|
|
 3 שנים | מאת יוסי א.
טל כתב שאם אינו טועה: "בנק ישראל או החברה למדליות שמנפיקה בפועל את המטבעות באישור הבנק חייבים לפרסם אחרי שלוש שנים את כמויות ההנפקה."
שןלה כתב: "והשאר שלא נמכר מחוייב לאחר תקופה מסויימת [נדמה לי 3 שנים] להיות מותך."
חובה חוקית מבוססת על חוק, אז עיינתי בקפדנות בחוק בנק ישראל ולא מצאתי חובה כזאת.
למעשה מצאתי שם את ההיפך הגמור בסעיף 41 (א)
"הבנק רשאי להוציא ולחזור ולהוציא מטבע"
כמובן שזכותו של הבנק, לפי שיקול דעתו, להתיך מטבעות שלא נמכרו ולפרסם את כמויות ההנפקה - אם באמת אכפת לו מציבור האספנים. אבל מדובר בזכות ולא בחובה חוקית. | קובץ מצורף: Bank.Israel.Law.2010.gif (48 קילובייט)
קובץ מצורף: G.R.A.S_08.02.2017.gif (14 קילובייט) | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 17/11/2018 12:01 |  ליוסי א.... | מאת שןלה
| לא רואה קשר בין הציטוט שהבאת לבין מה שטל או אני כתבנו. סיפר לי בחור שיש לו בית זיקוק למתכות יקרות איך החברה הממשלתית לפני מספר שנים התיכה אצלו כמות גדולה מאוד שלא נמכרה. ההתכה עולה כסף + % פחת. אם לא חייבים להתיך מדוע לעשות זאת ולהפסיד כסף במקום לנסות למכור שוב ושוב עד גמר המלאי ? אפילו מטומטם לא יעשה זאת לכן לדעתי יש חובה [אינני יודע להביא ציטוט או מקור] להתיך לאחר 3 שנים מטבעות שלא נמכרו. כמובן שזה אינו חל על מדליות. | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 17/11/2018 16:11 | 1. כתבתי שזכותו של הבנק, לפי שיקול דעתו | מאת יוסי א.
להתיך מטבעות. הבנק יכול להורות לחברת השיווק להתיך מטבעות ואף לעגן את ההוראה בהסכם השיווק.
אם אתה עדיין חושב שהבנק חייב להורות על התכה, למרות שאין חוק שמחייב אותו, אז אולי אתה לא מבין את ההבדל בין חובה לבין זכות. (להבדיל מהבנק שאינו חייב להורות על התכה, החברה תהיה חייבת להתיך אם יש התחייבות חוזית כזאת בהסכם השיווק עם הבנק).
2. לפעמים עשוי להיות שיקול מסחרי נכון להתיך פריטים שתקועים במלאי שנים רבות כאבן שאין לה הופכין. אם יש במלאי, לדוגמא, 100 מטבעות,
ונמכרים רק 4 בשנה (והמכירות הולכות ופוחתות) כדאי להמתין עשרות שנים (זמן = כסף = ריבית) או להתיך לפחות חלק מהכמות?
3. בקר באתר החברה וראה: מוצעים שם מטבעות רבים שהונפקו לפני יותר משלוש שנים. האם לדעתך החברה קנתה את כולם מאספנים? ואגב גם אם היו חייבים להתיך בתום 3 שנים, והיו מעוניינים להמשיך במכירה, מי מונע מהם למכור לסוחר יום לפני תום 3 השנים ואחרי שבוע לקנותם בחזרה מהסוחר? הרי זה תרגיל ישראבלוף יהודי עתיק וכשר למהדרין בחמץ של פסח (וגם בקרקעות בשנת שמיטה).
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4210086,00.html | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 17/11/2018 19:30 | ליוסי א.... | מאת שןלה
א - לא בדקתי לעומק שום דבר. הסתמכתי על מה שאמרו לי אספנים ותיקים שקנו עשרות שנים מהחברה [ז"ל] ובעל בית המלאכה לזיקוק שאמר בדיוק כמוהם כך שהצלבת 2 הצדדים שאין קשר ביניהם אבל אומרים אותו דבר הביא אותי למסקנה. יתכן שאתה צודק וזאת זכותו של הבית ולא חוק שמחייב אותו, באמת אינני יודע. לגבי מטבעות שנשארו ולא הותכו ונמכרים אחרי שנים רבות - יתכן שישראבלוף כמו שאמרת או שהחוק לגבי סוחרי החמוצים השתנה ביחס לחוק שהיה כאשר החברה הייתה ממשלתית פרופר. שוב - לא יודע. הכל יתכן. מה שבפועל קורה ומעניין אותי שאין לי מושג לגבי כמות ההנפקה וההפצה של פריטים רבים שברשותי ומכאן שקשה לדעת נדירות וכמובן שזה מקיש על הערך. לשם כיוונתי בדבריי.
