שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
כתבות נוספות

24 בפברואר 2008הדפס
נשים יוצרות – יום האישה בוואהל סנטר תערוכה משולבת

ביום האישה הבינלאומי, מוצ"ש 8 במרץ 2008, בשעה 20:00, תיפתח התערוכה "נשים יוצרות" בוואהל סנטר בהשתתפות האמניות תמר מייק לאופר, אסתי שדה, שפרה לויתן.

אוצר: גיא עולמי

תמי מייק לאופרתמר מייק לאופר, Metal Dreams

כיצד נולד הרעיון לנושא התערוכה?
"אלמנטים של מתכת ודגמי מכוניות לא זרים לי. הסגנון שלי לאורך כל השנים מלווה באלמנטים מהחיים. אנשים, מכוניות, חלקי מחשב, חלקי מתכת, אופניים ועוד. אני יוצרת מתוך חוויות היומיום. התערוכה הזאת נולדה מתוך פנטזיה והארה, כסיפור של מדע בדיוני שהעברתי באמצעות סגנון היצירה הממוחשבת התלת מימדית. סיפור של חלום דמיוני וסוריאליסטי המחולק ל-13 פרקים שונים".

בכל זאת,  מכוניות הן מאוד דומיננטיות בעבודותיך. יש סיבה?
בילדותי, חלמתי להיות מעצבת מכוניות. אומנם עסקתי במשך כל חיי בעיצוב, אך את החלום הזה לא ממש מימשתי לצערי. לכן האהבה שלי למכוניות, תמיד הייתה שם. זה נושא שבא לידי ביטוי גם באספנות של דגמי מכוניות מיוחדות.

הדמויות הנשיות העשויות מברזל, האם יש מסר כלשהו?
בוודאי, בחיבור בין הרכות והחום הנשי לחוזק המתכת, אני מבקשת כאילו לומר את דעתי על האישה והאם בישראל אשר צריכות להיות חזקות מאוד. היום אני אמא לחייל, וקוראת בפורום הורים לחיילים. איזה קושי עצום יש לאמהות בארץ אשר מתמודדות עם שליחת הבנים והבנות לצבא, שרק אתמול היו תלמידי בית ספר. הן צריכות להיות מזן מיוחד ביותר. חזקות מאוד גם למען הילדים עצמם.

האם ישנם חידושים ייחודיים בעבודות החדשות?
כן. כפי ששם התערוכה מרמז, הפעם פיסלתי אובייקטים עצומי מימדים ממתכת, בטכניקה מיוחדת. לדוגמה, העבודה עם ברבורי המתכת ששטים באגם לצד מכונית כסופה. אותם ברבורים מורכבים מאלמנטים שונים כמו גלגלי מגנזיום, וגולות פלדה עצומות שרותכו אחת לשנייה. זהו סוג של יצירה בחומרים במחשב המתנהגים כמו במציאות. והכול בעצם נעשה בחלל וירטואלי.

לסיום תמר, האם נכון הדבר שהתערוכה כבר הייתה צריכה להיות מוצגת בעבר?
"כן. חברת יונדאי היא זו שנתנה לתערוכה את חסותה, אך הפתיחה המקורית של התערוכה שהייתה אמורה להתקיים במתחם יונדאי בתל אביב. בוטלה בשנת 2006, עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה.
ברצוני לציין, שהתערוכה יצאה לפועל בזכות המנכ"ל לשעבר של חברת יונדאי מר דני שביט, שהיום מכהן כמנכ"ל אלדן. חברת יונדאי הצטרפה לתמיכה באמנים כפי שחברות גדולות המאמינות בשיתופי פעולה ותרומה לחברה מרוויחות מכך, וכולם יוצאים נשכרים. כמו סלקום שנותנת חסות למופע של ריטה, או בנק הפועלים אשר נתן חסות לתערוכתו של ניר הוד, וישנן עוד דוגמאות רבות.

