שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
שירותי הדואר של המושבות היהודיות בארץ הקודש

למרות מערכת הדואר הטורקית העדיפו המתישבים היהודים להשתמש ככל שניתן בשירותי הדואר הזרים ולא הטורקיים בגלל אמינותם. סיפורם של שירותי הדואר במושבות היהודיות ופריטים ייחודיים מתקופה מרתקת זו.

צבי אלכסנדר

עד לשנת 1880 האוכלוסיה היהודית בארץ הקודש היתה מרוכזת בתוך הערים הקדושות ירושלים צפת טבריה וחברון. רוב האוכלוסיה היהודית היתה מאד דתית והעבירה את זמנה בתפילות ולימודי קודש. אמצעי הקיום סופקו ע"י תרומות שהגיעו מקהילות שונות באירופה. בשנת 1900 היוו היהודים את מירב אוכלוסית ירושלים, היו כ-35,000 יהודים מתוך אוכלוסיה כללית של 55,000 בירושלים.

הגירה שונה לחלוטין של יהודים שעלו לארץ ישראל החלה בשנות השמונים של המאה ה-19. עליה זו שנקראה "העליה הראשונה" היתה מבוססת על השאיפה היהודית העתיקה של גאלת הארץ ופיתוחה. עליה זו יסדה את המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל על אדמות אשר נרכשו מבעלי אדמות ערבים. עליה זו נתמכה בראשית דרכה ע"י אגודת "חובבי ציון" מרוסיה, אך מיד אחר כך הברון אדמונד דה רוטשילד מפריז נטל על עצמו את מירב הנטל הכרוך בתמיכה במושבות, גם מההבט הכספי גם מההבט המקצועי. הברון יצר מנהלת מקומית אשר הדריכה ותמכה בנושא גידולים חדשניים ושיפור התנובות החקלאיות ונתנה הדרכה מקצועית לענף הגפן המקומי.

שירותי הדואר

בנוסף למערכת הדואר הטורקית, היו בארץ חמש רשויות דואר נוספות אשר פעלו בארץ לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914: הדואר האוסטרי, הגרמני, הצרפתי, הרוסי והאיטלקי, כולן הפעילו בתי דואר בערים הגדולות והתחרו ביניהן ועם הדואר הטורקי על ליבו של הלקוח.

המתישבים היהודים העדיפו להשתמש ככל שניתן בשירותי הדואר הזרים ולא הטורקיים בגלל אמינותם. השימוש הנרחב ביותר היה בדואר האוסטרי. הדואר לא היה מובא אל המושבות עצמן, ההסכם היה שהדואר הובל אל ומהמושבות אל בית הדואר בעיר הסמוכה, מטלה זו היתה מבוצעת ע"י פקיד מקומי שעסק עם הדואר במסגרת עבודתו או לחילופין ע"י מתישב אשר באקראי ביקר בעיר המחוז.
הדואר האוסטרי ביפו הקים שלוחות בשתיים מהמושבות הגדולות פתח תקווה וראשון לציון. מר יעקב מדליה הקים וניהל במשך שנים רבות את סניף הדואר האוסטרי בראשון לציון.
במושבות ראשון לציון, פתח תקווה וחדרה הונפקו בולים מקומיים אשר היו בשימוש פרקי זמן קצרים בלבד. מספר דברי הדואר הנושאים בולים אלה אשר שרדו הוא קטן מאד. בנוסף לסניף הדואר האוסטרי בראשון לציון פעל במקום גם סניף של הדואר הגרמני.
סניף הדואר האוסטרי ביפו פעל גם כמעין מסלקה של דואר בין המושבות. דואר הממוען לאחת המושבות היה מופקד ע"י הצד השולח בבית הדואר האוסטרי והיה נאסף משם ע"י נציג המושבה אליה היו המכתבים ממוענים בביקורו הקרוב במקום, מכתבים אלה היו פטורים מביול ותשלום ולעיתים נשאו חותמת של הדואר האוסטרי.

על חלק מזערי של דברי הדואר מהמושבות ואלהן ניתן למצוא חותמות שונות עם שם המושבה בלטינית או עברית. חותמות אלה הופיעו לראשונה בתחילת המאה ה-20 בראשון לציון ופתח תקווה ואחרי 1910 במספר מושבות נוספות. מעט מאד חותמות כאלה מופיעות על דואר שדוור דרך הדואר הטורקי. אפשר להניח ששלטונות הדואר הטורקי לא הביעו התנגדות נמרצת לנוהג זה. חידה היא מדוע נעשה שימוש כה מועט בחותמות אלה ומדוע שרד כה מעט דואר נושא חותמות אלה, אני בספק אם אי פעם נפתור תעלומה זו.

