שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
כתבות נוספות

1 בספטמבר 2007הדפס
פייאטה במשרד – שבע אמניות בגלריה משרד בתל-אביב

ביום חמישי 6 בספטמבר 2006, בשעה 19:00, תיפתח התערוכה הקבוצתית "פייאטה במשרד" בגלריה משרד בתל-אביב. פסי גירש, נסרין אבו בכר, מורג רובננקו, בותינה אבו מלחם, דקלה גביש, סנא פרח בשארה, ברונה טננגאוזר.

אוצרות: רחל סוקמן, איילת השחר כהן

מורן רובננקוהתערוכה "פייאטה במשרד" מארחת שבע אמניות המציגות עבודות שבהן נוכח זיכרון של כאב, של אובדן ושל חמלה. מול איקונת הפייאטה (Pietà) הצחורה, הדוממת והמרוחקת של מיכלאנג'לו, מציגה "פייאטה במשרד" ערוצי תקשורת אחרים בין מטפל למטופל, בין חזק לחלש, בין קורבן למיטיב. בתערוכה משתתפות אמניות ותיקות וצעירות, ערביות ויהודיות, המקיימות בעבודתן דיאלוג אישי, מקומי ותרבותי, ישיר או עקיף, עם דימוי הפייאטה המוכר.

פסי גירש, צלמת ותיקה, זוכת פרס שר המדע, התרבות והספורט לאמן נבחר, עוסקת בנושא הפייאטה זה שנים רבות. תבנית המבט שלה נראית כפייאטה. בתערוכה היא מציגה תצלומי חיות שהומתו בידי אדם, תצלומים הנושאים חותם אישי וזיכרון של יופי נצחי. בעבודה אחרת היא מצלמת אישה היוצאת מתוך גזע עץ, נושאת בין ידיה תינוק רך.

נסרין אבו בכרנסרין אבו בכר, ציירת בוגרת המדרשה לאמנות 2006, מציגה שני ציורי פייאטה בצבעים תעשייתים על בד ערבי. בציורים מתוארת דמות אישה גדולה, נטולת זהות אישית, האוחזת בילד חסר אונים. הפייאטה עבורה היא דרך ישירה והפגנתית לדבר על המציאות הפוליטית הקשה ועל ייצוג הקורבנות, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתקשורת.

מורג רובננקו, בוגרת המדרשה לאמנות 2007, מציגה תצלום מבוים הנשען על הביוגרפיה האישית שלה ובד בבד מתייחס גם לתולדות האמנות. היא מצלמת את עצמה ואת אביה בחדר מלון זול ליד רחוב אלנבי בתל אביב, ומביימת את שניהם בסצנת פייאטה. התצלום הוא חלק ממיצב בשם Sugar Daddy, Fat Mummy.

בותינה אבו מלחם, בוגרת המרכז לאמנות ערערה, מציגה שני פריטי ביגוד גולמיים בגדלים שונים, שאותם תפרה מבד ערבי. פעולות תפירת הבד, הפיכתו לבגד, הכתיבה עליו, הרקמה והסימון בסיכות חדות, נוגעות בחוויה של כאב הקשורה לגוף, למקום, למשפחה ולנוף מולדתה.

סנא פרח בשארהדקלה גביש, אמנית רב-תחומית, בוגרת שנקר והמדרשה לאמנות, מציגה עבודות העשויות מבגדים ישנים של בני משפחתה. הבגדים נושאי הזיכרון עוברים תחת ידה פעולות של קיפול, פירוק, חיתוך, עטיפה, חבישה ותפירה. בתערוכה מציגה גביש שמיכת תינוק העשויה מגרבי בנה החייל, שנשחקו מהליכה ומכביסה, בגדים שחורים המקופלים לתוך עצמם, ובגדים שלמים ארוזים בגזה.

סנא פרח בשארה, פסלת בוגרת מכללת ויצו חיפה, מציגה בתערוכה תבליט פיגורטיבי מעיסת נייר ושני פסלי ברונזה המקיימים דיאלוג בין דמות אישה לבין תינוק עוברי. לדברי בשארה, מערכת היחסים בין האם לילד היא מערכת של קִרבה, של סימפטיה ושל חמלה, אך למעשה אלו הם שני מרחבי מחייה אוטונומיים. היא מזדהה עם דברי ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, וסבורה אף היא שהילד הנולד שייך לעולם, ולא לאם שילדה אותו.

ברונה טננגאוזר, צלמת, בוגרת בית הספר לצילום מוסררה בירושלים 2007, מתארת בתצלום מבוים סצנת פיאטה בינה לבין אִימה בסלון הביתי. היא מבצעת היפוך תפקידים, ומשנה לרגע את היחסים בינה לבין האם. המבט הרגעי הוא מבט מפוכח על זמן אחר, שבו עלולה האם לאבד את עצמאותה, ובעקבות כך תיאלץ הבת מצִדה להיפרד מתמימותה.


פתיחה: 06.09.07 בשעה 19:00
נעילה: 13.10.07
שעות פתיחה: ג' 11:00-13:00, 17:00-19:00
ד', ה' 17:00-19:00, ו', שבת 11:00-13:00
כתובת: רחוב שלמה המלך 3 (בחצר), תל אביב

תגובות