שלום אורח [כניסה]
פורומים|הרשמה לאתר ועדכון|אודות|צור קשר
עמוד ראשי
אמנות
גלריות ומוזיאונים לאמנות
מטבעות העת החדשה ומדליות
שטרות ואמצעי תשלום
בולים
עתיקות ומטבעות עתיקים
טלכרטים וכרטיסי חיוג
רכבי אספנות
עטים ומכשירי כתיבה
יינות וכהילים
נושאים שונים
מכירות פומביות קרובות
רשימת עמותות ומועדונים
עמותת אספני שטרות ומטבעות
אגודת אספני טלכרט בישראל
מועדון העט הישראלי
עמותת א.נ.ק.ה – נשק קר
כתבות נוספות

19 ביוני 2008הדפס
צייר-תייר – רשמי מסע ותנועה במרחב במוזיאון נחום גוטמן

התערוכה במוזיאון גוטמן לאמנות "צייר-תייר" – רשמי מסע ותנועה במרחב – עוסקת במסעות בעולם, במיוחד של ציירים, כאלה שבמקום לצלם ככל תייר מזדמן, הם מציירים בתוך מחברת-רישומים, יומנים, מפות או מכתבים. 9.7.08-31.10.08, פתיחה: 8.7.08 בשעה 20:00.

אוצרת: טלי תמיר

נחום גוטמן, כיכר טרפלגר ביום גשום, 1949

נחום גוטמן, כיכר טרפלגר ביום גשום, 1949

התערוכה צייר-תייר: רשמי מסע ותנועה במרחב יצאה לדרך מתוך קבוצת ציורים שצייר נחום גוטמן בהשראת מסעותיו בעולם, במיוחד בלונדון ובפריז. מי שמזוהה כל-כך עם ציור נוף ארץ ישראלי התגלה גם כצייר נלהב של קתרלת נוטרדאם בפריז ושל כיכר טרפלגר בלונדון. במרכז הכיכר המפורסמת, טובל באורות זוהרים ומוקף בבניינים מפוארים, יושב לבדו על ספסל – התייר. לבוש בחליפה שחורה, מנותק מהאנשים הנעים בכיכר, הוא מביט בהשתאות על המראה שסביבו. ספק דיוקן-עצמי, ספק דמות סמלית, מגלם התייר הבודד את מהות המסע, אם ללונדון ואם להודו הרחוקה: היותך זר ומשתאה, פתוח לרשמים וסופג את העולם.

לצד ציוריו של נחום גוטמן מוצגים יומני מסע ומכתבים מצוירים של עשרה אמנים שיצאו למסעות שונים: החל ב'סיבובים' קצרים מסביב לבית ועד למסע ארוך לקמבודיה; החל בטיול משפחתי לחופי סיני ועד למסע אישי אל ההיסטוריה התרבותית של אירופה; מסע החוזר אל שורשים משפחתיים או מסע למקום לא-נודע. כל נוסע בונה לו את מסעו-שלו על-פי מידותיו וצרכיו, אך כל מסע הוא עולם ומלואו.

הנוסעים בתערוכת המסעות הזו הינם נוסעים אמיתיים, שיצאו מבתיהם ליעדים שונים. המשותף להם הוא שני חפצים שלקחו עימם למסע: מחברת סקיצות וכלי רישום. העיפרון, העט או המכחול, לצד מחברת הסקיצות והנייר, משמשים אותם כתחליף למצלמה. בעוד שהמצלמה יכולה רק לאגור בתוכה אינוונטר של דימויים, גם אם העידן הדיגיטלי אינו מגביל את מספרם, המחברת, או הפנקס, בעלי הדפים הלבנים והריקים, מציעים מרחב פתוח וגמיש הסופג אל תוכו הרהורים, רעיונות, מתחים ורגשות. בעוד שעידן הבלוגים והמיילים מציע דיבור ישיר ופתוח לכל, המחברת נשמרת בכיסו או בתרמילו של בעליה והיא אינה חשופה לקוראים מזדמנים. היד מלווה את העין בזמן אמת, ומי שבורך במתנת האל המופלאה של יכולת רישום מהירה, מוצא בה, במחברת, "ידידה נאמנה", כפי שכתב עליה נחום גוטמן.