גדרה – קטרה

ליד הכפר הערבי קטרה, ממוקמת בשיפולי גבעות יהודה כ-8 ק"מ דרומית למושבה רחובות נוסדה בשנת 1884 ע"י עשרה "בילויים" ("בילו" ראשי תבות של "בית יעקב לכו ונלכה") קבוצה של סטודנטים אידאליסטים מרוסיה אשר היגיעו לארץ ב-1882 בכדי להקים מושבה חקלאית. בשנתיים הראשונות הם עבדו ולמדו בבית הספר החלאי "מקווה ישראל" שליד יפו. ב-1884 עשרת החלוצים הקימו את גדרה ומשכנם הראשון היתה מערה מקומית.

גלויה אשר נשלחה מגדרה לקליפורניה דרך הדואר האוסטרי ביפו

גלויה שנשלחה מגדרה לאחר סגירתם של בתי הדואר הזרים בארץ לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה

גלויה אשר נשלחה מגדרה דרך הדואר האוסטרי ביפו, ב-3 למרץ 1914 לקליפורניה. גלויה זו נכתבה ע"י י.ש. חזנוב, אחד מעשרת המתישבים הראשונים של גדרה לבנו יחידו עמרם אשר היה הסטודנט הראשון שיצא מארץ ישראל ללמוד חקלאות באונברסיטת "ברקלי" בסן פרנסיסקו. פחות מ-10 דוגמאות של החותמת הדו לשונית "דואר גדרה" ידועות.

         

גלויה מאותה התכתבות כמו הגלויה הקודמת אך תאריך המשלוח ה-1 לנובמבר 1914, לאחר סגירתם של בתי הדואר הזרים בארץ לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה. הגלויה נשלחה דרך הדואר הטורקי ברחובות. רק 4 דוגמאות ידועות של חותמת גדרה אשר נשלחו דרך הדואר הטורקי.

המושבה בצלאל

ב-1910-11 שכר בוריס שץ, המיסד והמנהל של בית הספר לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים, מספר צורפי זהב וכסף בני העדה התימנית אשר היו ידועים באמנותם זו. הם התישבו במספר מבנים סמוכים לכפר הנוער "בן שמן" ליד העיר לוד. שץ קרא לישוב החדש בשם "מושבת בצלאל". המתישבים היו מיצרים תכשיטים אשר היו נמכרים ע"י בית הספר "בצלאל" בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מושבה זו ננטשה. ידועים היום כחמישה שישה דברי דואר הנושאים את חותמת לוד, בית הדואר שדרכו טופל הדואר למושבת בצלאל מאותה תקופה.

גלויה מירושלים הממוענת לבן ציון בן אהרון מושבת בצלאל

מכתב מלוד לירושלים הממוען לבצלאל בירושלים

גלויה מ-11 בנובמבר 1911 מירושלים הממוענת לבן ציון בן אהרון מושבת בצלאל, הגיע באותו יום. גלויה זו כפי הנראה הועברה ע"י הרכבת בקו ירושלים-יפו אשר עצרה בלוד.

         

מכתב מלוד לירושלים 21 לנובמבר 1912 הגיע באותו יום. מאותה התכתבות ומאותו מתישב (חותמתו האישית בצד הימני העליון של המכתב) ממוען לבצלאל בירושלים.

חדרה

הנקראת על שם הכפר הערבי אל-קודירא (קודורא-ירוק) נוסדה בשנת 1890 ע"י חלוצים מליטא. רבים מהם מתו מקדחת אשר נשאיה היו יתושים שהדגרו בביצות הסובבות את חדרה. ב-1895 בעזרתו של הברון אדמונד דה רוטשילד יובשו הביצות בעזרת נטיעת עצי אקליפטוס אשר יצרו את יער חדרה.
ב-1913-14 הונפקו בולים בחדרה ועליהם נכתב" מושבה חדרה" בתוספת האות "ה" או "י" כ-5 או 10 פרה בהתאמה, משני צידי התוית.

גלויה שנשלחה מחדרה לראשון לציון, הועברה לתעודתה ע"י הדואר האוסטרי ביפו
גלויה שנשלחה מחדרה לראשון לציון ב-7 לאוקטובר 1913, הועברה לתעודתה ע"י הדואר האוסטרי ביפו. בול מקומי של 5 פרה מכסה את תדפיס הבול האוסטרי שעל הגלויה, ועליו חותמת סגולה מקומית בעיברית "חדרה" גלויה זו טופלה ללא תמורה ע"י הדואר האוסטרי.