על התערוכה

חלום, המתואר בדרך כלל כחוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים, מקביל כמעט ליצירת עולמות וירטואליים דמיוניים, בחלל שבעצם אינו קיים ואינו מציאותי. סגנון עבודתה של האמנית שוזר סיפורים וירטואליים בחוויה ויזואלית צבעונית המקבילה לתפאורה בתיאטרון או בסרט. בסיפור החלומות כל עבודה היא פרק סוריאליסטי, פנטזיה בפני עצמה, כמו שחלומות נעים בדרך כלל בנושאיהם מהיומיומי ועד הסוריאליסטי.

עצמים מתכתיים, חישוקי מגנזיום, פסלי מתכת עצומי מימדים ומכוניות הם חומרי הגלם שמהם בנויות יצירותיה. כל עבודה בתערוכה היא פרק, המייצג את רצון האמנית להעביר את החלום באמצעות החוויה הויזואלית. האמנית מנסה להעניק למתבונן אפשרות להישאב לרגע לעולם הוירטואלי שיצרה מעל צג המחשב. להישאב פנימה לסיפור, אותו רצתה לספר ללא מילים.

תהליך היצירה היה מעין כניסה לסוג של טראנס לדבריה, משלב העברת הרעיונות לשלב הביצוע, תוך יצירת פסלי ענק בטכניקות שונות של פיסול בחומרים שונים כגון חומר אורגני (טכניקה המקבילה לפיסול בחומרים כמו חימר במרחב המציאותי). התחושה הייתה כאילו היא עצמה נמצאת במקום הפיזי של התהוות הפסלים, לעיתים בנוף קדומים תוך יצירת גווני תאורה שונים. החוויה הזאת מתרחשת במדיה וירטואלית, ובכל זאת הפכה להיות כמעט זהה לחוויה תחושתית וריאלית עבורה.

תמר מייק לאופר

ילידת הארץ 1960. ארט דירקטור במקצועה. עוסקת באמנות ממוחשבת משנת 1995. מזה עשור, מפתחת ומעצבת לומדות, משחקי מחשב וגופנים בעברית למחשבי PC. העשייה האמנותית בצד פיתוחים גרפיים, מהווה איזון ומשתלבת היטב בסגנון יצירותיה. כבעלת השכלה בעיצוב אדריכלי וגרפי, המבניות הגיאומטרית, האלמנטרית והנקייה מובהקת מאוד ביצירותיה. זאת תערוכת היחיד השלישית שלה. תערוכות קודמות הוצגו בגלריה אלטרנטיב ביפו, ובגלריית החלונות בעזריאלי. בתערוכה יוצגו 13 עבודות חדשות של האמנית, בפורמטים גדולים שחלקם בגובה של 2 מטר ובערב הפתיחה יוקרן ווידאו-ארט של האמנית.

אסתי שדהאסתי שדה, עולמות אחרים

הציור פורץ מבפנים כבעל כוח משלו. הוא משפיע על היוצר ועל המסתכל, כאחד. הוא מהווה משחק של צבעים וכתמים על מצע אחיד ויוצר עולמות. מדמה את המציאות הקיימת או לוקח אותנו אל עולמות אחרים, קסומים, רחוקים – ומופלאים. הציור מספר סיפורים, המשתנים ממתבונן למתבונן. זו היא שפה אשר מרגע שמתוודעים אליה ומתחילים לדבר בה - אין חזרה. אין דרך להפסיק לעסוק בה.

"אני מדברת בצבעי שמן ואקריליק. מנסה להעביר מסרים נעימים או מטרידים, בדרך מרומזת וצבעונית ועושה, על-מנת, לסחוף את הצופה אל תוך עולמי. לאחרונה, הצגתי שתי תערוכות: האחת, בחודש אוקטובר שנה שעברה, בגלריה עמליה ארבל. שמה נלקח מפרק א' 'קהלת' הפוסק בין היתר ש"מה שהיה הוא שיהיה". סדרי העולם יציבים ואינם משתנים; אין חדש תחת השמש, מאז ומתמיד; מחזורי הטבע - וטבע האדם, מתמידים. ביניהם, לדעתי, קיימת גם הכמיהה להנצחת היופי, והגעגוע אל הציור הפשוט.

