שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
מאמרים נוספים

הדפס
הרמן שטרוק – אמן ההדפס

האם היה הרמן שטרוק יהודי גרמני, או שמא ציוני שרק נולד וגדל בגרמניה? האם היה פטריוט גרמני, חייל מתנדב, שלחם במלחמת העולם הראשונה, או שמא אדם, שמולדתו האמיתית נמצאת הרחק בפלשתינה? האם היה אמן יהודי, או שמא יהודי, שהיה גם אמן?

חנה שוץ, צנטרום יודיקום  |  רותי אופק, המוזיאון הפתוח, תפן

הרמן שטרוק, ונציה, 1903ראשיתו של פרויקט הרמן שטרוק – הכולל תערוכה משותפת בגרמניה ובישראל וספר נלווה בעברית ובגרמנית – בשנת 2005, בתערוכה צנועה במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז תרבות הייקים, אשר במוזיאון הפתוח בגן התעשייה בתפן. שם הוקדש לשטרוק חדר ובו נתלו תחריטים, ליתוגרפיות וציורי צבע של האמן. בחדר נשמרו גם חפצים אחדים, כגון ספרי אורחים, מתוך עיזבונו של שטרוק, והוצבו מעט רהיטים מביתו ברחוב ארלוזרוב 23 בחיפה, ששימשו אותו עוד בדירתו ובסטודיו שלו בברלין.

עיזבונו האישי של הרמן שטרוק, הנמצא בבעלות מיכאל (מיקי) ברנשטיין (תל אביב), הוא המקור למרבית החומרים לתערוכה ולספר. המיוחד בעיזבון יוצא דופן זה הוא, שבעל העיזבון שמר אותו כפי שהיה במקור. מלבד מכלול יצירתו הגרפית של הרמן שטרוק אפשר למצוא בו גם ציורי שמן ואקוורלים, את יומניו של שטרוק, מכתביו האישיים ומכתבים שקיבל מאישי ציבור ואנשי רוח חשובים של תקופתו, את ספרייתו המרשימה, וכן מתוות, פנקסי רישומים, יומני מסע ואלבומי תצלומים. כל הפריטים הגיעו מברלין לביתו של שטרוק בחיפה והם נמצאים כיום בארכיון של מיקי ברנשטיין בתל אביב.

הרמן שטרוק, גשר האנחות, 1911רק לעיתים נדירות זוכים אוצרים לעבוד עם שפע כזה של אלפי פריטים מרוכזים יחדיו, המאפשרים התבוננות מעמיקה וראשונית בעולמו המקצועי והאישי של האמן. יצירות האמנות של שטרוק לצד חפציו האישיים הם עדות חיה לעולמו הייחודי, והם מעלים לדיון את הדואליות של הקיום בין שתי תרבויות – התרבות הגרמנית והתרבות הארץ-ישראלית של טרום הקמת המדינה – המאפיינת את חייו ואת יצירתו.

הרמן שטרוק, האדם המאמין, היהודי הגרמני, הציוני שמימש את חזונו הלכה למעשה, אדם רב-פעלים שעסק בתחומים שונים, דווקא הוא כמו נשכח בגרמניה ובישראל. שאם לא כן, כיצד זה שרק עתה, 63 שנים לאחר מותו, נערכת תערוכה מקיפה של יצירתו ורואה אור ספר המוקדש כולו לפועלו האמנותי והציבורי?

הרמן שטרוק היה דמות ייחודית בעולם הגרמני ובעולם הארץ-ישראלי. כאמן מצליח ומוערך בגרמניה זכה כבר בראשית המאה ה-20 לביקורות אמנותיות מחמיאות, וכן להכרה כמורה דגול לאמנויות הגרפיות. נסיעותיו ברחבי העולם, ביקורו בארץ ישראל ב-1903 ומסעותיו לארצות הברית ב-1912, היו יוצאי דופן גם בעולם הגרמני של תקופתו. הוא היה פעיל ציוני ויהודי מאמין שומר מצוות. כאמן זכה הרמן שטרוק להצלחה מרובה, ובה בעת היה בעל קשרים תרבותיים, אישיים ועסקיים חובקי עולם. במלחמת העולם הראשונה, כקצין גרמני ברוסיה, שימש בתפקיד רגיש ובעייתי שהעמידו בתווך בין הצבא הגרמני לבין אחיו היהודים ממזרח-אירופה. החלטתו היוצאת דופן ב-1922 לעזוב את גרמניה ולהשתקע בארץ ישראל מעידה על הנחישות והאומץ שאפיינו אותו. בשנים שלאחר 1933 תמך ועזר ככל יכולתו לאחיו היהודים שביקשו מקלט מאימת הנאצים בארץ ישראל. ב-1944, לאחר מחלה קשה, נפטר הרמן שטרוק בביתו בחיפה.

