שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
אמנות נאיבית

אי אפשר שלא להתרשם מן הקסם הכמעט-אוניברסלי של צורת האמנות הנאיבית. אפשר שקסם זה נובע מפלטת הצבעים השמימיים, מעוררי השמחה, בה בוחרים האמנים הנאיביים בתיאוריהם.

דן טשיל

אדגר קלייהדו, לדוג בלילה, 2006

אדגר קלייהדו (ברזיל), לדוג בלילה, 2006.
באדיבות גלריה ג'ינא

לרבים מאיתנו, המונח "אמנות נאיבית" מעלה על הדעת את הבקעות הירוקות והכפרים המאושרים של אנה מרי רוברטסון ("גרנדמא") מוזס, את הצמחייה השופעת והג'ונגלים האקזוטיים של אנרי רוסו, ואת איי הים הדרומי עטורי הדקלים והנשים הטהיטיאניות כלילות השלמות של פול גוגן. הברזילאים מזהים את האמנות הנאיבית עם דמויותיו הססגוניות להפליא של איבונלדו; המוטיבים הפולקלוריסטיים של רוזינה בקר דו וואל והפרשנויות עתירות-התובנה של חוזה דה פרייטאס לכתבי הקודש. אמנות נאיבית ממזרח אירופה מתקשרת לסצנות הכפר החזקות של איבן גנרליץ' ולשדות הפורחים של איבן רבוזין. בישראל, אנו זוכרים את הסצנות התנ"כיות והדימויים הקבליים של הזייגרמאעכר (השען) מצפת, שלום מושקוביץ, המכונה דרך חיבה "שלום מצפת", ומתענגים על הפנטסמגוריה האנכרוניסטית של גבריאל כהן.

הנרי ברואל, בית הקפה הלטיני, 1985

הנרי ברואל (צרפת), בית הקפה הלטיני, 1985.
באדיבות גלריה ג'ינא

אך יהיו אשר יהיו האסוציאציות שהמונח "אמנות נאיבית" מעלה בנו, אי אפשר שלא להתרשם מן הקסם הכמעט-אוניברסלי של צורת האמנות הידועה בשם זה. אפשר שקסם זה נובע מפלטת הצבעים השמימיים, מעוררי השמחה, בה בוחרים האמנים הנאיביים לתאר את נושאיהם. אולי זו הפשטות של הז'אנר, המעלה בזיכרון עידן שחלף, עידן שבו החיים היו מטורפים פחות, הטלפון היה בבחינת חידוש נדיר ומכונת הכתיבה הייתה מתת משמיים. ושמא נובע הקסם מטבעם העל-זמני של נושאי הציור, המזכירים לנו הזדמנויות שהוחמצו, ודרכים מופלאות שמעטים ההולכים בהן. מסקנה אחת היא בגדר ודאות: זו אמנות המחממת את הלב ומפייסת את הנשמה.

אמנות נאיבית מתאפיינת בתמימות מרעננת ובשימוש שובה-לב בצבעים עזים, בפרספקטיבה ילדית ובקנה מידה אישי-ייחודי. היא מתארת סצנות פשוטות, קלות להבנה מחיי היום-יום, תוך שימוש רב באידיאליזציה. האמן הנאיבי – במקרים רבים אוטודידקט – מזמין אותנו לקחת חלק בחזון סגולי בפשטותו, אך אישי ומגובש ביותר, של העולם – זה שהיה, זה שהווה, או זה שאמור להיות. הוא מציע לנו, תכופות בפרטנות מדוקדקת, ייצוג על-זמני ואופטימי של מעשיה נושנה או סיפור תנ"כי, של מעשה שגרתי או אירוע עכשווי, של טקס מיוחד או פעילות יומיומית. הציור הנאיבי רוחש צבע והתרגשות, גדוש בהומור דק ובכנות חושפנית, ומבעבע בחמלה ובאהבה ללא מצרים.