האחרת, נפתחה בפברואר, בגלריה החדשה במרכז לתרבות וחברה ע"ש בית אבא חושי, בחיפה ושמה "חוג החיים". תערוכה זו עוסקת בחיים סביב לנו. אני כואבת את התייחסותנו אל הכוכב עליו אנו חיים ולקיחתו כמובן מאיליו. ראיה קצרת טווח גורמת לנו להתיש, להחריב ולבזבז משאבים, לערער סדרי עולם ולשבש תהליכים בטבע - לגרום לנזקים בלתי הפיכים. לנו, היה עולם ומלואו להפסיד ואנו מצמצמים לדורות הבאים את חופש הבחירה. איננו מעבירים את המופקד בידינו באחריות ובהתחשבות.

היום, בתערוכה זו, כאן, בוואהל  סנטר, אני מבקשת לשלב בין שני הנושאים גם יחד. אני מבינה שדברי קהלת – טועים. האדם הצליח לשנות סדרי בראשית, סדרי עולם ומה שהיה לא ימשיך להיות כנראה, עוד זמן רב. אלא אם כן, נתעורר, נתפכח בזמן. אני מבקשת לשתף את המבקרים במחשבותיי. אני תקווה שהצלחתי."

שפרה לויתן, בגובה העינים

שפרה לויתןשפרה לויתן חושפת ברגישות את תעתועי הדימויים וההשתקפויות תוך כדי שיטוטים רגליים בתל אביב, ברחובות הסואנים של ניו יורק ובערים אחרות. בכל עיר שהיא ומצלמתה שוהים בה, הקליק הוא
כעיפעוף מהיר כמעט כמהירות האור. האמנית ניחנה בעין רואה ובוחנת. היא חשה את המראות ולפעמים את האבסורד שאיש אינו מתעכב לתת דעתו עליו. האבסורד שמתגלה לעיניה תוך כדי שהיא צועדת בעיר שפרה מנציחה בשבריר שניה תופעות שהן שיריות לפעמים, אך במקום מילים - השיר הוא המציאות שהיא קולטת בעין המצלמה והנצחת השיר הזה במצלמה היא אמנותה של שפרה. (טובה אוסמן)

שפרה לויתן נולדה וגדלה בפ"ת. לאחר שירות צבאי למדה בבצלאל בירושלים (לא סיימה), חזרה לתל אביב, נישאה וילדה שני בנים. תערוכות קודמות: תערוכת רישומים, גלריה ישראלס, ת"א 1977. מנהלת ובעלים של  IGA PUBLISHERS הוצאה לאור של הדפסי משי וליטוגרפיות של אמנים ישראלים 1978-1980. בעלים ומנהלת גלריה "קרלייל", ת"א 1981-1991. תואר ראשון ושני בתולדות האמנות, אוניברסיטת ת"א 1991-2000. מתחילה לצלם ולא מפסיקה (ללא לימודי צילום מסודרים) 2004. אוצרת התערוכה "אמנות מבית" בבנק הפועלים, ת"א 2006. השתתפות בתערוכת צילום קבוצתית במסגרת "לילה לבן", בית העיריה הישן, תל אביב 2006. "סיפורי מסגרת", תערוכת יחיד של צילומים, תיאטרון היהלום, ר"ג 2007. "העין השלישית - היא העין האישית", הוצאת ספר צילום 2007. סיפורי מסגרת", תיאטרון ירושלים 2007. "בגובה העינים", תערוכת יחיד של צילומים, גלריה טובה אוסמן, ת"א, נובמבר 2007.


פתיחה: 08.03.08 בשעה 20:00
נעילה: 31.03.2008
שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-19:00, ו' 10:00-13:00
כתובת: וואהל סנטר, דרך קרן היסוד מול אונ. בר אילן

תגובות