007, יוצגו כלי נשק מעוטרים להפליא, ממש "תכשיטים", שנוצרו ברחבי העולם במאות השנים האחרונות. הפריטים נבחרו מאוצרותיהם הנרחבים והמגוונים של שלושה אספנים "משוגעים לעניין", איש איש ותחומי העניין וההתמחות שלו. המוצגים כוללים נשק קר (מפגיונות, חרבות וחניתות ועד בומרנגים ו"מקלות אכילה" סיניים ששימשו נשק), נשק חם (אקדחים, רובים ואף אקדח משולב בחרב), ואמצעי הגנה (מגנים, קסדות ושריונים).

כלי הנשק יוצגו בתערוכה בשישה אגפים בהתאם למוצאם הגיאוגרפי-תרבותי: האימפריה העות'מאנית והקווקז, המרחב ההודי-איראני, דרום-מזרח אסיה, המזרח הרחוק, אירופה ואפריקה. בכל אחד מהאגפים האלה, ובתוכם – בארצות השונות ובקרב הקבוצות האתניות למיניהן, יומחשו ההקשרים התרבותיים-דתיים של כלי הנשק כפי שהם מתבטאים בצורותיהם ובעיטוריהם (לדוגמא, חרבות אסלאמיות מפוארות שעיטורן אינו כולל דמויות עקב איסור האסלאם, בדומה ליהדות, או פריטים מארצות אחרות שעוצבו דווקא בצורת חיות מיתולוגיות). כמו כן יושם דגש על הטכניקות המגוונות והמשוכללות של ייצור כלי הנשק המשובחים האלה ובעיקר – של עיטוריהם, ועל חומרי הגלם הרבים שבהם השתמשו האומנים. עם אלה נמנים מתכות מעולות ויקרות, שנהב וקרן (בעיקר קרן קרנף, שנחשבה כמעניקה כוח גברא, ועקב הביקוש לה הושמדו רוב הקרנפים בעולם), מיני עץ אקזוטיים, אבני חן ועורות של חיות ודגים.

פגיון מאיראן, 1800 לספירה, קת עשויה שן מגולפת בדמויות בהשפעה אירופית (דמויות אסורות על האסלאם)

פגיון מאיראן, 1800 לספירה, קת עשויה שן מגולפת בדמויות בהשפעה אירופית (דמויות אסורות על האסלאם). אוסף ירום

בתערוכה יוצגו גם נושאי-משנה כגון כלי נשק "מוסלקים", שהוחבאו בתוך חפצים אחרים (למשל מקלות הליכה או מניפות); כלי נשק של נשים, שאינן מזוהות בדרך-כלל עם נושא הלחימה (וזאת כאנטי-תזה ל"תכשיטים" הגבריים), כמו פגיון ששימש נשים לנקום את חילול כבודן; או חרבות נאות מאוד מהעולם האסלאמי שעוטרו בסמלים יהודיים ובכתובות בעברית (למרות שהיהודים לא הורשו שם בדרך-כלל לשאת נשק, הם היו במקרים רבים הצורפים שייצרו ועיטרו תכשיטים רגילים ואף כלי נשק באותן טכניקות ממש).

התערוכה תשקף לא רק את עולמם הרוחני והחומרי של גברים ברחבי העולם דרך כלי נשקם המקושטים אלא גם את מיטב ההישגים הטכנולוגיים ומסורות העיטור שנהגו בארצות אלה מהמאה ה-17 ואילך. התערוכה תלווה בסרטי וידאו ובצילומים אתנוגראפיים של נושאי נשק.

