האוריינטליסטים מציירים את ארץ הקודש

היה זה "קמפיין התדמית" הראשון של ארץ הקודש – קמפיין לא מאורגן ולא מתוכנן – קמפיין שהתבצע באמצעות גלויות דואר שהיו כלי התקשורת החדש של הרבע האחרון של המאה ה-19. סיפור אותו קמפיין היסטורי מתבסס על אוסף ייחודי של גלויות דואר, בצבע וגם בשחור לבן, שצוירו בארץ הקודש בשנים 1880-1935 ע"י הציירים האוריינטליסטים. רוב הגלויות נרכש ע"י מאמינים נוצרים ויהודים כמזכרות מביקור בארץ הקודש, או ככרטיס ברכה לרגל חג זה או אחר.

יואל אמיר

אלפיים שנה חלמו מאמינים, נוצרים ויהודים, על ארץ הקודש הרחוקה, השמימית והנעלה בלא שכף רגלם דרכה על אדמתה. התנ"ך, הברית החדשה ושאר כתבי קודש היו הבסיס לתיאורי הארץ בספרים, באיורים, בציורים, בשטיחי קיר ובחלונות הזכוכית הצבעוניים בקתדראלות. החל מהמאה ה-15 ובעקבות המצאת הדפוס, היו ספרי נוסעים מקור חשוב לתיאורי ארץ הקודש. הספרים כללו בעיקר תיאורים מילוליים אך גם איורים בשחור-לבן של נופים ואתרים, חלקם מבוססים על עדות ראייה, ואחרים – על תערובת של דמיון ומציאות.

התפתחות טכנולוגיית הצילום במאה ה-19 הוסיפה ממד חשוב לתיאור החזותי של ארץ הקודש, אף שניפצה במקביל את התדמית האידיאלית שנעטפה בה הארץ עד כה. הארץ התגלתה בצילומים בשיממונה – עריה מוזנחות ואתריה ההיסטוריים חרבים. ספרי נוסעים לארץ הקודש משקפים לעתים את גודל האכזבה ממראה עיניהם: "...מכל הארצות הנודעות בנופן המכוער, חושבני שזו ראויה לכתר האליפות. הגבעות קירחות ודהויות וחזותן עלובה. העמקים הם מדבריות מכוערות שבשוליהם צמחייה דלה עטוית עצב ויגון... אין מבטך נתקל בשום גוון נעים, בשום עצם מרתק, בשום נוף רך... (מארק טוויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, 1867).

את החסר בדימוי ארץ הקודש המסורתית, החלומית והשמימית, מילאו ציירי המזרח – האוריינטליסטים. יצירות האמנות של האוריינטליסטים, שצוירו ממש בארץ הקודש, או בהשראת כתבי הקודש, הוצגו בעיקר בתערוכות ונרכשו על-ידי מוזיאונים ואספנים. יצירות האוריינטליסטים, כמו גם ספרי נוסעים מאוירים על ידם, הגיעו לתודעת חוגי התרבות בחברה הגבוהה, אך לא לציבור הרחב. כל זה השתנה הודות למהפכת התקשורת שהתחוללה במאה ה-19 עם הקמת שירותי דואר בינלאומיים.

גלוית הדואר הומצאה בארצות-הברית בשנת 1861 והפכה בתוך שלושים שנה לכלי התקשורת הפופולארי ביותר בשירותי הדואר של המדינות הגדולות. יתרונה היה ביכולת להעביר מסר כתוב בקצרה, ועד מהרה גם תמונה, בעלות נמוכה לצרכים פרטיים או מסחריים. בעשרים השנים האחרונות של המאה ה-19 נשלחו מיליוני גלויות מקצה העולם לקצהו.
גלוית הדואר הוגבלה בתחילה לטקסט בלבד, אך לקראת העשור האחרון של המאה הבינו המוציאים לאור כי "תמונה אחת שווה אלף מילים" וצד הטקסט הוחלף בתמונה מצולמת, בציור או איור. המעבר מהדפסה בשחור-לבן להדפסה בצבע רק העצימה את הפופולאריות של גלויות הדואר נושאות תמונה (picture postcard) ואלה הפכו במעבר המאות לפריט מבוקש, בעיקר על ידי תיירים.