חיים חרבון, חוף הים של הארץ המובטחת, 1969

חיים חרבון (ישראל), חוף הים של הארץ המובטחת, 1969.
באדיבות גלריה ג'ינא

מציורי המערות ועד ימינו אנו, האמנות הנאיבית חוצה עידנים ותרבויות. כפי שצויין ב"אנציקלופדיה העולמית לאמנות נאיבית" (ביהאליי-מרין וטומאשביץ), העמים המכונים "פרימיטיביים", שחיו בתקופת האבן, ינקו את השראתם מן הסביבה הקרובה, וציירו בעלי חיים מהם פחדו, או כאלה אותם רעו למחייתם. את הדמות הנשית ציירו כסמל פריון, ואת הגבר בשלל תפקידיו כצייד, כרועה וכעובד אדמה.

באמריקה הצפונית, האמנות הנאיבית הופיעה במאה השבע עשרה והשמונה עשרה, ונבעה מתוך עבודתם של בוני כרכרות, נגרי רהיטים, צבעים וציירי שלטים, שאומנותם – מרביתה דיוקנאות של בני המעמד העליון, נופים וסצנות היסטוריות – נוספה במקרים רבים כבת לוויה למלאכתם המקצועית, יצירות נאיביות אלה (הידועות בשם “limnings”) צוירו תכופות על גבי עצים ולוחות ישנים, תוך שימוש בצבעים טבעיים כגון לפיס לזולי ומינרלים אחרים, צבעים צמחיים, אבקות מתכת וחלמון ביצה. מהתחלות צנועות אלה, התפתחה האמנות הנאיבית בארה"ב לציורי הקוויקרים שהעלו על נס שלום בין בני האדם והגינות חסודה (אדוארד היקס); בתי חרושת אפופי עשן ופיח וסצינות היסטוריות (ג'ון קיין); עבודות מיסתוריות, חושניות וארוטיות (מוריס הירשפילד); נושאים דתיים (הוראס פיפין); וסצנות מחיי הכפר והמשק ("גרנדמא מוזס").

פרו טופליאק פטרינה, קרואטיה, תופסים דג מבעד לקרח, 2006

פרו טופליאק פטרינה (קרואטיה), תופסים דג מבעד לקרח, 2006. באדיבות גלריה ג'ינא

בניגוד ל"כור ההיתוך" התרבותי שהתפתח בין המהגרים שנהרו לארצות הברית, אלה שהתיישבו בקנדה ניסו לשמר את זהויותיהם האתניות, תוך שהם מציגים, במקוריות ובראייה רעננה, את סביבתם החדשה. מכיוון שמרבית הציירים הנאיביים של קנדה התיישבו הרחק ממרכזי האוכלוסייה של המדינה, עבודות האמנות שלהם עשירות בנושאים של טבע ובידוד, האח המשפחתית המבוערת וחיי הכפר, המשקפים את יופיה הפרוע והמדהים של קנדה, הנלווה במקרים רבים לתנאים קשים וקור מקפיא.

באירופה המערבית, תפסה האמנות הנאיבית מקום משמעותי בשלהי המאה התשע עשרה, כשאנרי רוסו, "לה דואנייה" (פקיד המכס), החל להציג את עבודותיו – לצד יצירותיהם של ואן גוך, סזאן, טולוז לוטרק, סירה, בונאר ומאטיס – בתצוגות הפריזאיות של הסאלון דז אינדפנדאנטס. בשנת 1891, כשרוסו צייר את תמונת הג'ונגל הראשונה שלו, צייר פול גוגן, שעזב את ההמולה האורבנית של פריז לטובת חיי הפשטות של הים הדרומי, את "נשות טאהיטי" שלו.