נחום גוטמן, כנסיית נוטרדאם פריז, 1930

נחום גוטמן, כנסיית נוטרדאם פריז, 1930

על הקשר בין גיאוגרפיה לאמנות הציור, או בין קרטוגרפים לציירים, כתבה סבטלנה אלפרס (Alpers), חוקרת הציור ההולנדי במאה ה-17, כשהיא רואה את נקודת המפגש ביניהם במה שהיא מכנה "הדחף לתאר". "גיאוגרפיה היא העין והאור של ההיסטוריה", מצטטת אלפרס את הקרטוגרף בלאו (Blaeu), שפעל בראשית המאה ה-17, "מפות מאפשרות לנו להרהר בעודנו בתוך הבית, מתבוננים במה שקרוב מאוד לעינינו, בדברים הרחוקים מאיתנו מרחק רב ועצום". את מפת הולנד המעוטרת בנופים מיניאטוריים, שנראית מאחורי ראשה המרהיב של הדוגמנית הניצבת לפני הצייר, בציורו של יאן ורמיר "אמנות הציור", מפרשת אלפרס כמטאפורה לתפקידו של הצייר, כמי שלוכד אל פני השטח של הציור מניפה רחבה של ידע ואינפורמציה על העולם. דמות הגיאוגרף הרוכן על מפותיו בציור אחר של ורמיר מחזקת את הקשר בין שני המקצועות. בתולדות האמנות זכורים מסעו של אויז'ן דלקרוא לצפון אפריקה בשלהי המאה ה-19, מסע שסימן לציור האירופי את דרך האור והאירוס האורינטאליים, את מסעו של פול גוגן לטאהיטי ורבים אחרים שציוריהם פתחו חלונות לתרבויות אחרות ולתחביר צבעוני חדש.

מסעותיו של נחום גוטמן מתועדים היטב בכתובים שכן, כבר במסעו הגדול לדרום אפריקה, ב-1934, הוא שלח לעיתונו "דבר לילדים" רשימות המתארות את המסע, שהיוו בסיס לספר הילדים הראשון והידוע ביותר שלו: "הרפתקאות לובנגולו מלך זולו" (שלו תוקדש תערוכת-מחווה מיוחדת). גם בעיתון "דבר" פרסם גוטמן בראשית 1951 סדרה של רשימות ממסעות שערך לספרד, ללונדון, לצרפת ולהולנד, כשהוא משתף את קוראיו ברשמיו על אירופה המשתקמת ממלחמת העולם וברשמיו מהמוזיאונים הגדולים. ספרו "ביאטריצ'ה" מתרחש כולו בפריז (ליתר דיוק בגן החיות של פריז) וספר מסעות לאיטליה התרקם במוחו של גוטמן, אך לא יצא לבסוף לאור. בכתיבתו על ארצות רחוקות ותרבויות זרות פתח גוטמן לילדים צוהר לעולם הגדול, שהיה באותן שנים זר ומרוחק שנות-אור מהוויית הילדות הישראלית.

במדורו "מכתב מניו יורק" ("דבר לילדים", קיץ 1954), המאויר כמובן, בגורדי שחקים הנאלצים להתקפל על הנייר כדי להיכנס במלואם, סיפר גוטמן לקוראיו הצעירים והתמימים על מיליונים ועל מיליונרים, על אנשים בצבעים שונים, בני עמים שונים, על חיוכים לבני שיניים של נער המעלית הכושי וגם על אמריקה האחרת שיש בה עניים וחסרי בית הגרים על פיסת קרטון ברחוב. מלונדון הוא תאר להם את הנואמים בהייד פרק וחיבר נאום משלו על תרומת העם הבריטי לתרבות החופש והדמוקרטיה בעולם. בטון של חיבה והערצה מתאר גוטמן לקוראי "דבר" את דמותו של צ'רצ'יל, ראש הממשלה הבריטי דאז, שבשל כרסו המלאה התקשה לפלס את דרכו בין רגליהם הפשוטות של צירי הפרלמנט.

לדורה אשתו כתב גלויה נרגשת אחרי ביקור בביתו של סזאן באקס-אן פרובנס: "... על נסיעה זו קשה לי לכתוב, אך כמה שורות בלבד: לא ידעתי, לא ניחשתי, באיזה מידה זה מזעזע לראות את מראות הנוף אשר מהן צייר אמן גדול את תמונותיו. עמדתי ממש באותם השדות שסזאן צייר מהם – ועברתי את כל הפרטיטורה של אופן היצירה שלו. באותם רגעים הרגשתי שאני עומד על אדמה קשה. אני ידעתי שאני הולך בתחושתי בדרך שלי, בהתאם לאופיי ובהתאם למידת תפישת האמת הרגשית. לא, איני יכול כעת לבטא את עצמי".

