שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
כתבות נוספות

23 באוקטובר 2007הדפס
נופים צרובים – שרון רשב"ם פרופ בזכרונות ילדות מהקיבוץ

ביום חמישי, 8 בנובמבר 2007, בשעה 19:30, תיפתח תערוכתה של שרון רשב"ם פרופ "נופים צרובים" בבית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב.

אוצרת: נורית טנא

שרון רשב"ם פרופ, הצריף 2האמנית שרון רשב"ם פרופ, שואלת את השפעתה משפתו הציורית רבת הסמנטיקה ורווית החומר והצבע של הצייר ידיד רובין. רשב"ם פרופ תלמידתו של רובין גם היא בת הקיבוץ "גבעת- חיים איחוד" ולפיכך מאפשרת לעצמה ליצור סדרה עצמאית תוך שימוש בשפה רובינית מובהקת, הנוגעת בנוף מצומצם לצורותיו הבסיסיות ובאלמנטים מוכרים החוזרים ונשנים עד ליצירת מכלול אחיד דקורטיבי. כאשר סך כל המרכיבים הללו המתייחסים אל נופו של הקיבוץ טעונים בנקודת המוצא הפרטית שלה כילידת הקיבוץ.

תערוכה זו מאכלסת "נופים צרובים" משנות ילדותה בקיבוץ: השדות, הבתים הקטנים, מגדל המים, השבילים המוליכים מחדר האוכל לחדר הילדים ולמקומות אחרים. סצנות אלו חקוקות וצרובות בלבה ובזיכרונה. נופים אלה מכילים מחד את כמיהתה לשוב אל מחוזות הילדות, ומאידך סלידתה מאותו נוף ומאותה ילדות בודדה ומנוכרת. שחזור הנוף הקיבוצי ככמיהה לחיטוט בעבר ולאחיזה ברגעי יופי שהיו ארוגים בקושי היומיומי.

שרון רשב"ם פרופ, מגדל המים 1שרון רשב"ם פרופ, מציבה אלמנטים גרפיים הסדורים במקצב חוזר ונשנה זה לצד זה. חזרתיות זו מהווה עבורה אקט מדיטטיבי ומבטאת צורך כפייתי לשוב ולעסוק במחוזות הילדות. מוטיב הילדה המבודדת כדיוקן עצמי החוזר על עצמו בווריאציות שונות, כמו הילדה כך גם העץ, מגדל המים והבתים חוזרים ונשנים כמרחפים וכמנותקים מהקרקע. הסצנות הציוריות סטטיות וחפות מהתרחשויות ומאינטראקציות בין בני אדם.

לדברי האמנית "בחלק מהעבודות ישנה התחושה החומרית של פעולת הצריבה, באותן עבודות בהן הצבעוניות חפה ונותר הרישום עצמו, רישום הנוף הקיבוצי כשלד, כזיכרון הבסיסי הצרוב ביותר המבוצע באמצעות החריטה וגריעת הצבע". וכך גם את פעולת החריטה הרובינית, מנכסת האמנית לעצמה ככלי לביטוי רגשי, אישי.

ניתן לומר כי עבודותיה מבטאות מבט ביקורתי על החברה הקיבוצית המנוכרת של שנות 60-70, אך למעשה מוצג כאן ציור סובייקטיבי הנוצר מתוך חווייתה האינטימית ושחזור תחושותיה כלפי עברה הפרטי, הקיבוצי, ואלה דוחקות לשוליים את החוויה הלאומית הקיבוצית על כל הקונוטציות המתלוות אליה.

הנוסטלגיה הציורית הזו מבטאת את תשוקתה וניסיונותיה לשוב ולחבור עם זיכרונות ונופי ילדות בקיבוץ ובאמצעות כך מבקשת היא להשלים, להתפייס ואולי אף להיוולד מחדש.


פתיחה: 8.11.07 בשעה 19:30
נעילה: 23.11.2007
שעות פעילות: א'-ה' 08:30-18:00, ו' 09:00-13:00
כתובת: רח' קפלן 4, תל אביב. 03-6956141

תגובות