חוזה דה פרייטאס, המבול, 1984

חוזה דה פרייטאס (ברזיל), המבול, 1984. באדיבות גלריה ג'ינא

בצרפת, גישתו החופשית והבעתו היצירתית של אנרי רוסו העניקו השראה לאמנים הנאיביים של המאה העשרים. בדומה לרוסו, אמנים אלה השתייכו לפשוטי העם: לואי וויווין היה דוור; אנדרה בושאן, גנן; ז'ול לפרנק סחר במוצרי ברזל; אמיל בלונדל, איכר. המקוריות הסגנונית שלהם, יחד עם החיפוש, ברוח רוסו, אחר יחסים הרמוניים בין האדם לטבע, יצרו עבודות שזכו להערכה רבה הן בציבור הרחב והן בין מבקרי האמנות. מגמה זו נמשכת עד עצם היום הזה.

עושר ההיסטוריה והמסורת האמנותית של בלגיה, יחד עם הנופים והאדריכלות המוכרים שלה, מהווים רקע לרעננות ולאלגנטיות של צייריה הנאיביים. נראה שקיים חיבור בין הריאליזם הימי-ביניימי של פיטר ברויגל האב לבין הדיוק הציורי והחזון הפיוטי של האמנים הנאיביים המובילים בבלגיה של היום. הפשטות והקסם חסר-הזמן של האגמים והאגדות, העיירות והטירות, הבתים והגנים, מציגים פיתוי שאין לעמוד בפניו (וסיפוק בצידו) בפני אמנים אלה, ואלונים ופלמים כאחד.

טיטו לוקבצ'ה, חנות עוגות במאיורקה, 2005

טיטו לוקבצ'ה (ספרד), חנות עוגות במאיורקה, 2005. באדיבות גלריה ג'ינא

המאה העשרים הייתה תקופה של תהפוכות פוליטיות וכלכליות אדירות בספרד ובפורטוגל. אי השקט החברתי שנבע מתהפוכות אלה עורר, באמנים רבים, תשוקה לשמר על בד את התרבות והמסורות של האומה, כמו גם רגעים יומיומיים, על-זמניים של עידן שחלף. בין הציירים הנאיביים של ספרד ופורטוגל אנו מגלים את כל היסודות המסורתיים של הזרם הנאיבי. יחד עם זאת, מבט מקרוב מגלה הבדלים משמעותיים בנושאים ובסגנון. בעוד שהאמנות הנאיבית הספרדית משקפת את הקרקע הפוריה של דמיון ואידיאליזציה, זו של פורטוגל מיישמת דמיון ואידיאליזציה לתיאור אדמתם הפוריה. בעוד שהנאיביים הספרדים מציגים בגאווה את ההיסטוריה, האדריכלות והגנים של ספרד, כמו גם את הטקסים המסורתיים והכיכרות המפורסמות, הנאיביים של פורטוגל מציירים באהבה את אדמת מולדתם, עובדים בשדות, כפרים ללא רבב ושמיים בלי ענן – נישואים עליזים של אדם, שמיים וארץ.

באירופה המזרחית, התנועה הנאיבית נולדה בשנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים, העיירה הקרואטית חלבינה ובסביבותיה, ציירים-איכרים מקומיים, דוגמת איבאן ג'נרליץ', יצרו את "תנועת האדמה", והחלו להציג בציוריהם את המציאות האכזרית של חיי האיכרים. בנוסף לכך, הם החלו לצייר על זכוכית בשאיפה לביטוי רב עוצמה על משטח דו-מישורי.

מרטין יונאש, קשורים, 1984

מרטין יונאש (סרביה) ,קשורים, 1984. באדיבות גלריה ג'ינא

עם הגעתה של "תנועת האדמה" לעיר והתפשטותה מזרחה וצפונה לסרביה (במיוחד לסביבות קובצ'י'צה ויגודינה), הונגריה ורומניה, רוככו מסריה בידי איכרים פחות פוליטיים בהשקפותיהם, אשר, מסיבות היסטוריות ותרבותיות, ראו את החיים בעין אופטימית יותר. התפתחות זו – שהשתקפה, לדוגמה, בסרביה בעבודותיהם של מרטין יונאש ודושאן יבטוביץ' – הולידה צבעים בהירים, רכים יותר, חזרה לציור על בד, ואידיאליזציה ציורית של חיי היומיום. אמנים אלה בחרו להדגיש את צד השמחה בחיים – ירידים, חתונות ופסטיבלים, ומילאו את בדיהם ביבולים שופעים, עלמות ורקדנים בלבוש ססגוני, ושמיים שטופי שמש.