שבוע טוב
גלעד | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 17/11/2018 21:07 | כמויות הנפקה.. | מאת tal
זה שכתוב שבנק ישראל יכול להנפיק שוב מטבעות שכבר הונפקו לא תופס לגבי מטבעות זיכרון שכמויות ההנפקה מוכרזים מראש. (בדר"כ 555 למטבעות חצי אונקיה זהב ו-3600 למטבעות אונקיה- בוליון.)
גם מטבעות הכסף הכמות המרבית מוכרזת מראש.
יכול להיות שמה שזכור לי (פירסום אחרי שלוש שנים) היה פעם שהחברה הייתה ממשלתית ולא תופסת היום. בכל מקרה אסור לחברה היום להנפיק יותר מהכמות המרבית.
בקשר למדליות כבר קרה שהחברה פירסמה כמות סופית ושינתה (הוסיפה).
תודה יוסי על המקורות. | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 17/11/2018 21:51 | הפסקת מכירה ופרסום כמות לאחר 3 שנים | מאת Prince
| 18/11/2018 18:03 | שלום פרינס [או פרינץ ????] | מאת שןלה
| תודה על הציטוטים והאסמכתאות. חבל רק שהניסוחים כ"כ לא ברורים ורב הנסתר על הנגלה בבנק ישראל. כתוב מפורשות בתנאים [עמוד 34 כפי שהבאת] "שיווק כל מטבע נמשך כ 3 שנים כאשר בתום 3 השנים נפסקת מכירת המטבע ונקבעת הכמות הסופית של הפריטים...." . זה רק מוסיף על אי הבהירות שיוצר הבנק שכותב מכרז על עשרות רבות של עמודים מיותרים שהרוב לא ברור בו. מה הכוונה "נפסקת המכירה" ? מה עושים עם הפריטים שנותרו אם נותרו כאלה? אם חסרים מגדילים את הכמות ? שוברים את השטנץ ? ממשיכים למכור ? מתיכים ? נותנים במתנה לנגיד וחבר מריעיו ? ממש לא ברור וממש לא עונה על שאלתי לגבי כמויות סופיות ונדירות. בתוך אינספור דפי המכרז יכלו להכניס את הנתון הפשוט והמתבקש הזה. לדוגמא - בציטוט שהבאת נותנים נתונים לגבי כמויות סופיות של בוליון זהב מ 2013 2014. מה עם הנתונים בין 2010 - 2013 ? סוד מדינה ? ננחש לפי קטלוג של אהרוני או פנחס שכנראה גם להם אין מהיכן לשאוב את כל הנתונים ? יש בכל זאת, למרות הירידה במספרם, כמה אלפי אספנים בארץ ובעולם שהיו שמחים לקבל את המידע הזה. כנראה שאין כתובת ממשית לענין וחבל. | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 18/11/2018 19:45 | שוברים את השטנץ .. | מאת יוסי א.
אהבתי את הקטע של שבירת השטנץ. אז לא שוברים אותו, כי בשנים האחרונת
בד"כ מנפיקים פחות מהכמות שנקבעה. לפי החוק שחוקקה הכנסת בנק ישראל רשאי לחזור ולהנפיק, וכפי שכבתב טל - עד שיגיעו לכמויות ההנפקה שהוכרזו מראש. אז שומרים את השטנץ למקרה שבנק ישראל יחליט בעתיד לחזור ולהנפיק עד לסיום הכמות.
בעניין המתנות, סעיף 43(ג) בחוק בנק ישראל: "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מהבנק לשמור לעצמו מטבעות זיכרון, מטבעות מיוחדים או פריטים נומיסמטיים, או לתתם במתנה למי שימצא לנכון."
החוק שחוקקה הכנסת אינו מגביל את כמות המתנות, את מספר מקבלי המתנות או את זהותם. | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 18/11/2018 22:33 | מידע חשוב..תודה. | מאת tal
מסתבר לפי הדו"ח המצורף שכמויות ההנפקה הסופיות למטבעות זהב הם פחות מ-50 אחוז לשנת 2013-4 שזה אומר 300-250 יחידות למטבע זיכרון. (בשנות השבעים כמות של 1500 למטבע הטריף את האספנים והמחיר האמיר עד כדי 20% ממחיר דירה).
נתון נוסף בדו"ח מראה את הנדירות הרבה של מטבעות 1 שקל כסף לשנת 2013!
אנקדוטה מעניינת נוספת, החברה למדליות לא מפרסמת את הכמויות הסופיות לבוליונים של 2013 (היכל הספר, לפי הדו"ח הונפקו 1700 יחי') ו-2014 (בית כנסת החורבה-הונפקו 1250 בלבד) ובאתר החברה מצוין שהונפקו 3600. ואילו בבוליון של 2015 (יובל לבית המשפט העליון) החברה ביוזמתה מוסרת שהונפקו 589 בלבד)..מעניין!.. | | [הוספת תגובה] [סגור] |
| 18/11/2018 21:54 |
פורום מטבעות העת החדשה ומדליות
|