נחום גוטמן, הצייר-התייר, עולה לרגל למקדשי האמנות הקלאסית והמודרנית ביבשת אירופה ומקדיש כמה ציורים לנושא הביקור במוזיאון וההתגמדות מול הפסלים העתיקים. אם במחצית השנייה של המאה העשרים יצרו אמנים ישראליים מחוות הערצה לפני שער ביתו של בויס, גוטמן צייר את עצמו, כורע ברך ופורש זרועותיו במחוות הערצה לנוכח זוג עמודים קלאסיים בחפירות קרטגו ביוון. מחווה אולטימטיבית של תייר, רגע מכונן לצייר.

המשתתפים והעבודות בתערוכה

ציורי נחום גוטמן מאתרים באירופה הקלאסית בהם מצליח גוטמן לבטא את ממד הזרות וההשתאות המתקיים במסע התיירותי: כנסיות, רחובות וכיכרות פריזאיים, סצנה חוזרת ונשנית מכיכר טרפלגר בלונדון. רישומים מביקור ביוון ובאי קרטגו, ציור מכפר הולנדי, גשרים על נהר התמזה הלונדוני ואיורים ל"דבר לילדים" לאגדות עולם. כמאייר וככותב ב"דבר לילדים" פתח גוטמן צוהר לילדים הישראלים של שנות הארבעים והחמישים, שלא יכלו לחלום על מסע לחו"ל וכתבותיו של הצייר הכותב נחום אפשרו להם הצצה לעולמות אחרים ולתרבות שונה.

נעה יערי, העולם אש, 2008המיצב של נעה יערי – העולם אש! מורכב מציורים המבוצעים על-גבי מפות גיאוגרפיות של העולם ומדימויים שונים של כדור הארץ ונגזרותיו. יערי משיקה בין ציור לקרטוגרפיה, אך בניגוד לציירים ההולנדים, היא משתמשת באייקון של המפה הגיאוגרפית לא מתוך תשוקה לתאר את פני השטח של העולם אלא מתוך דחף פילוסופי לשקלל את ערכו ומשמעותו. הכותרת "העולם אש" יכולה
לרמוז לכך שהעולם הוא נפלא, מעולה, ממש "אש", או שהעולם הוא "חם" ומלא באירוטיקה, או, אולי מדובר בעולם שבוער ועולה באש, כלומר: עולם במלחמה, על-סף חורבן. הפילוסוף היווני אמפדוקלס (433 0 493 לפנה"ס) מנה את האש כאחד מארבעת היסודות מהם העולם נבנה, ויערי בחרה באש על-פני שלושת האחרים מסיבות משלה. הכותרת "העולם אש" מתפלמסת גם עם הפילוסוף הגרמני לייבניץ, בן המאה ה-18, שקבע שהאלוהים ברא את "הטוב בעולמות האפשריים". על כך ענה לו בן זמנו וולטייר ברומן אירוני שגיבורו, קנדיד, מנסה לחיות לאור ההצהרה החיובית הזו ולועג לה לנוכח המציאות המכה בו את מכותיה.
נעה יערי, סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, בנוסף להיותה בעלת תואר באמנות, משתעשעת בין שלל ההגדרות האלה ומתמרנת בין בחינה מדוקדקת של מרכיבי העולם לבין נהנתנות של תיירים אוספי-מזכרות, הנהנים מ"הטוב שבעולמות" ומבלים "משהו-אש". במיצב מורכב, שיתפרש על-פני חדר שלם, היא מציגה מיקרו-קוסמוס פרטי, שחלקו רציני וחלקו צעצועי, המנסה לברר משהו על מהות העולם שבו אנו חיים.

טל שושן, המשוטטת, 2004טל שושן מציגה סרט הבנוי כיומן מסע מצולם של תיירת ישראלית בעיר הקמבודית פנום פן. הסרט מפגיש נקודת מבט גיאוגרפית-תיירותית עם נקודת מבט מיתולוגית: סיפורה של שושן עצמה כתיירת חרדה בעיר הזרה וסיפורה של פנום פן היפה, מייסדת העיר, כפי שהוא מסופר במסורת המקומית.
בעוד שהסיפור התיירותי מסופר כסרט מסע והרפתקה הרה-סכנות, הסיפור המיתולוגי מסופר כאגדה והוא מתורגם לשפת סימנים באמצעות תנועות ידיים של האמנית עצמה.
לצד הסרט תציג טל שושן סדרה של עבודות העשויות מכריכות של אטלסים ומדפי ספרים ישנים של מדריך "Lonely Planet". סדרת ה"מחלפים" עשויה מזירוקסים החתוכים על-פי מתאר של מחלפים ופקעות כבישים ובונים גופים תלת- ממדיים, דחוסים בתוך עצמם ומעוררים תחושה גופנית.