דברי רקע ודוגמאות מתוך כלי הנשק שיוצגו בתערוכה

האימפריה העות'מאנית והקווקז

האימפריה העות'מאנית שלטה בזמנים שונים על חלקים מאירופה (כגון יוון והבלקן), מאסיה (ערב והמרחב הסורי-ארצישראלי) ומצפון אפריקה. רוב שטחה היה אסלאמי אך גם בחלקים הנוצריים, כגון ביוון ובבלקן, הושפעו צורות הנשק מהמסורת האסלאמית, אף שקיבלו גם ביטוי מקומי. בתערוכה תוצג, למשל, חרב מפוארת מיוון שהלהב שלה תורכי באופיו ומעוטר בקישוטים ובכתובות בכתב ערבי שנעשו מזהב, בשעה שעל נדן הכסף המעוטר מופיעים דגמי כנסיות נוצריות, הוכחה לכך שהחרב יוצרה ביוון העות'מאנית – אך על ידי אומנים נוצרים.

פגיון, מרוקו, תחילת המאה ה-20, קת מענבר עבודת פיליגרן

פגיון, מרוקו, תחילת המאה ה-20, קת מענבר עבודת פיליגרן. אוסף ירום

בערב, סוריה וארץ-ישראל רווח הפגיון המעוקל הידוע בכינוי "שברייה" או "ג'נביה". עקב האיסור על המוסלמים לעצב דמויות, התפתחה מאוד כאן אמנות העיטור בכסף בטכניקות כגון פיליגרן וגרנולציה, הזהות לאלה ששימשו בתכשיטים. למעשה, אותם אומנים (לעתים קרובות יהודים) עיטרו את התכשיטים וכלי הנשק כאחד. השברייה המפוארת נתונה לעתים בתוך נדן מעוקל מאוד, עשוי גם הוא כסף ומעוטר להפליא, ונישאה בחזית הגוף, על הבטן, כדי להבליט את חשיבותה. הפגיון היה קצר יחסית וישר ולכן רוב הנדן היה למעשה חסר שימוש מעשי ונועד רק לעשיית רושם. העובדה שקצהו מעוצב לעתים כפאלוס (איבר מין זכרי) מבליטה את ייעודו – להרשים. בתערוכה יוצגו שבריות מפוארות בהשוואה לתכשיטי כסף שעוטרו באופן דומה.
בין כלי הנשק מצפון אפריקה יש להזכיר חרב נדירה ממרוקו (נינשה) בעלת להב מוזהב ונדן כסף, שעוטרה במגן-דוד (שהיה גם סמל אסלאמי) ובכתובת בעברית "אתה גיבור לעולם השם". בין כלי הירייה מאזור זה יש לציין רובים ואקדחים משובצים להפליא בפיסות שנהב או צדף, בזהב ובאלמוגים.

אזור הקווקז (כגון גיאורגיה, צ'רקסיה ודג'סטאן) יוצג בתערוכה לצד המרחב העות'מאני עקב הקשרים התרבותיים וההשפעות האמנותיות ששררו ביניהם. הקווקז מאופיין בגיוון רב של כלי הנשק וטכניקות העיטור, שכן הושפע בו זמנית מהעולם האסלאמי, מאיראן, מסין ומאירופה וכן בגלל ריבוי העמים והתרבויות שבו. הנשק הקווקזי המשובח היה אהוב על הרוסים וזכה לשבחים מפי פושקין, טולסטוי ואחרים. במכלול זה ידועים, למשל, פגיון הקינג'אל וחרב השאשקה, שדוגמאות מפוארות מהם, חלקם נושאות כתובות ברוסית, יוצגו בתערוכה. הקתות נעשו במקרים רבים מקרן קרנף או משן ניבתן (wallrus), יונק ימי גדול החי באזור הארקטי; האמינו, ששן הניבתן מסייעת לריפוי פצעים ולעצירת שטף הדם, ולכן הרבו להשתמש בשן שלו לעיטור כלי נשק.

