![]() |
עלון קולקט
גיליון 6 ▪ 6 ביוני 2008
|
|
אמנות
הרמן שטרוק היה דמות ייחודית בעולם הגרמני ובעולם הארץ-ישראלי. כאמן מצליח ומוערך בגרמניה זכה כבר בראשית המאה ה-20 לביקורות אמנותיות מחמיאות, וכן להכרה כמורה דגול לאמנויות הגרפיות. נסיעותיו ברחבי העולם, ביקורו בארץ ישראל ב-1903 ומסעותיו לארצות הברית ב-1912, היו יוצאי דופן גם בעולם הגרמני של תקופתו. הוא היה פעיל ציוני ויהודי מאמין שומר מצוות. כאמן זכה הרמן שטרוק להצלחה מרובה, ובה בעת היה בעל קשרים תרבותיים, אישיים ועסקיים חובקי עולם. האם היה הרמן שטרוק יהודי גרמני, או שמא ציוני שרק נולד וגדל בגרמניה? האם היה פטריוט גרמני, חייל מתנדב, שלחם במלחמת העולם הראשונה, או שמא אדם, שמולדתו האמיתית נמצאת הרחק בפלשתינה?... [למאמר המלא] נושאים שונים
איסוף חתימות-יד – פילוגרפיה – הוא אחד התחומים העתיקים ביותר של תחביב האספנות. החתימה – אוטוגרף – היא אישית ופרטית וכמעט איננה ניתנת לחיקוי ידני. היא אמצעי הזיהוי העיקרי של האישיות החותמת, וע"פ תורת הגרפולוגיה אף עשויה לשקף קווים באופיו. בקרב אספנים קיים מאז ומתמיד עניין רב באיסוף חתימות-ידם של מפורסמים: ראשי מדינות, סופרים, אמנים, מצביאים, שחקנים וספורטאים. בשנים האחרונות הפך תחביב הפילוגרפיה לעסק ששכר רב בצידו, ומעורבים בו אלפי אספנים. כאן מוצג אוסף קטן של חתימות אשר נאספו ע"י אריה גילאי בשנים 1949-1950 בכניסה לבית פרומין בירושלים, שהיה מקום מושב בית המחוקקים של מדינת ישראל. האישים הבולטים של ימי ילדותי, אלה שחתימותיהם נחשקו ביותר על ידי "ציידי החתימות", היו שרי ממשלת ישראל הראשונה... [למאמר המלא]
הטלפון צילצל. על הקו נשמע קול צעיר יחסית. האיש שאל אותי בהתרגשות אם אני האדם שבארכיון העיתונות שלו אפשר למצוא עיתונים ישנים. כשעניתי בחיוב שאל אותי בתמימות ובקול רועד: "יש לך גם עיתונים ישנים מאוד?". כששאלתיו למה הכוונה ב"עיתון ישן" הוא סיפר שהוא מחפש עיתון מיום הולדתו של אביו, בשנת 1967... עבור אותו נער, שנת 1967 נראתה כשנה היסטורית רחוקה מאוד, עליה לומדים בשיעורי ההיסטוריה. צחקתי למשמע שאלתו, זה מה שנקרא – "הכל בעיני המתבונן". יש הרואים בעיתוני האתמול חומר גלם המיועד לצרכים שונים כגון עיטוף דגים בשוק, אבל יש אחרים האוספים אותם בשקידה ומטפחים אוספים היסטוריים כאלה ואחרים. מהו אותו חיידק המושך אנשים לאסוף את עיתוני האתמול?... [למאמר המלא]