מיכל בוננו מציגה את הספר "מסע לאירופה", שיצרה כפרויקט גמר ללימודיה בבצלאל. זהו מסע אישי בזמן הנע לאחור, אל ימי הזוהר של הציביליזציה האירופית והוא מפגיש אותה עם גיבורי תרבות מפורסמים. בוננו מציירת וכותבת יומן פגישות פרטי שבו היא סועדת עם תומס מאן, משוחחת עם קפקא, מתבוננת בנפוליאון ומאזינה למאהלר. היא מדמיינת את המסע האולטימטיבי שלה ביבשת שבעת התיירים ועתירת הקלישאות, כשהיא משלבת עינוגים קולינריים ידועים, הפלגות בספינות מפוארות ושוטטות במגדלים אפלים מימי הביניים. בוננו מציגה עצמה כנערת פרובינציה היוצאת לדרך מכסא הנדנדה שבחדרה ואינה מסתירה אירוניה עצמית על אופיין הבורגני והראשוני של הפנטזיות התיירותיות שלה.

פיני צינוביץ, שנפטר לפני כשנתיים, נהג לצייר ולכתוב לאשתו עירית פתקי-ממו קטנים: "ירדתי למטה", כשירד לעבוד בסטודיו שלו הממוקם מתחת לבית, "יצאתי לסיבוב" , כשיצא לשוטט מעט בשבילי הקיבוץ או לבקר את נכדיו, ו"יצאתי לאכול" כשהלך לחדר האוכל. למעלה מ-60 פתקים מוצגים בתערוכה כשכל אחד נושא עליו דימוי אחר למסע הקטן אליו יצא צינוביץ באותו יום. הסדרה "יצאתי לסיבוב" (פתקים לעירית) מציעה את עצם היציאה מהבית כמסע בזעיר-אנפין, היכול להתחרות בכל מסע אחר ל'עולם הגדול'.
אך פיני צינוביץ יצא גם למסעות רחוקים יותר – ללונדון ולהודו. ספרי הסקיצות שלו ממסעותיו בחו"ל מוצגים בתערוכה כתבליט נוף מתמשך, כרצף זורם של דימויים הרשומים בעט פשוט או בעיפרון, בקו מהיר וחריף, המתאר רשמי מסע רעננים ומלאי תנועה ואווירה. לצד הרישומים כתב צינוביץ טקסטים קצרים לתזכורת, שמות מקומות, תיאורים קצרים ושמות אנשים, חברים למסע.

אריק בוקובזה מציג ספר-מסע מצויר וכתוב שצויר במסע למרוקו, ארץ הולדתו. הספר מצויר בסגנונו המיוחד של בוקובזה, המערב סממנים מזרחיים עם סגנון ילדותי-נאיבי במכוון. בצבעוניות האופיינית לו מתאר בוקובזה דמויות של סוחרים מרוקאיים ודמויות נוספות, המדברות זו עם זו באמצעות בלוני קומיקס. בוקובזה, יליד מרוקו, חוזר אליה עם השפעות יפניות ועם מודעות לתפקיד התרבותי שהיה לאוריינטליזם באמנות הישראלית המוקדמת מתקופת בצלאל – תקופה שהוא חוזר וניזון ממנה בעבודתו. החיבור בין כל אלה יצר ספר מרהיב ורווי הומור, שבו המזרחי מודע להיותו קלישאה תיירותית ומשתף פעולה עם הפנטזיה.

