וסכין אולר - פורום נשק אתנוגרפי והיסטורי

סכין ציד בסגנון גרמני שהופיע מסוף המאה ה-19 - סכין עם להב עיקרי קבוע ולהבי-עזר מתקפלים בידית; ידועים דגמים שונים שנראים דומה. כאן עיצבו את הפומל בצורת פותחן פקקי כתר, הפרופיל של הלהב מעט מוזר ולא שגרתי. יש חתימת יצרן?

[הוספת תגובה] [סגור]

30/05/2012 18:02

שמע בחור, יש לך כאן אוצר, | מאת יואי2

זאת שבריה ארץ ישראלית ממש מושקעת, וגם אם הנדן במצב אומלל, הסכין עצמה במצב נהדר, רק המומחים לסכינים יוכלו להדבר על ערכה.

[הוספת תגובה] [סגור]

28/05/2012 19:44

תודה אני מחכה לעוד תשובות | מאת nogz

[הוספת תגובה] [סגור]

28/05/2012 20:05

חנג'ר יפה | מאת סער נודל

הפריט הראשון הוא חנג'ר סורי כמוהו התגלגלו לשימוש גם בצפון ארץ ישראל. לא שגרתי, למעשה ידית בסגנון קווקזי של קינג'אל מסוג ששימש בעיקר בפגיונות תיירותיים תוצרת דמשק, אבל עם להב רציני מחושל ומעוטר בסמלים שבאופן מסורתי הופיעו על להבי חרבות אירופיים שהגיעו למזרח בסחר-חליפין. הידית עשויה יציקת פליז והחלק המרכזי בד"כ מלוחות עצם. הנדן לרוב גם נעשה מיציקת פליז עם מוטיבים תואמים או באותה טכניקה של נדן השיברייה וזה כנראה מה שאצלך - רק החלק הפנימי, שתי קשוות עץ דקות בתוך מעטה פח מרוקע.

[הוספת תגובה] [סגור]

28/05/2012 21:38

סער תודה רבה יש לך מושג מה ערכו? | מאת nogz

[הוספת תגובה] [סגור]

28/05/2012 23:50

למרות שזה אוצר מהבחיה האספנית | מאת סער נודל

מהבחינה הכספית זה לא יקר, גם בגלל שהנדן למעשה לא קיים. סדר גודל של 200 ש"ח אם יימצא הקונה.

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 01:25

בחיה = צ"ל בחינה | מאת סער נודל

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 01:25

סער תודה על התשובות מקווה שזה לא נג'וז | מאת nogz

אבל יש נדן נכון שהוא לא עשוי מפליז אלא מעץ ,אגב די חידשת לי חשבתי שפליז יש לו צבע יותר זהב ובמקרה הזה זה נראה כסוף תודה !!!! פשוט הפנו אותי אליך כמומחכה בתחום!

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 10:26

מומחה ,סליחה | מאת nogz

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 10:27

אוקיי, בתמונות זה נראה פליז זהוב | מאת סער נודל

במבט נוסף אפשר להבחין בגוון הכסוף, זה פליז מצופה ניקל, מקובל.
אני שוב אומר, הנדן שלך זה רק החלק הפנימי, החלק החיצוני במקרה זה, מהותי.

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 11:17

המון תודה סער ...עכשיו זה מסתדר לי .אין | מאת nogz

לי שמץ של מושג בסכינים הוא היה שייך לסבא שלי שנפטר בגיל 98 (נפטר לאחרונה) הוא עצמו היה בארץ 80 שנה שזה גם פיסת הסטוריה וגם השברייה .את סכין האולר אשמור לעצמי.
תודה רבה

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 15:10

מעוניין | מאת בית סבתי

אתה מעוניין למכור

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 23:55

עוד חנג'רים דומים | מאת סער נודל

בתמונה הראשונה ניתן לראות היטב את הגוון הכסוף-לבן של הציפוי ליד הכפתורים שנטתרו בגוון הפליז הטבעי.
בתמונה השנייה ניתן לראות חנג'ר נדיר יותר עם להב ישר (זהו פריט קטן למדי באורך כ-20 ס"מ) כולל הנדן היצוק שעליו כתובת באנגלית עילגת "מזכרת מדמשק". כאן יש פטינה ירקרקה שמרמזת על כך שאין ציפוי.

קובץ מצורף: קינגל1.JPG (147 קילובייט)
קובץ מצורף: DSCN6888.JPG (100 קילובייט)

[הוספת תגובה] [סגור]

01/06/2012 18:15

חנג'ר עם נדן- להסביר את דברי סער | מאת מוטי לזר

בכדי שיובנו דברי סער, מצרף חנג'אר מאוספי עם נדן שלם יציקת פליז, במקרה שלי נראה לי ללא לחיים מעץ.על הידית גם שאריות צפוי ניקל דקיק שכנראה היה. קצה הנדן מעניין בצורתו, וכן העיטור שעליו.

קובץ מצורף: אוספים מאי 2012 041.jpg (106 קילובייט)
קובץ מצורף: אוספים מאי 2012 042.jpg (102 קילובייט)

[הוספת תגובה] [סגור]

29/05/2012 21:52

כדי לחדול את הבלבול | מאת יואי2

השאריות הכסופות על החנג'רים למינהם, אינם שרידים של ציפוי ניקל כלשהו, אלה שאריות הלחמה של בדיל, אם בן שני חלקי הנדן, או הלחמות אחרות לצורך ריתום.