במדינות מסוימות במרכז ודרום אמריקה, האמנות הנאיבית מקבלת השראה מהמיתולוגיה, המיסטיקה, התרבות והמסורת הילידית-מקומית. בעוד שתרבות המאיה השפיעה על האמנים הנאיבים בגואטמלה, הונדורס,אל סלוודור ודרום מקסיקו, תרבות האינקה השפיעה על האמנים הנאיביים באקוודור, פרו ובוליביה. באמצע המאה העשרים, ציירים אלה פנו בעבודותיהם לנושאים אתניים ופולקלוריסטיים: אמא אדמה ואמא טבע; טקסים דתיים ואמונות טפלות; לבוש מסורתי ובדים; מקצבים והרמוניות של חיי היומיום. עד היום, הציירים הנאיביים הגואטמליים מאזור אטיטלן מציגים נושאים אלה במבט ציפור על קוטפי יבול ושווקי לילה, בעוד שהללו מאזור קומאלאפה משקפים אותם בתיאורי שווקים הומים, אוטובוסים עמוסים וטקסים חגיגיים. האמנים הנאיביים מאקוודור מתרכזים בעבודותיהם בחיים שבהרי הטיגוואה, בעיקר בקוטופאקסי, הר הגעש האדיר; בפסגות מסוכנות המוצפות ברועי-צאן עליזי-רוח, עובדי אדמה ומבדרים חגיגיים; ובנשרים הנוכחים בכל, המרחפים כמו מגוננים (לפעמים מאיימים) מעל. בדומה לאלה, עבודות האמנים הנאיביים מפרו מתמקדות בגבהים המשכרים של הרי האנדים, ומתארות את הצבע והחיוניות של החיים הקהילתיים והתרבות בארץ הצוקים השובים, הקסם והפלא.

איבונלדו ולוסו דה מלו, סוס עם פירות, 2003

איבונלדו ולוסו דה מלו (ברזיל), סוס עם פירות, 2003. באדיבות גלריה ג'ינא

בברזיל, האמנות הנאיבית הופיעה בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים, עם תערוכותיהם הראשונות של סילביה דה לאון שלראו וחוזה אנטוניו דה סילבה, והזמנתו של האמן הנאיבי הייטור דוס פראזרס להשתתף בביאנלה הראשונה של סאו פאולו. הסבר אפשרי לעלייתה המאוחרת של האמנות הנאיבית בברזיל מעוגן בנסיבות היסטוריות. בעוד שהאמנים הצרפתים רוסו, אנדרה בושאן וקאמיל בומבואה, והאמריקאים אדוארד היקס ו"גרנדמא" מוזס, אם נזכיר רק כמה שמות (אם כי המוכרים ביותר), כבר היו בבחינת "נוכחות חובה" במוזיאונים חשובים בעולם, עבודותיהם של חלוצי האמנות הנאיבית בברזיל צוירו באיזורים נידחים של המדינה והתגלו באיחור רב. משום כך עלה השחר על האמנות הנאיבית של ברזיל רק במחצית השניה של המאה העשרים. האמנות הנאיבית של ברזיל רצופה בניגודים עצומים, הנובעים, ברובם, מערבוב שלל תרבויות המוצא השונות – כגון אירופאית, אפריקנית ואינדיאנית – מכל קצוות העולם, ברחבי הארץ עצמה. תערובת זו משמשת קרקע פורייה להתפתחות אמנים מקוריים ביותר. הברזילאים הם אנשים שמחים, ספונטנים ויצירתיים, ונטולי מעצורים בביטוי רגשותיהם, ותכונות אלה, בשילוב עם מרץ הנעורים של התנועה המקורית, ממשיכות להשתקף בעבודות האמנות הנאיבית הנוצרות גם כיום.