"ספר המסעות הגדול" של לארי אברמסון ושלושת ילדיו – יונתן, רוני ותמר, הוא ספר סקיצות שחור, "בצלאלי", שהוסב ליומן מסע משפחתי המתעד טיולים ומסעות. לארי, יונתן, רוני ותמר אברמסון ציירו במשותף את המסע לסיני, את הטיול לקטיף הפטריות אחרי הגשם הראשון בירושלים, את העפת העפיפונים המשפחתית, את הביקור בקניון מלחה שליד ביתם ואת 'המסע הגדול' לסן פרנציסקו.
האב – אז ראש המחלקה לאמנות ב"בצלאל" וצייר ידוע בפני עצמו – פתח בפני ילדיו את מרחב הדפים הלבנים של הספר הריק והציע להם להתמקם בתוכו, להרגיש שם בנוח ולספר על כל מה שהם רואים או חווים. דפדוף בדפי הספר מגלה את הסגנון המשתכלל של ציורי הילדים וקריאה בו מספרת על השיתוף בין כתיבתו האבהית של לארי לבין הציורים של ילדיו. פה ושם ניכרת ידו המיומנת של האב המתערבת בציור. הספר שימש את משפחת אברמסון במשך כמה שנים והוא משמר בתוכו את ההתרגשות של המסעות הקטנים ושל הרגעים שבהם דגים, גלים וילדים מתערבבים אלה באלה.

יוחנן סימון עזב את קיבוצו ואת ביתו בראשית שנות החמישים ונסע למסע ארוך בדרום אמריקה, במטרה להשתקע, לתקופה, בברזיל, יחד עם בת זוגו החדשה מעצבת האופנה פיני לייטרסדורף. לשתי בנותיו שנותרו בקיבוץ גן שמואל הוא שלח מכתבים מצוירים המתארים את מסעותיו בדרום אמריקה, שעברו עליו באניות, רכבות וחמורים והיו עתירי מראות מרהיבים ודמויות חדשות. המכתבים מצוירים בצפיפות והופכים למעין קומיקס מצויר ומסופר באופן מרהיב ומפורט, המסתיים במילות פרידה ואהבה: "שלכן, אבא".

יוני בן שלום, רשם וטייל רב-ניסיון, הנוסע למסעות ארוכי טווח על אופנוע, כותב יומני מסע מפורטים, המתעדים את מסעותיו. כרשם אובססיבי הוא ממלא דפים שלמים בזיכרונות ויזואליים עמוסים הנצברים בראשו. הדפים הללו הופכים למסע בפני עצמו על-פני הדף. במסעותיו באזור הנגב בארץ, נהג יוני לצייר על מפת הדרכים הטופוגרפית שלקח עמו והפך את המפה עצמה ליומן מסע מצויר המשלב בתוכו את מטאפורת הדרך עם נרטיבים קטנים של זיכרון.

איתן קדמי, דף מתוך יומן מסע להודו, 2007איתן קדמי יצא למסע קלאסי במזרח, בהודו, כשבתרמילו ספרי סקיצות. כרשם מיומן הוא החל לצבור חוויות ודמויות שפגש אל תוך דפי הספר, ובהדרגה צרף אליהם סמלים רוחניים של ההוויה ההודית. המנדלה התגלתה לו כאמבלמה ציורית מרהיבה בעלת תכונות של מרכוז וטיהור. השילוב של צבע, דגם ומקצב יצר תואם מושלם לציור. החוויה ההודית מתגלה תוך כדי דפדוף בפנקס: התנתקות מריאליזם מדויק אל תנועה וזרימה במרחב הדף, אל תוך הרמוניות צורניות וסימטריה רכה שהכל מתארגן על-פיה.

אלדר פרבר צייר ריאליסטי-קלאסי לוקח איתו ספרי סקיצות לכל נסיעה או מסע בעולם. ספרי הסקיצה שלו מכילים בתוכם שני סוגים של מחוות: מחוות לנופים, לדמויות ולבניינים שפגש בדרכו ומחוות של צייר העולה לרגל למוזיאונים ורושם בפנקסו פרטים מתוך ציורים של הקלאסיקאים: ראש מתוך ציור של רמברנדט, פרט מתוך ורמיר, קומפוזיציה של קורו. ספר הסקיצות המוצג כאן היה איתו בגרמניה, לשם נסע בעקבות אביו, שהיה כלוא במחנה עבודה גרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה. שרידי המחנה מופיעים ברישומים בספר הסקיצות, כהכנה לציור הגדול.


פתיחה: 08.07.08 בשעה 20:00
נעילה: 31.10.2008
שעות פתיחה: א', ב', ד', ה' 10:00-16:00, ג' 10:00-19:00
ו' 10:00-14:00, שבת 10:00-15:00
כתובת: רח' רוקח 21, נווה צדק, ת"א

תגובות