הרמן שטרוק, רחובות, 1903הדואליות האימננטית המלווה את שטרוק כל ימי חייו, כמו גם הדילמות הנובעות ממנה, עולות הן מן התערוכה והן מן הספר. ייתכן שמשום כך נדרש פרק זמן ממושך כדי שתתאפשר ראייה של דמותו מפרספקטיבה רחבה וכוללת. כדי להבין ולייצג את העושר האמנותי של שטרוק, את מורכבותו האישית ואת הפעילות הציבורית האדירה שלו, חברו יחד שני גופים שבסיסם בגרמניה ובישראל: הצנטרום יודיקום בברלין והמוזיאון הפתוח בתפן. דרוש היה השילוב של חוקרים גרמנים וישראלים כדי לאפשר חשיפה של פעילותו הרב-תחומית של הרמן שטרוק בגרמניה ובישראל, כפי שניתן להתרשם מקריאה במאמרים שבספר הנלווה לתערוכה.

לצד שתי אוצרות התערוכה, שהקדישו את מאמריהן לעבודותיו של שטרוק המופיעות בספרים, כמו גם לתקופת חייו בברלין, יש לציין את מאמרו של מיקי ברנשטיין, המתאר את מסעו של שטרוק בשנת 1903 לארץ ישראל, ואת השפעת המסע על מעשה היצירה של האמן. ביאה שרוטנר (Schröttner), שזכתה לערוך ולקטלג את ארכיון הרמן שטרוק, מציירת את תמונת חייו של האמן ואת פעילותו במלחמת העולם הראשונה. גדעון עפרת, אחד הבודדים מבין ההיסטוריונים של האמנות בישראל, שמאז ומעולם הכירו בחשיבותו האמנותית של הרמן שטרוק, מקדיש את מאמרו ליצירתו של שטרוק בארץ ישראל.

התערוכה והספר על אודות הרמן שטרוק מבקשים למלא חלל לא מוצדק, שנוצר כתוצאה משכחה רבת שנים מהצד הגרמני והישראלי גם יחד. ובתוך כך הם משרטטים תמונה של אמן חשוב, שתרם תרומה רבת ערך הן לאמנות הגרמנית והן לאמנות בישראל.

הרמן שטרוק, תאודור הרצל, 1903סטף ורטהימר על שטרוק

חלפו 85 שנה מאז העתיק האמן הרמן שטרוק ב-1922 את מקום מגוריו מברלין לחיפה, ובכך מימש את חלומו הציוני. שאלת הזהות הציונית, שהעסיקה את שטרוק ובני דורו, היא עדיין שאלה רלוונטית. אילו תכונות נדרשות לעם המבקש לעצמו זהות חדשה המתבססת על זהותו הקדומה. ההיסטוריה של העם היהודי זכתה שיופיעו על בימותיה דמויות מכוונות כדוגמת הרמן שטרוק, שפעלו לא רק מתוך יצר הישרדות, אלא גם מתוך ביטחון בכך שיש ביכולתו של העם היהודי להיבנות מחדש בארץ ישראל.

הרמן שטרוק עלה לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהוא כבר אמן מוכר ומוערך ופעיל בקהילה היהודית ובתנועה הציונית. ממעמדו זה שימש מורה דרך לאחרים. על השילוב באישיותו של התרבות והחינוך הגרמני עם ערכים של עבודה ואהבת אדם ברוח היהדות, אנו למדים מיצירתו הענפה וגם מקשרי המכתבים שלו עם גדולי הדור בני זמנו. תיאודור הרצל, אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ואחרים, מביעים במכתביהם את הערכתם העמוקה אליו כאמן, אבל בעיקר כאדם.

דמותו של הרמן שטרוק יכולה לשמש לנו גם היום אות ומופת לערכים אנושיים כמו יושר, חריצות, יצירתיות, נאמנות להשקפת עולם וכבוד לאחר; ערכים שניתבו את דרכו של שטרוק כל חייו, בגרמניה ובישראל. בזכות הפקה משותפת של הצנטרום יודיקום בברלין והמוזיאון הפתוח בתפן, הרמן שטרוק – האמן היהודי-ציוני-גרמני – זוכה לחזור למרכז הבמה בגרמניה ובישראל.

תגובות

נושא התגובהשםתאריך ושעה
1. תמונה של הרמן שטרוקbnk01/10/2008 17:28

חסרה תמונה של נשוא המאמר.

[הוסף תגובה]