אדוארדו אונגר, סלון טנגו, 2006

אדוארדו אונגר (ארגנטינה), סלון טנגו, 2006.
באדיבות גלריה ג'ינא

את הנאיביזם בארגנטינה לא ניתן לסווג בקלות. מנהגיהם של ילידי המדינה ומסורותיהם, מעולם לא השפיעו באופן משמעותי על האמנים הנאיביים המקומיים, כפי שתרבויות האינקה, המאיה, האצטקים ואפריקה השפיעו על עמיתיהם האמנים בצפון. במקום זאת, גלי ההגירה לארגנטינה – במיוחד באירופה – במאתיים השנים האחרונות, ובעקבותיהם מיזוגם של המנהגים והמסורות האירופאיים והאחרים עם אלו של האוכלוסייה הילידית, השפיעו רבות על חיי התושבים, אופיים וכללי המוסר שלהם, כמו גם על האמנות, האדריכלות, המוזיקה והספרות של המדינה. השפעות אלו ניכרות בברור ביצירות האמנים הנאיביים הארגנטינאים, המתארות בצבעים מלבבים ובפרוטרוט את ההדים העולים מן העיר (במיוחד בואנוס איירס, "הפריז של דרום אמריקה"), את קצב הטנגו, מקצב הפמפאס, הילוכם הגאה של הגאוצ'וס ויופיה השקט של פטגוניה.

במהלך הדורות, האמנות הנאיבית נותרה כנוכחות של קבע, שהיא מבעבעת בשקט מתחת לפני השטח, ולוכדת מפעם לפעם מחדש את עין הציבור, בדרך כלל עם הופעתו של אמן נאיבי צעיר ומוכשר במיוחד, או של חסיד אמנות מושבע וקולני במיוחד המוכן להעיד בפני העולם על יופייה של צורת אמנות ייחודית זו.

יפים לדיז'ינסקי, אנחנו מכינים ריבה, 1974

יפים לדיז'ינסקי (ישראל), אנחנו מכינים ריבה, 1974.
באדיבות גלריה ג'ינא

אוטו ביהאליי-מרין, ממחברי "האנציקלופדיה העולמית לאמנות נאיבית" מציין כי האמנות הנאיבית "האריכה ימים מעבר לשלל הסגנונות האסתטיים המשתנים-תדיר, ... ושמרה על מעמדה כמרכיב חיוני של... סצינת האמנות בכל תקופה." הסיבה לתופעה זו מתומצתת יפה בדבריו של ז'אק ארדי, גלריסט ברזילאי, הכותב בענייני אמנות נאיבית, כפי שניסח בספרו "האמנות הנאיבית בברזיל":

"מגוונים [בגישותיהם הסגנוניות]; ... מלאי מקוריות ויצירתיות, ושואפים בו-בעת להנציח את הטבע והערים הגדולות, דמויות וגם נוף, אמונות ומסורות עממיות..., ...האמנים הנאיביים מתעלים על מעבר ללמדנות של האמנות בת זמננו בזכות גילוי-הלב והספונטניות שלהם. אלו ציירים שאינם רוצים או שואפים לשנות את העולם באמצעות אומנותם האותנטית, אלא, בהיותם חלק ממנו, לדמיין שהקסם של האמנות עשוי לסייע לאדם לשוב אל הדברים הפשוטים שבחיים."

אודות גלריה ג'ינא

אדמונדו אוטוניאל, שוק קטן במשתלת הקפה, 2007

אדמונדו אוטוניאל (אל סלוודור), שוק קטן במשתלת הקפה, 2007. באדיבות גלריה ג'ינא

"ג'ינא" גלריה לאמנות נאיבית בינלאומית עוסקת בקנייה ובמכירה של אמנות נאיבית מכל קצות העולם. למען תכלית זו, יצרה הגלריה התקשרויות ארוכות-טווח עם גלריות מפתח בתחום האמנות הנאיבית ועם אמנים נאיביים רבים בכמה ארצות, ובהן איטליה, אל סלוודור, אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, בלגיה, ברזיל, גואטמלה, הונגריה, הונדורס, יוון, ישראל, ניקרגואה, פורטוגל, פרו, ספרד, סרביה, צ'ילה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, קפריסין, קרואטיה ורומניה.