ציירי המזרח (האוריינטליסטים) נמנו עם קבוצה גדולה של סופרים ואמנים מערבים שנשבו בקסם המזרח. האוריינטליסטים פעלו מראשית המאה ה-19 ועד העשורים הראשונים של המאה ה-20. יש לציין, כי הציור האוריינטליסטי אינו זרם אמנותי, אלא אופנה המקבצת תחת כותרתה יצירות של אמנים מאסכולות שונות, כולל האימפרסיוניסטים, שבחרו לצייר נושאים שנקשרו במזרח, כולל תמונות של אתרים היסטוריים, דמויות, סצנות פנים ונופים.

העלייה הדרמטית במספר התיירים ועולי הרגל לארץ הקודש ברבע האחרון של המאה ה-19 הציבה את הארץ כיעד חשוב לספקי שירותי תיירות, כולל אמצעי תחבורה, מלונאות, מזון, דואר ומזכרות. מאות מוציאים לאור, בעיקר מאירופה, סיפקו מִגוון של תמונות, אלבומי תמונות וגלויות בשחור-לבן וצבע. הנושאים הפופולאריים היו אתרים היסטוריים ומקומות קדושים לנצרות וליהדות. התייר הממוצע ביקר בעת שהותו בארץ בארבעים עד חמישים אתרים, ואת תמונתם על גלויה לקח אתו כמזכרת, או שלח בדואר לקרובים ולידידים. מאמינים אחרים, בעיקר באירופה, רכשו מזכרות מארץ הקודש במקום מגוריהם, מבלי שהגיעו כלל לארץ.

ציירים אוריינטליסטים חשובים ביקרו בארץ הקודש וציירו אותה כחלק מהוויה אמנותית, יצירתית ודתית. הצבעים העזים, האור והאקזוטיקה של המזרח בשילוב עם נושאים הקשורים בתנ"ך ובברית החדשה קסמו והלהיבו את דוד רוברטס האנגלי (1796-1864) וגוסטאב באוארנפיינד הגרמני (1848-1904), ואלה ציירו כאן את מיטב יצירותיהם. ציירים אחרים שהו בארץ תקופות קצרות, במסגרת מסע למזרח. חלקם הגיע כעולי רגל, אחרים כתיירים או למטרת תיעוד. חלק מציירים אלה שמח לממן חלק מהנסיעה, או פשוט להתפרנס, על-ידי ביצוע משימות ציור של אתרים ונופים עבור מוציאים לאור של ספרים ומאוחר יותר של גלויות דואר. בהשוואה לצילום, שדרש באותה תקופה ציוד כבד ומסורבל, הייתה משימתו של הצייר קלה לביצוע – בלוק ציור, צבעי מים, עפרונות ומכחולים.

ציורי ארץ הקודש על גלויות דואר הטביעו את חותמם ועיצבו את דמיונם של מאות אלפי מאמינים ברחבי העולם מסוף המאה ה-19 ועד שנות השלושים למאה שעברה. בכל עת שמאמינים אלה התפללו או קראו בתנ"ך ובברית החדשה, הם חזרו וראו בדמיונם את נופי ארץ הקודש ואתריה, כפי שצוירו בידי האוריינטליסטים. ציורים של אתרים רבים כמו קבר רחל, מגדל דוד, הכותל המערבי, הרובע הנוצרי בירושלים, הנחיתה ביפו, אתר הטבילה בירדן , טבריה והכנרת הפכו לסמלים ממש.

מאוחר יותר ובעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה, תפס הצילום בצבע את מקום הציור על גבי גלויות דואר. גם המזרח איבד מזוהרו ונסחף למערבולת של סכסוכים ומלחמות. במקביל, עם שקיעת המזרח הקסום דעכו ונעלמו גם האוריינטליסטים משדה האמנות.

המאמר נלקח מפרק המבוא בספרו של יואל אמיר "האוריינטליסטים – גלויות מצוירות מארץ הקודש, 1880-1935" שיצא לאור לרגל תערוכה בשם זה המוצגת במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות במוזיאון ארץ-ישראל, רמת אביב, תל אביב. התערוכה פתוחה עד אמצע נובמבר 2008.