מטולה

המושבה הצפונית ביותר בארץ ישראל, נוסדה בשנת 1896 ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד בעבור מתישבים יהודים אשר ישבו בגולן הסורי. במטולה לא היה בית דואר והדואר היה מועבר אל הכפר הלבנוני אל דגידא ושם היה מוחתם בחותמת האזורית של מרג' עיון (עמק עיון). משם היה הדאר מובל לנמל צידון ובדרך הים ליפו כאשר היה ממוען לכתובת בארץ ישראל. מעטות מאד הן הדוגמאות של דאר ממטולה בתקופה זו.

גלויה ממטולה אשר נשלחה דרך בית הדאר במרג' עיון ממוענת למושבה סג'רה, נצרת, פלסטינה
גלויה ממטולה 9 למאי 1913 אשר נשלחה דרך בית הדאר במרג' עיון ממוענת למושבה סג'רה, נצרת, פלסטינה. השם נצרת בערבית בחלק העליון של הגלויה וחותמת עברית "מטולה עמק עיון" זו היא הדוגמא היחידה הידועה. גלויה זו הועברה דרך היבשה לצידון ומשם בדרך הים ליפו ומשם לנצרת.

פתח תקווה

פתח תקווה נוסדה ע"י יהודים דתיים מירושלים בשנת 1878 על אדמות ביצה שליד מקורות הירקון כ-10 ק"מ מזרחית ליפו. זה היה הכפר החקלאי היהודי המודרני – מושבה הראשון ולכן נודע גם בשם "אם המושבות". לפתח תקווה היה קשר יומי עם בית הדואר האוסטרי ביפו. בשנת 1910 פתחו השלטונות הטורקיים בית דואר בפתח תקווה. בחלק הערבי של החותמת הטורקית נכתב "מלבס" שמו של הכפר הערבי הקרוב לפתח תקווה.

גלויה לשוויץ אשר נשלחה דרך בית הדואר הטורקי בפתח תקווה

מכתב דברי דפוס לוינה אשר נשלח דרך סוכנות הדואר האוסטרי בפתח תקווה

גלויה לשוויץ אשר נשלחה ב-24 ליולי 1910 דרך בית הדואר הטורקי בפתח תקווה, אחד משני דברי דואר הנושאים חותמת טורקית בצבע אדום, והמוקדמת מביניהם. החותמת הדו לשונית צרפתית עברית נושאת מגן דוד ובתוכו המילה "ציון" ידועה בצבע אדום ושחור.

         

מכתב דברי דפוס לוינה 12 לנובמבר 1910, אשר נשלח דרך סוכנות הדואר האוסטרי בפתח תקווה. נושא בול פתח תקווה מקומי בערך נקוב של 14 פרה ושני בולי ק.ק.ל, כולם מוחתמים ע"י החותמת הדו לשונית "פתח תקווה/דואר אוסטרי" ובמרכזה מגן דוד גדול. המכתב נשלח דרך משרד הדואר האוסטרי ביפו. מאחור חותמת הגעה וינה נובמבר 1910.

מכתב מפתח תקווה ליפו דוור דרך סוכנות הדואר האוסטרית

מכתב מפתח תקווה ליפו

19 לספטמבר 1909 מכתב מפתח תקווה ליפו דוור דרך סוכנות הדואר האוסטרית. מבויל בבול פתח תקווה המקומי ומחתם בחותמת סוכנות הדואר עם מגן דוד קטן. דבר דואר שטופל ללא תמורה ע"י הדואר האוסטרי.

9 למרץ 1914 מכתב מפתח תקווה ליפו, אחת משתי דוגמאות ידועות של החותמת העברית "דאר פתח תקווה ארץ ישראל". יכול להיות שזוהי חותמת של שירותי דואר מקומי נוסף על הדואר הטורקי והאוסטרי שפעלו במקום.

ראשון לציון

אחת מהמושבות הראשונות נוסדה בשנת 1882 ע"י 10 חלוצים מרוסיה. אפשר לזהות את הראשוניות בשם שנבחר למושבה. ראשון לציון הפכה למרכז של גידולי גפן והיקב הראשון נבנה במושבה בעזרתו האדיבה של הברון רוטשילד ומינהלתו. המנהל הטורקי פתח בית דואר במקום כבר ב 1904 בשם "עיון קרע" על שם הכפר הערבי הקרוב.