על אף כוונתה של גלריה ג'ינא להדגיש בשלב ההתחלתי עבודות אמנות מארצות מסויימות, התכנית היא להרחיב בהדרגה את האופק ולכלול בו אמנות נאיבית ממדינות רבות נוספות, ובמיוחד מארצות הברית, ממערב אירופה, מרוסיה, מאפריקה, מאוסטרליה ומהמזרח הרחוק.

גלריה ג'ינא שואפת לתמוך בחיפושם של האמנים הנאיבים אחר "גן העדן האבוד", לעודד אמנים אלו לחלוק את חזונם הנצחי המשקף את חיי היומיום; וכן לשמש עבורם כפורום בו יוכלו לחשוף את הגיגי הלב והנפש הילדיים שלהם. במקביל, מקווה גלריה ג'ינא להקל על כניסתם לתחום של אמנים מוכשרים (צעירים ומבוגרים), בעיקר אוטודידקטים, השואפים לשתף אותנו – באמצעות מכחול, צבע ובד – בהצצה לעולמות אגדה, יצירי דמיונם הפורה.

גלריה ג'ינא גם חותרת – באמצעות איסוף והצגת אמנות נאיבית מכל העולם בגלריה אחת – להרחיב את המודעות וההערכה הקיימות בצורת אמנות זו בקרב שוחרי האמנות, ולחשוף, גם בפני אלה שהדירו עד היום את רגליהם מגלריות לאמנות (מכל סיבה שהיא), את יופיו הפלאי של ז'אנר אמנותי ייחודי ונגיש זה, ולאפשר בכך לאמנות הנאיבית, ולאנשים היוצרים אותה, לתפוס את מקומם הראוי בפנתיאון של עולם האמנות.


באדיבות ג'ינא גלריה לאמנות נאיבית בינלאומית, דיזנגוף 255 תל אביב, שעות פתיחה: ב'-ה' 12:00-21:00, ו' וערבי חג 10:00-14:00, טל. 03-5444150, פקס 03-5444160, כתובת אתר האינטרנט: www.ginagallery.com

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
9.תערוכת "בבת-עין, תפוחים ויין"אפי שחק06/09/2015 10:46

גלריה ג'ינא, הגלריה הבינלאומית היחידה מסוגה בעולם, לאמנות נאיבית, שמחה להודיע על פתיחת התערוכה: "בבת-עין, תפוחים ויין": אמנות נאיבית ממדינות אמריקה. במסגרת התערוכה יופנה זרקור מיוחד אל עבודותיהן המרשימות של יותר מ-60 אמנים נאיביים מובילים מכ- 15 מדינות שונות ביבשת אמריקה: מקנדה וארצות הברית שבצפון, דרך גוואטמלה, הונדורס ואל סלוודור שבמרכז, ועד לאקוודור, ברזיל וארגנטינה שבדרום.

על התערוכה:
האמנות הנאיבית ככללה, מציגה סצנות פשוטות, קלות הבנה, אידיאליזציה של החיים, תמימות מרעננת, פרטנות מדוקדקת וצבעים מחממי לב- זהו ז'אנר שחוגג את הסיפור האנושי וקורא תיגר על העולם האינטנסיבי שבחוץ.
האמנים הנאיביים מציירים בצבעוניות עזה ובפרטנות מדוקדקת את נוף מולדתם. באופן אידילי מתארים האמנים סצנות פשוטות מחיי היומיום שלהם, זיכרונות ילדות, פסטיבלים, מסורות ומנהגים שונים המלווים את אורך חייהם. התערוכה מזמינה את המבקר לחוות את המגוון התרבותי, ההיסטורי והחברתי במדינות אמריקה דרך הז'אנר הנאיבי.
בקומה התחתונה של הגלריה תימשך התערוכה, "אמנות נאיבית: חגיגת הקיץ", בה יוצגו עבודות במחירים אטרקטיביים במיוחד מהאוסף העשיר שלנו.