שני פגיונות מאיראן, המאה ה-19, עיטורי אמייל בנחושת וזהב (השפעה אירופית)

שני פגיונות מאיראן, המאה ה-19, עיטורי אמייל בנחושת וזהב (השפעה אירופית). אוסף ירום

המרחב ההודי-איראני

אזור זה התגבש במסגרת המאבק בין התרבות ההינדית והתרבות האסלאמית וקשרי הגומלין ביניהן, שיצרו שעטנז מרתק. עקב ההשפעות ההדדיות האלה קשורה איראן מבחינה תרבותית להודו יותר מאשר לעולם האסלאמי שממערב לה. מאוחר יותר נודעה כאן גם השפעה אירופית, למשל בפגיונות המוצגים בתערוכה, ולהם קתות שנהב שבהן גולפו דמויות, לעתים אף של אנשים עירומים, למרות האיסור האסלאמי להציג דמויות. האזור, הכולל מבחינה תרבותית גם חלקים ממרכז אסיה, מאופיין בגיוון רב מאוד בצורות כלי הנשק ובאמנות העיטור המפותחת, בעיקר בפלדה משובחת, בעיטורי כסף וזהב, בשיבוץ אבנים יקרות, בשן ניבתן ובשנהב. כלי נשק רבים מצטיינים בצורות אקזוטיות כל כך, שלמעשה היו בלתי שימושיים בקרב ואין ספק שנועדו רק להרשים כ"תכשיטים".

קרן ענקית של יאק (כ-50 ס"מ) הודו, המאה ה-18 משמשת לאבק שריפה, עם חלקים מגולפים משנהב

קרן ענקית של יאק (כ-50 ס"מ) הודו, המאה ה-18 משמשת לאבק שריפה, עם חלקים מגולפים משנהב. אוסף ירום

באגף ההודי בתערוכה יוצגו, למשל, אנקוס – כלי מתכת ששימש לנהיגת הפיל אך צויד גם בחוד ללחימה, וקטאר – פגיון מוצק בעל ידית כפולה המעוטרת בכתובות מוזהבות בהודית, שנועד לפצח את שריון הטבעות של האויב. מפחיד במיוחד הוא מגן-זרוע מעוטר, שממנו בולטים חמישה חודים מושחזים היטב אשר שימשו לתקיפה. חרב נאה מהמאה ה-18 שימשה אולי לעריפת ראשים... בתערוכה יוצג גם נשק של פקיר, שלמעשה נאסר עליו לשאת נשק מתכת; לכן השתמש במוט בעל קת מעוקלת שעליו נשען בזמן ישיבה, אך בתוכו הוטמן להב חד, ובמגן קטן שמשני צדיו מתמשכות קרניים ארוכות וחדות של אנטילופה, שיכלו לשמש נשק. מנפאל הובאו פגיונות הקוקרי המעוקלים של אנשי הגורקה, שבשרתם בזמנו בצבא הבריטי נחשבו בין החיילים הטובים בעולם.

מגן ושני פגיונות, איראן, המאה ה-19, עשויים פלדת דמשק עם עיטורים בזהב

מגן ושני פגיונות, איראן, המאה ה-19, עשויים פלדת דמשק עם עיטורים בזהב. אוסף ירום

במכלול הנשק הפרסי בתערוכה בולטים שני פגיונות קג'ארי מופלאים ונדירים מהמאה ה-19, המעוטרים בעבודת אמאייל על זהב ונחושת ובציורים בהשפעה אירופית. סט שלם ויפה במיוחד כולל שני פגיונות, קסדה, מגן ומגן זרוע, העשויים כולם פלדה דמשקאית משובחת עם עיטורי זהב ברמה גבוהה ביותר. פגיונות אחרים צוידו בקתות משנהב או משן ניבתן שעליהן גולפו ביד אמן דמויות, מלאכים ויצורים מיתולוגיים. יוצגו גם נרתיקים לאבק שריפה, אחד מעור ואחד ממתכת, המחקים את צורתו של שק האשכים של גמל, שממנו נעשו נרתיקים כאלה בעבר...