מכתב רשום לגרמניה, נשלח דרך סוכנות הדואר האוסטרי בראשון לציון

גלויה מראשון לציון ללונדון, מוחתמת בעברית "הפוסטה האוסטרית ראשון לציון, לשנה טובה" הגלויה היחידה במינה הידועה

מכתב רשום לגרמניה 8 לאוקטובר 1903 נשלח דרך סוכנות הדואר האוסטרי בראשון לציון. חתום בחותמת "ראשון לציון/דרך הדואר האוסטרי" ובכתב יד "10" בתוך מגן דוד. תוית הרשום במקורה של ירושלים כאשר השם ירושלים נמחק ובמקומו נכתב בכתב יד "יפו".

         

גלויה מראשון לציון ללונדון 25 לספטמבר 1908 מחתמת בחותמת בעברית "הפוסטה האוסטרית ראשון לציון, לשנה טובה" הגלויה היחידה במינה הידועה.

גלויה מראשון לציון עם חותמת הגעה יפו של הדואר האוסטרי

מכתב דברי דפוס לוינה, שתי תויות ק.ק.ל חתומות

גלויה מראשון לציון 18 לפברואר 1910 עם חותמת הגעה יפו של הדואר האוסטרי. גלוית תמונה לא מבוילת פטורה מתשלום. חותמת "ראשון לציון דואר אוסטרי".

מכתב דברי דפוס לוינה 22 לפברואר 1910, שתי תויות ק.ק.ל חתומות ע"י החותמת הדו לשונית "ראשון לציון/דרך הדואר האוסטרי" בתוספת מגן דוד במרכז. אחת משתי מעטפות ידועות נושאות חותמת זו. המכתב נשלח דרך סוכנות הדואר האוסטרי ביפו.

גלויה ממוענת לקונסטנטינופל, נשלחה דרך משרד הדואר הטורקי בראשון לציון

גלויה מראשון לציון אשר נשלחה דרך סוכנות הדואר הגרמני לירושלים

גלויה ממוענת לקונסטנטינופל 15 ליולי 1908, נשלחה דרך משרד הדואר הטורקי בראשון לציון שנקרא "עיון קרע".

4 לאפריל 1906 גלויה מראשון לציון אשר נשלחה דרך סוכנות הדואר הגרמני לירושלים, מחתמת בחותמת "ראשון לציון, דואר גרמני ליד יפו פלסטינה" שימוש בחותמת זו ידוע בין השנים 1905-1914. גלויה זו נקנסה בהגיעה לירושלים בחצי פיאסטר דמי דואר.

רחובות

רחובות נוסדה בשנת 1890 ע"י קבוצת ציונים מפולין והפכה למרכז לגידול לימונים. כיום משמשת אכסניה למרכז המדעי הידוע "מכון וויצמן למדע". בית הדואר הטורקי נפתח ברחובות בשנת 1910.

גלויה שנשלחה בזמן מלחמת העולם הראשונה אשר מקורה במושבה גדרה, בתכתובת חזנוב, נשלחה דרך בית הדואר ברחובות
גלויה שנשלחה בזמן מלחמת העולם הראשונה 20 לינואר 1915 אשר מקורה במושבה גדרה, בתכתובת חזנוב, נשלחה דרך בית הדואר ברחובות. שתי חותמות צנזורה שונות מס' 1 ומס' 2 אשר היו בשימוש חודש אחד בלבד בתחילת 1915. חותמת צנזורה נוספת היתה בשימוש במשך 8 ימים בלבד 30 דצמבר 1914 עד 6 לינואר 1915.

ראש פינה

ראש פינה נוסדה בשנת 1882 מזרחית לעיר צפת בגליל ע"י עולים ציונים מרומניה מהעיר מוניסטי. בית הדואר הטורקי נפתח בראש פינה ב-1910.

מכתב מבית החולים הוטרינרי בג'אוני, השם הערבי של ראש פינה, לאיסטמבול אשר נשלח דרך הדואר הטורקי בראש פינה
מכתב מ-6 ליולי 1918 מבית החולים הוטרינרי בג'אוני, השם הערבי של ראש פינה, לאיסטמבול אשר נשלח דרך הדואר הטורקי בראש פינה.

יבנאל

יבנאל נוסדה בשנת 1903 בגליל התחתון דרומית לעיר טבריה. יבנאל היתה אחד מהמרכזים של תנועת המגן היהודית "השומר".