התערוכה "בבת-עין, תפוחים ויין" תתקיים בגלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית, בין התאריכים 13.11.2015 – 3.9.2015 רח' דיזנגוף 255 , תל אביב, טל': 03-5444150

לפרטים נוספים אודות התערוכה ותיאומי הגעה: בשמת הראובני, 050-7755415

שעות פתיחה: שני – חמישי : 21:00 - 12:00 שישי וערבי חג: 14:00 - 10:00 www.ginagallery.com

[הוסף תגובה]

8.תערוכת הקבוצה בגלרית גינאעדי לב18/03/2012 10:25

בין ה29 למרץ עד ה18 למאי 2012 תהיה תערוכה האמנות הנאיבית הישראלית הגדולה מכולם עד כה בהשתתפות הקבוצה שהקמתי של הציירים הנאיבים.
המשתתפים:
עמליה אסא. שלומי אשר. יצחק בוברמן. רות בן-ישראל. דבורה גוטמן. נאוה גוטרמן. רחל דרור. נתן הבר. חיים חרבון. אילנה כהן. גבריאל כהן. יהונתן כיס-לב. נירה לב. עדי לב. יפים לדז'ינסקי. זואי סבר. אביבה סונסינו. מיכאל פלק. רפי פרץ. טובה צביק. אברהם קאן. תרזה חורין קרגולה. רחל רובין. גליה רון. שרה רז.

[הוסף תגובה]

7.אתר אמנים נאיבים ואמנות נאיביתעדי לב05/05/2011 05:58

http://naive-art.co.il

האתר מכיל עבודה נבחרת של כל אמן וקישור לאתר שלו
וכמו כן ההיסטוריה של אמנות נאיבית בישראל

[הוסף תגובה]

6.קבוצת ציירים נאיבים בפיסבוק עדי לב15/11/2010 09:35

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה אמנים נאיבים בישראל
http://www.facebook.com/group.php?gid=93137776716&v=info

ולהתעדכן על פעילות של ציירים ופסלים נאיבים בישראל - כולל תערוכות

[הוסף תגובה]

5.אגודת צירים נאיבים לישראלעדי לב30/05/2009 09:03

צרו קשר עם עדי לב
http://www.adilev-art.com
0544513800
shrew8 at gmail.com

[הוסף תגובה]

4.גלרייה גינה מקסימה ומומלצתעדי לב30/05/2009 09:01

עדי לב - צייר נאיבי
http://www.adilev-art.com
אני מנסה ליצור אגודה של ציירים נאיבים בישראל וליזום תערוכה בנושא. ניתן להתקשר אלי דרך האתר
0544-4513800

[הוסף תגובה]

3.יעל שגבבתשבע בוסי05/02/2009 04:26

אהבתי את העבודות שלך אני שמחה לשתף אותך בקסם האומנות הנאיבית בעיקר כשזה עשוי לסייע לשוב אל הדברים הפשוטים

[הוסף תגובה]

2.אומנות נאיביתבתשבע בוסי04/02/2009 18:12

ציירת בסגנון הנאיבי בעלת יצירות נדירות מעוניינת בקשר בין גלריות בסגנון זה.

[הוסף תגובה]

1.אומנות נאיביתיעל שגב21/09/2007 10:55

אני מאוד אוהבת אומנות נאיבית וכאומן, יוצרת ציורים פסלים וגם צילומים נאיבים.
בחודשי ספטמבר ואוקטובר מתקיימת תערוכת יחיד שלי הנקראת:"ילדותי השניה" בהיכל התרבות רשל"צ, בקומה ב. שווה לראות ולהיווכח כיצד מתורגמת האומנות שלי - לנאיביות -מודרנית! כמו כן ניתן לראות עבודותי באתר:www.yaelisegev.com
חתימה טובה יעל שגב

[הוסף תגובה]