ממרכז אסיה יש לציין מכלול נדיר במיוחד הכולל חרב וסכין משובצות באמנות יוצאת מהכלל בפיסות טורקיז, ולהשוואה – אבזם חגורה, קומקום וקופסה שעוטרו באותה טכניקה, להמחשת העובדה, שאותם אומנים עיבדו הן כלי נשק והן חפצים אחרים.

דרום-מזרח אסיה

פגיון (קריס) מאינדונזיה, 1930, להב מפותל בצורת נחש עם חותם זהב של הסולטאן האינדונזי

פגיון (קריס) מאינדונזיה, 1930, להב מפותל בצורת נחש עם חותם זהב של הסולטאן האינדונזי. אוסף עמישר

אזור נרחב זה כולל את אינדונזיה והפיליפינים, מיאנמאר (בורמה), איי הפסיפיק כגון פפואה, אוסטרליה ועוד. זהו מכלול תרבויות מגוון מאוד וייחודי, שחלקו (למשל אינדונזיה) מיושב על ידי מוסלמים, חלקו – על ידי עובדי אלילים, וכן נוצרים ואחרים. הדבר מתבטא בגיוון רב מאוד של צורות הנשק ושיטות העיטור. באזור אינדונזיה, למשל, שולט פגיון המכונה קריס, אך הוא מופיע במגוון צורות גדול מאוד. הקריס היה חלק מלבושו היומיומי של כל גבר, אך למעשה נועד רק להמחשת גבריותו ולא ללחימה ממש, ולעתים אינו נוח כלל לשימוש, למשל כשצויד בלהב מתפתל בצורת נחש מיתולוגי, שקשה מאוד לנעוץ אותו בגוף. ברוב שטחה של ארץ מוסלמית זו הקת מעוטרת בשיבוצים, ביהלומים גולמיים ובשאר חומרים אך ללא דמויות, עקב איסור האסלאם (בקריס אחד הקת עוצבה בצורת ראש אישה – אך פניה מכוסים ברעלה...). רק באי באלי, בו גרו עובדי אלילים, ייצרו קריסים עם קתות מפוארות בצורת דמויות אדם וחיה. בתערוכה יוצגו גם חרבות מבורניאו, ששימשו בעבר את ציידי הגולגלות המפורסמים, ולהן להב קמור-קעור ששימש לעריפת הראש בתנועה מעגלית... את הראש הם נהגו לצמק בעשן ולשומרו בבית כדי לרשת את רוח המת.

החרב הטיפוסית של בורמה, הקרויה דהא, מצטיינת לעתים בקתות שנהב שגולפו באמנות מפתיעה באיכותה; בשני כלים שיוצגו בתערוכה "מתחבאת" דמות בתוך המסגרת החיצונית של העיטור המגולף, ואנו מתקשים לנחש כיצד הצליח האומן לבצע זאת. אוסטרליה הצטיינה בנשק זריקה, בדומה לאפריקה, והתערוכה תציג בומרנגים (שבניגוד לאמונה הרווחת, לא תמיד חזרו לזורק...) ואלות-זריקה עשויים עץ ומעוטרים בגילוף. למרות פשטותם היחסית נשא אותם הגבר האב-אוריג'יני בגאווה כתכשיט. פפואה ניו-גיני מיוצגת בתערוכה, בין השאר, על ידי פגיונות מעוטרים שנעשו מעצם רגל של עוף בשם קזואר, ובמגן עץ ענק מעוטר כולו להפליא בדגמים צבועים ובצדפים. בין הפריטים מאיי הפסיפיק יש לציין חרב מיוחדת מאוד מאיי גילברט העשויה מוטות מעץ דקל שלאורכם שובצו עשרות שיני כריש, המהוות את להב הכלי.