[הוספת תגובה] [סגור]

30/05/2012 10:33

יש ציפוי ניקל ויש גם הלחמות | מאת סער נודל

זו לא טכנולוגיית הי-טק, ציפוי ניקל קיים בשוק כבר כ-150 שנה. ד"א לא מן הנמנע שעשו לפעמים פשוט ציפוי בדיל.

[הוספת תגובה] [סגור]

30/05/2012 17:13

ציפויים | מאת מוטי לזר

בחנג'ר אצלי מדובר בודאות בציפוי שנשחק, לפי הקשיות כנראה ניקל.וכנראה היה דק למדי ולכן גם נשחק כמו שנשחק.

[הוספת תגובה] [סגור]

31/05/2012 17:00

מוטי, שכחת לכתוב כמעט בודאות | מאת יואי2

שכן הטכניקה לציפוי ניקל אינה בטבילה כמו גילוון אלא אלקטרוליזה, שהיא תהליך חשמלי שממש לא מתאים לסוג בתי המלאכה בהם מיוצרים חנג'רים.

[הוספת תגובה] [סגור]

31/05/2012 19:03

הזמנה פתוחה | מאת מוטי לזר

א. ראשית- אני מוסיף- כמעט.
ב.מאחר ובדקתי את קשיות החומר ע"י נסיון לשרוט אותו (אכן לא הכי מדעי - ברם .. ) אני -כמעט- מניח שלא מדובר בבדיל, כי אם בחומר קשה יותר .
ג.אני מזמין אותך לבוא ולבדוק.(לא ציני, -ברצינות).
קפה בטוח שיהיה. עוגה -לא בטוח (דיאטות וכו'..) אם בא לך תביא אתה- בכל מקרה הסכין - עלי!!! (-:

[הוספת תגובה] [סגור]

31/05/2012 20:30

מוטי, יש מבחן אולטימטיבי | מאת יואי2

לקיום סביבה של בדיל או עופרת. משפשפים את האיזור הכסוף בנייר לבן, אם הוא מאפיר, הריי שמדובר בבדיל או או עופרת. אם לא, , יש אפשרות לפחים כסופים מסוגים שונים מהם נעשו חנג'רים. מפחי קופסאות שימורים, ועד לפחים מגוולוונים. או פחי אלפקה, שהוא נתך המשמש רבות בבתי מלאכה מזרחיים

[הוספת תגובה] [סגור]

31/05/2012 21:44

בוצע | מאת מוטי לזר

למען הסר ספק ,ישמתי את הצעתך בצורה מדעית.
לקחתי נייר לבן , שיפשפתי את הידית.(הצעתי לאשתי אך היא אמרה כמו בפרסומת- מה? שאני אשפשף)
והנייר נשאר לבן .
להיות בצד הבטוח (תורגם מאנגלית..) שפשפתי את אזור ההלחמה, ושם אכן הוא האפיר.
ולסיכום- לאור נסיוני הקצר, מלכתחילה לא נראה היה לי שמדובר בציפוי אחר למעט ניקל -על בסיס יצקת פליז ץ כמו שניתן לראות בבדיקה -וקשה לראות זאת בצילום, האזורים שנחשפו למגע אינטנסיבי ייותר כגון פינות וקצוות בהם רואים את השחיקה יותר - אך נסה ניסיתי בדוק בדקתי , וזו התוצאה- במקרה של החנג'ר שלי,
בחנג'רים אחרים- אללה ירחמם. (ואולי יעביר לי אותם למשמרת.. (-: )

[הוספת תגובה] [סגור]

01/06/2012 08:44

יש גם מפח כסף - אבל נדיר | מאת סער נודל

שיבריות ארצישראליות נעשו מכסף לעתים נדירות בלבד וזה היה סמל סטטוס מטורף. להבדיל, בחצי-האי ערב חנג'רים שהנדן והידית נעשו מפח כסף עבה עם אפליקציות היו נפוצים למדי, בתימן זו היתה עבודה של צורפים יהודים.
במגע יד קל להבחין, לבעל נסיון, בין טכניקה של פח גזור לבין יציקה. אני חושב שאפשר לומר במידה רבה של בטחון שהיציקות כמעט בלעדית בערים גדולות כגון דמשק, חברון, שכם, קהיר ונועדו קודם כל למילוי הצורך של פריטים לשוק התיירותי. אגב לידיות היצוקות יש יותר נפח מאשר לידיות מפח גזור שכן הוא מוצמד לחומר תשתית ולא יכול לשאת עומס ללא מילוי.

[הוספת תגובה] [סגור]

01/06/2012 17:57

מצאתי גם תמונה הולמת | מאת סער נודל

בארכיון התמונות שלי - שיברייה מפח כסף דקיק, הידית על תשתית מקרן פרה, הנדן על עץ.

קובץ מצורף: שבריהכסף1.JPG (130 קילובייט)

[הוספת תגובה] [סגור]

01/06/2012 18:10

פורום נשק אתנוגרפי והיסטורי