למן המצאת המטבע, במפנה המאות ה-6-7 לפנה"ס, דאג האדם לשמירה נאותה של כספו, הן ביושבו בביתו והן בעת מעבר ממקום למקום. המטבעות נשמרו במכלים, בקופות או בצרורות וארנקים. לכן סיפורו של הארנק קשור קשר הדוק בתולדות המטבע. סביר להניח, שעם הופעתם של המטבעות הראשונים הם נעטפו בפיסות עור או בד, ורק במרוצת הזמן, עם התפשטות השימוש במטבעות, עלה הצורך בחפץ או אביזר כלשהו שיאפשר לשאת אותם בקלות ובבטחה, וכך הופיעו התיקים והארנקים הראשונים. במשך הזמן, הפך הארנק אביזר הכרחי לכל אישה וגבר, והוא עוצב במגוון רחב ביותר של חומרים, צורות וצבעים. רבים רואים בארנק כמובן מאליו, אך למעשה מדובר בפריט שימושי ואופנתי מהמעלה הראשונה אשר הולך ומתפתח יד ביד עם האנושות.... [למאמר המלא] שטרות ואמצעי תשלום
בשנת 1943 טבעה אוניית משא בשם Djambi בדרכה לפלשתינה, בנובמבר 1943 טבעה אוניית משא בשם Birchbank בהתקפה אווירית מפצצה או טיל טורפדו ליד חופי טורקיה, ובאותה שנה התרסק מטוס תובלה אנגלי מסוג דקוטה זמן קצר לאחר המראתו מקורנוול שבאנגליה. בשלושת משלוחים אלה יחדיו אבדו למועצת המטבע הפלשתינאית שטרות בשווי כולל של 2,100,000 לירות. במשך השנים עד להוצאתם של שטרות המנדט משימוש נתגלו שטרות בשווי של כ-3,000 לירות מתוך השטרות שנשרפו בהתרסקות המטוס באנגליה, ואף הוגשו להחלפה על ידי מספר בנקים שטרות שהיו שייכים למשלוחים שטבעו בשתי האוניות... [למאמר המלא] בולים
בשנת 1934 החלו צעירי תנועת הנוער הקומוניסטית בעזרה לשירות הדואר הסובייטי המקרטע. ב-1936 אף יצאה סדרת בולים בנושא. ברוב הבולים לא ניתן לזהות את הילדים, פרט לבול בעל הערך הגבוה בסדרה, 15 קופקות, שבו רואים בבירור רב, על כל שטח הבול, תמונה של ילדה המצדיעה בהצדעת פיונירים, הדומה מאוד להצדעה "צופית". התמונה בבול זה עוצבה לפי צילום שלקח צלם מקצועי ממוסקבה שנשלח במיוחד כדי לצלם נושאים להכנת הבולים. סיפור הפיונירים והרכבת כמעט ונשכח ברבות השנים לולא יד המקרה. במוזיאון שהוקם לזכרו של דימיטרוב, באחד מבתי הספר בלנינגרד, הוחלט לחפש חומר ארכיוני הקשור אליו, ואז נזכרו במפגש שהתקיים עם הפיונירים נוסעי רכבת הדואר ב-1934. מי האמין ש-70 שנה לאחר מכן ייפגשו כותבי המאמר עם כוכבת הסדרה – ועוד בישראל... [למאמר המלא] טלכרטים וכרטיסי חיוג
לאחר כ-65 מיליון שנים – מנפיק היונק הומו-סאפינס, הידוע בכינויו "האדם", כרטיסי פלסטיק לציון הדינוזאורים – זוחלים מעידן המזוזואיקון ששלטו בכדור הארץ במשך כ-150 מיליוני שנים. אמנם הדינוזאורים נכחדו לפני כ-65 מיליוני שנים, ואבי האדם הקדמון הופיע רק לפני כמיליון שנה, אך עדיין תיאוריות דמיונות שונות גישרו על פער השנים ללא קושי מיוחד. גם לאחר המצאת הקולנוע לא נשכחו הדינוזאורים, אלא הפכו ללהיטים ומיכרות זהב. מאחר והשחקן הראשי נכחד מזמן, התעורר הצורך בטכנולוגיות שונות, בהתאם להתפתחות הקולנוע. תחילה, השתמשו בלטאות שהוגדלו בהשוואה לחפצים שונים ובני אדם, לאחר מכן נבנו מודלים שונים אשר צולמו פעמים רבות, כל פעם בשינוי קל, וברצף התמונות נראה הדינוזאור בתנועה... [למאמר המלא] |
| 2007© קולקט. כל הזכויות שמורות. |
| קיבלת הודעה זו עקב בקשתך לקבלת דיוור. הסרה מרשימת תפוצה. |