גלויה אשר נשלחה מטבריה ליפו
גלויה אשר נשלחה ביוני 1912 מטבריה ליפו נושאת את החותמת העגולה הגדולה "בית הדואר יבניאל אזור טבריה" חותמת מעבר חיפה 5 ליוני 1912.

זכרון יעקב

נוסדה בשנת 1882 על המורדות הדרומיים של הרי הכרמל ע"י קבוצת ציונים מרומניה. זכרון יעקב נקראת על שם יעקב (ג'ימס) דה רוטשילד, אביו של הברון אדמונד דה רוטשילד מפריז. בית הדואר הטורקי נפתח בזכרון יעקב ב-1912 ונקרא זמרין ע"ש הכפר הערבי הסמוך.

מכתב אשר נשלח מזכרון יעקב לירושלים דרך הדואר הטורקי בחיפה

גלויה אשר מקורה בעתלית ונשלחה דרך זכרון יעקב שם הוטבעה החותמת העברית, ומשם דרך בית הדואר האוסטרי בחיפה אל בית הדואר האוסטרי ביפו, היכן שגלויה זו נאספה ע"י נציג הנמען בית הספר החקלאי מקווה ישראל

מכתב אשר נשלח מזכרון יעקב 7 ליולי 1911 לירושלים דרך הדואר הטורקי בחיפה. זהו המכתב היחידי הידוע מזכרון יעקב הנושא חותמת עברית על דבר דואר שנשלח דרך בית הדואר הטורקי בחיפה. (הבולים החותמת על בצד האחורי של המכתב) השימוש בחותמת זו היהבין 7 ליולי 1911 ה-10 לדצמבר 1913.

         

גלויה אשר מקורה בעתלית מושבה שנוסדה ב-1903 נשלחה ב-23 לדצמבר 1912 דרך זכרון יעקב שם הוטבעה החותמת העברית, ומשם דרך בית הדואר האוסטרי בחיפה אל בית הדואר האוסטרי ביפו, היכן שגלויה זו נאספה ע"י נציג הנמען בית הספר החקלאי מקווה ישראל.

גלויה אשר נשלחה דרך בית הדואר הטורקי

מכתב רשום מבית הדואר הטורקי בזמרין ללודג' פולין נושא חותמת טורקית ידנית R

גלויה אשר נשלחה ב-24 לינואר 1913 דרך בית הדואר הטורקי נושאת חותמת טורקית של "זמריו" ביחד עם החותמת העברית זכרון יעקב.

מכתב רשום 23 לאפריל 1918 מבית הדואר הטורקי בזמרין ללודג' פולין נושא חותמת טורקית ידנית R, המכתב צונזר ע"י הטורקים, האוסטרים והגרמנים. הנמען לא נמצא והמכתב החזר לשולח. מכתב רשום יחידי ידוע ממשרד דואר זה.

דואר "גמנסיה הרצליה"

שרות הדואר העברי הראשון פעל בזמן החגים בשנים 1912-1914 תופעל ע"י תלמידים של הגמנסיה הרצליה, בית הספר התיכון העברי הראשון שנוסד בתל אביב בשנת 1905. מטרת הפעלת שרות דואר זה היתה הרמת תרומה למען הק.ק.ל אשר בוליה שימשו את הדואר הנ"ל.

גלוית שנה טובה ממוענת לנינה ברלין בתל אביב

דואר גמנסיה הרצליה

ספטמבר אוקטובר 1912, גלוית שנה טובה ממוענת לנינה ברלין בתל אביב. הגלויה מבוילת בבול ק.ק.ל ומחתמת בחותמת אוולית בעברית "אגדת הרצל, תלמידי הגמנסיה העברית יפו".

         

ספטמבר אוקטובר 1913 או 1914, דוגמא נוספת של דואר גמנסיה הרצליה. גלוית שנה טובה ממוענת לגאולה שרתוק אחותו של משה שרתוק לימים ראש הממשלה השני של מדינת ישראל. פחות מעשרה דברי דואר שרדו משרות דואר זה.


פורסם במגזין "שׂבֶל" בהוצאת התאחדות בולאי ישראל, גליון 62, יולי 2006 וגיליון 63, ספטמבר 2006.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1.כתבה מרתקת דודקה20/06/2007 15:39

הכנסת אותי לעולם לא ידוע של אספנות. היש הרבה אספנים בתחום? יש ספרות מקצועית בנושא חותמות בא"י? זה תחביב יקר או מכיוון שלא כל כך ידוע המחירים עדיין שפויים?

[הוסף תגובה]