חרב סמוראים (בינונית) יפאן, המאה ה-19, קת ונדן מצופים בעור של דג הטריגון הקוצני

חרב סמוראים (בינונית) יפאן, המאה ה-19, קת ונדן מצופים בעור של דג הטריגון הקוצני. אוסף עמישר

המזרח הרחוק

כלי נשק מיפן, מסין ובמקצת גם מקוריאה ומטיבט מייצגים אזור זה, שהתייחד תמיד בתרבות משל עצמו. המכלול הבולט כאן הוא הנשק מיפן, ובעיקר חרבות הסמוראי המפורסמות, שמגוון גדול מהן יוצג בתערוכה. כלי נשק אלה מצטיינים באיכות מדהימה ומופיעים בגדלים שונים, שלכל אחד שם משלו ומאפיינים מוכרים. ייצורה של חרב סמוראי אחת ארך כחצי שנה, כפי שמודגם בסרט מרתק שיוצג בתערוכה. בחרבות אלה צופתה הקת לעתים קרובות בעור מחוספס של דג הטריגון הקוצני עם תוספות עיטוריות, שנועדו גם למנוע את החלקת היד האוחזת בחרב. הנדן מעוטר בסמלי משפחה ובצורות מיתולוגיות במגוון טכניקות ובעבודה מוקפדת להפליא, המאפיינת את היפנים: שיבוץ, הזהבה, תבליטים, גילוף ועוד. הלהב נעשה בתהליך ממושך מאוד מפלדה ומברזל משובחים במיוחד, ששילובם הקנה ללהב גמישות, חוזק וחדות גם יחד – הישג שמעטים בעולם יכלו להתחרות בו.
הנשק הסיני יכלול, למשל, חנית ענקית בעלת להב מוצק בצורת להבה המעוטר בקצהו האחורי בראש דרקון. פרט אנקדוטי הם "מקלות אכילה" ממתכת, ששימשו למעשה נשק.

אפריקה

סכין מעוקלת, מרכז אפריקה המאה ה-19, קת עשויה שנהב בדמות ראש אישה

סכין מעוקלת, מרכז אפריקה המאה ה-19, קת עשויה שנהב בדמות ראש אישה. אוסף עמישר

כיון שצפון אפריקה המוסלמית נכללת בתערוכה בתחום האימפריה העות'מאנית, כולל האגף הזה כלי נשק מהאזור המשתרע מדרום לסהרה, בעיקר ממרכז אפריקה. כלי הנשק האפריקניים מתאפיינים בעיבוד פשוט יחסית, ללא החומרים היקרים ששימשו בארצות אחרות. הברזל היה נדיר שם והפלדה הובאה לאפריקה על ידי האירופים רק בראשית המאה ה-20. אולם על פשטות העיטור מחפות הצורות הבלתי יאומנו של כלי הנשק, ובעיקר של "סכיני הזריקה", שהן ההופכות אותם ל"תכשיטים". סכינים אלה מופיעות במגוון גדלים וצורות, וכל אחת מאופיינת בריבוי להבים – ישרים, מעוקלים, סהרונים ועוד – הבולטים לכל כיוון וזווית, עד שקשה להאמין שניתן בכלל לפגוע בעזרת סכין כה מסובכת. נראה שרבות מהן נועדו אמנם להתפארות בלבד. אולם בתערוכה יוצג, בין היתר, צילום של אפריקני שספג בעבר פגיעה מסכין כזאת ונותר בחיים, למרות השסע המפחיד בפניו... סכינים מסוג אחר, גם הן בעלות להבים נוראים, נועדו לעריפת ראשי האויבים. לפי ציורים ישנים, שאחד מהם יוצג בתערוכה, מסתבר שלפני העריפה נקשר ראשו של הקורבן לעץ גמיש שנכפף, ולאחר ההתזה התיישר העץ והראש הועף למרחק... פריט עדין יותר היא חנית שהקצה האחורי שלה גולף באמנות רבה בצורת דמות אדם.

אירופה

המכלול האירופי מייצג למעשה את מערב אירופה, ובעיקר את גרמניה, צרפת ואנגליה. נשק זה, כגון חרבות הפרשים ואקדחי הדו-קרב, מוכר יותר לקהל הרחב מתוך צפייה ביצירות אמנות ובסרטים. מעניין שבמקביל להשפעה האירופית על נשק בארצות שונות, כגון תורכיה והודו, חל גם תהליך הפוך של חיקוי נשק מזרחי במערב (בעיקר לאחר מסע נפוליאון למצרים ו"התאהבות" האירופים בלבנט האקזוטי). ואמנם בתערוכה יוצגו חרבות אירופיות מפוארות בעלות להב מעוקל, המחקה למעשה את הסייף הערבי (חרב בסגנון "ממלוכי"), למרות שהעיבוד הוא אירופי מובהק. חרב אחרת, שנוצרה בהונגריה ועוטרה באבנים טובות, משקפת השפעה תורכית חזקה כתוצאה מהשלטון העות'מאני על ארץ זו.

פגיון מצרפת, המאה ה-19, מעוצב בדמות אותלו שהורג את דזדמונה, קישוטי ובלתי שמיש

פגיון מצרפת, המאה ה-19, מעוצב בדמות אותלו שהורג את דזדמונה, קישוטי ובלתי שמיש. אוסף גרינפלד

פגיון צרפתי ייצוגי במיוחד וכבד עד כי אינו ניתן כמעט לשימוש מעשי, מצויד בקת מסובכת בצורת שתי דמויות – אותלו ההורג את אשתו דזדמונה, שחשד כי בגדה בו, וכדי למנוע טעות בזיהוי, נכתב עליו השם אותלו... חרב נפלאה במיוחד מצרפת מעוטרת כולה בכסף ובזהב ונושאת סמלי מלכות וכתובת המזכירה, שנוצרה לקראת תערוכת פריז של שנת 1850.

מכלול בפני עצמו הם כלי נשק מעוטרים להפליא ששימשו לציד – אחת ההזדמנויות המובהקות שהיו לרם-המעלה האירופי להפגין את עושרו וטוב טעמו, את בגדי הציד שלו, כלביו ונשקו המשובח. לחרבות האלה מצורפים גם סכינים ומזלגות קטנים שבהם ביתר הציד את בשר החיה ואכל ממנו לאחר הכנה מתאימה, עוד בשדה. החרבות והסכינים עוטרו באמנות רבה בסצינות חרותות של ציד וחיות, בקתות מעוצבות בצורת דמויות אדם וחיה, בכתובות התפארות ועוד. כלי אחד שיוצג בתערוכה מהווה חרב ואקדח השלובים יחדיו, אם כי קשה להאמין שנועד להם שימוש יעיל במיוחד. לצד החרבות מוצגים גם רובי ציד מעוטרים להפליא בסצינות דומות, בכתובות ובשיבוצי שנהב.

מאפיין תרבותי אחר של הגברים באירופה היה הדו-קרב, שנערך בדרך כלל על ליבן וכבודן של נשים. בתערוכה יוצג צמד אקדחי דו-קרב מעוטרים היטב מאיטליה עם ציוד נלווה, ולהם מנגנון משובח מתוצרת אוסטרית. באותו הקשר יוצגו גם פגיונות קטנים (שהוחבאו בין קפלי הבגד או בארנק) מטיפוס ונדטה (Vendetta), שנועדו לנקמת כבודן המחולל של נשים. אחד מהם נושא בצד אחד כתובת "ונדטה" ובצד השני, כדי למנוע טעות, כתובת Morte (מוות)...

צפון אירופה מיוצגת על ידי צמד סכינים לאפיות מפינלנד, שנעשו מעצם ושן של יונקים ימיים ועוטרו בחריתה אמנותית, כגון בסצנה של ציד ובדמויות חיות.


התערוכה תינעל בתאריך 31 בדצמבר 2007.

תגובות